השיחה הציבורית של השנים האחרונות חילקה את המשוחחים לשני מחנות: "אולמרט מושחת" מכאן, ו"הוא זכאי" משם. אלה אומרים שצריך להילחם בשחיתות, ואלה עונים כנגדם "הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה כאן בשנים האחרונות". באולם בית המשפט המחוזי בירושלים הוויכוח לא הוכרע, או לפחות לא ביטל את המחלוקת על מקומו של אולמרט בהיסטוריה המקומית.
הכרעת הדין המלאה של אולמרט
אלא שמן החדר הקטן שבמזרח ירושלים נשלחו היום בכל זאת כמה מסרים מרתקים לאוויר העולם הישראלי. ראשית, מערכת המשפט. הרבה קיתונות של ביקורת נשפכו על ראשה. חלקם אפילו מוצדקים. אלא, שאסור לראות את מערכת הצדק בישראל כמערכת של כתבי אישום בלבד. אמת, התרגלנו לצערנו למציאות שבה האדם מורשע עד שלא הוכחה חפותו. אנחנו כל כך אוהבים להדביק תווית של מושחת לכל מי שרבב קטן דבק בדש בגדו ואין לך סיבה טובה יותר להשתלח בכל אדם ובשליחי ציבור בפרט מאשר כתב אישום נוקב ורעשני. אלא שלשמחתנו, האמת והצדק מוכרעים בסופו של תהליך ולא בראשיתו, באיזונים בין התובע, הנתבע והשופטים ולא על פי תדמיות שמקורן בכותרות גדולות או בדחפים לא ברי כיבוש של תובעים הששים אלי הרשעות. המסר שהעבירו השופטים לכל אדם שהוא - אמת, בישראל לא מהדרים פני גדול וחזק וכל אחד שווה בפני החוק, אבל לעולם אל תתייאש. תמיד יש מישהו שמוכן להקשיב לך ולתת לך את הזדמנות להגן על עצמך בהגינות.
התוכן השני שהחל את דרכו מירושלים הוא שהמערכת הפוליטית השתנתה לנגד עיננו. אהוד אולמרט איננו עוד ראש ממשלה לשעבר. הוא ראש ממשלה בהמתנה. הכל כמובן תלוי בו. אם הוא יבקש לפרוש ולנוח זו זכותו, ואם ירצה לחזור ולהנהיג גם זאת זכות השמורה לו. נראה לי כי חזרתו הפוטנציאלית של אולמרט אל הבמה הפוליטית טורפת את הקלפים. הוא מנהיג בסדר גודל אחר לגמרי מהמצאי הקיים היום כנגד נתניהו. רבים חושבים שהוא היה ראש הממשלה הטוב ביותר שכיהן כאן בשנים האחרונות וכי תפיסותיו המדיניות הן הן המפתח לעתיד חיובי של ישראל.
אני מניח שרבים שמחים היום על תוצאות המשפט. אני מניח עוד שרבים מצרים על אותן תוצאות. ועוד אני מניח שרבים מהמצטערים נמנים על מקורבי ראש הממשלה הנוכחי שנתפס לפתע כ"שומר מאהל" עד לחזרתו של מי שכהונתו נגזלה ממנו בלא צדק - בשמו של הצדק. הצדק הדיח הצדק ישיב יהי שם הצדק מבורך.