הזירה הארכיאולוגית: מאבק על הזהות

לפני ימים אחדים נתבשרנו כי ביישוב חוקוק, המשקיף על הכנרת, נתגלה בית כנסת עתיק מן המאה השישית, קרי מתקופת התלמוד. במרכזו של בית הכנסת פסיפס מרהיב, הכולל את דמותו של השופט המקראי שמשון ולצידו שועליו בוערי הזנבות.

בדרך כלל תגליות מעין אלו אינן תופסות כותרות. לכל היותר הן קוריוז השובר את שיגרת הידיעות הנעה בין הפוליטי לביטחוני. מי למשל יודע כי בימים אלה ממש עמל על גבעה אחת בעמק האלה צוות חופרים, שכולל בין השאר סטודנטים לארכיאולוגיה מארה"ב, מגרמניה ומדרום קוריאה, המבקש למצוא עוד ממצאים מאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר שנמצאו אי פעם - עיר שתוארכה לזמנו של דוד המלך?

ארץ ישראל מרכזת את תשומת ליבם של מיליארדים בכל רחבי העולם. מקורה של תשומת הלב הזאת אינו רק במניעים פוליטיים או דתיים, אלא גם היסטוריים. שכן פיסת אדמה זו, מעבר להיותה ערש האמונה המונותיאיסטית, היא גם המקום שממנו התפתחה הנצרות, שעיצבה את זהותו של העולם המערבי. מאוחר יותר שימשה הארץ זירה לקרבות בין מצביאים מוסלמים, שנאבקו על דמותה של האימפריה המוסלמית.

ב-130 השנים האחרונות התלכדו שוב שני הנרטיבים הללו בארץ ישראל, שהפכה לזירת ההתגוששות בין המערב, המיוצג על ידי היהודים, ובין העולם המוסלמי.

הוויכוח ההיסטורי מתרחש גם מתחת לפני הקרקע, תרתי משמע. ראשית, הוא אינו מגיע לתודעה הציבורית הרחבה, כלומר המאבק על זהותה ההיסטורית של ארץ ישראל מתרחש באתרים שרובם עלומים מעין הציבור - מתחת להר הבית, בחירבת קייאפה הסמוכה לבית שמש או בחוקוק שבגליל; ונשאלת השאלה עד כמה הציבור בישראל באמת מודע לניסיונות ההשחתה מצד גורמים מוסלמיים של אתרים היסטוריים.

ושנית, משום שהוויכוח הזה מתנהל במסדרונות האקדמיה, שבהם ארכיאולוגים והיסטוריונים ממוקדי אג'נדה פוליטית עושים כל שביכולתם כדי לדחות את התגליות, שלפיהן סיפורי המקרא או כל ממצא אחר המעיד על ריבונות יהודית בישראל הקדומה אכן מבטאים מציאות היסטורית. לשיטתם, תגליות מסוג זה עלולות לסכן את תהליך הבנייתו של העם הפלשתיני.

מטבע הדברים גילויים ארכיאולוגיים עולים כסף, מצרך שבדרך כלל חסר: ההיסטוריה והארכיאולוגיה אינם זוכים בתקצוב נדיב בשל תדמיתם הלא רווחית. אך ראוי לזכור כי הממצאים הללו, מעבר לקוריוז הרגעי שהם מספקים לתקשורת, מדגישים את הקשר של אלפי השנים שבין העם היהודי למולדתו. ראוי, אם כן, שממשלת ישראל תיתן על כך את הדעת. ולאלה מקובעי סדר העדיפויות התקציבי במדינה התוהים על חשיבות הממצאים, כדאי לומר: לכו לבקר בבית הכנסת שבחוקוק או בחירבת קייאפה. התשובה שאתם מחפשים מצויה שם, והיא כתובה בעברית.