וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גיוס לכל: לא חשנו שאנו פראיירים

חיים שיין

5.7.2012 / 14:09

לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית הצטרפתי לנסיעה קצרה במכוניתו של קצין בחטיבת חי"ר מהוללת, שלומד לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן. הקצין סיפר לי שהוא בוגר תיכון עירוני ידוע בתל אביב. לדבריו, מתוך כ-160 תלמידים בשכבה יש רק שלושה קצינים קרביים. רבים מחבריו לשכבה לא גויסו עקב אי התאמה. מן הסתם גם משום שמנהל בית הספר הסביר לתלמידיו כי צה"ל הוא צבא כיבוש אכזר ואין זה מוסרי לשרת בו.

בעת שירותי הצבאי כקצין שריון בגדוד 74 בחטיבה 188, איש מחיילי הגדוד לא דיבר על חובת השירות הצבאי ולא דרש שוויון בנטל. לא חשנו אפילו לרגע קט שאנו פראיירים. בעבורנו זו היתה זכות גדולה מאין כמוה לשרת בצבא ההגנה לישראל, זכות שנשללה מיהודים אלפי שנות גלות ואנו זכינו בה.

ימי השירות היו קשים, גבול הצפון היה חם ומתוח. ימי קרב היו דבר שבשגרה. איש לא שמע אז על שש שעות שינה. לילות ארוכים זרועי כוכבים ישבנו על הטנקים בכוננות, ואיש מהחיילים לא התלונן על החברים הג'ובניקים או על כאלה שמבלים בגרעיני נח"ל בקיבוצי העמק שעליהם שמרנו. ידענו היטב שעל כל חייל קרבי יש לפחות עשרה חיילי מינהלה, שמבלים חצי יום בקריה או בשלישות וממלאים בשעות הערב את בתי הקפה לאורך הטיילת של תל אביב. ידענו שאנו מגנים על המולדת ואם אנו לא נבצע את המשימה אין אחרים שימלאו אותה במקומנו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה נהרגו ונפצעו רבים מחברינו, לא באנו בטרוניה כלפי אלה שלא היו איתנו בשדות הקטל. בהיסטוריה היהודית יש תמיד מעטים שנושאים את הלפיד ומכתיבים את המהלכים. הרוב יושבים על הטריבונה, מוחאים כפיים או צועקים בוז.

חיילים דתיים וחרדים בצה"ל. GettyImages
סוגיית תרומתם של החרדים לחברה הישראלית באמצעות שירות צבאי או לאומי תוכל להיפתר אך ורק הרחק מזרקורי התקשורת והפוליטיקה/GettyImages

גם במלחמת העצמאות רבים מבני האליטה היישובית נסעו ללמוד משפטים וכלכלה באנגליה ואחרים שהיו פחות עשירים ישבו בקפה כסית וביקרו את יחסם של הלוחמים לערבים שהמתינו לניצחונו של קאוקג'י.

כך היה תמיד וכך גם כיום. רבים מאלה ששירתו את רוב שירותם במגדלי עזריאלי, בגלילות וברמת גן, ותוך כדי השירות גם התקדמו בלימודים לתואר אקדמי, צועקים בקול רם על אי השוויון בנטל. מי ששירת בצנחנים, בשריון או בגולני יודע שגיוס אברכי הישיבות מבני ברק ומירושלים לא יקל את הנטל מעליהם, והשאר הכל פוליטיקה.

סוגיית תרומתם של החרדים לחברה הישראלית באמצעות שירות צבאי או לאומי תוכל להיפתר אך ורק הרחק מזרקורי התקשורת והפוליטיקה. בסבלנות, בסובלנות ובהסדרים שקטים בלי רעש וצלצולים יושג הפתרון המיוחל. כל הצדדים כבר הפנימו את נחיצותו של מענה הולם למחויבות החברתית של כל האזרחים.

המענה יושג כשכל הנוגעים בדבר יוותרו על הקרדיט האישי והמפלגתי להשגת מתווה הפתרון ויפסיקו לראות בגיוס החרדים קרדום פוליטי יעיל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully