כניסה למחנה ריכוז הוא הדימוי הראשון שעולה נוכח הגדרות הישרות, העטורות בתלתלי גלילי קונצרטינות. צריפים לא יהיו במקום, אלא אוהלים לאכלס בהם את העובדים הזרים ממדינות אפריקה. "יהיו ארבעה טורים של אוהלים ובכל טור - אוהלים שיוכלו לאכלס כאלף אנשים" הסביר השבוע סגן אלוף צעיר למשלחת אנשי משרד הביטחון וקציני שירות בתי הסוהר. ככה פועלים כשצריך לקדם מיזם מורכב: מטילים את ביצועו על משרד הביטחון. מה הקשר בין יישום ההחלטה לנקות את ישראל מעובדים זרים לפעילות משרד הביטחון, זה כבר ממש לא ברור, ונראה כמו התחלת פרק בדו"ח מבקר המדינה על הקמת עיר האוהלים בנגב.
כך היה גם בהקמת ישוב מפוני גוש קטיף בניצן. "תתחילו לבנות!", דרש אז ראש הממשלה אריאל שרון מסמנכ"ל המשרד, ויקטור ברגיל, תוך שהוא חובט בשולחן נוכח עדשות המצלמות.
הקראווילות הונחו במהירות שיא ואתר הדמעות קם והיה. באותה התקופה, אגב, נבנתה עיר אוהלים אחרת בצומת גמא שבנגב, לצורך אכלוס כוחות הסיוע לפינוי חבל עזה. על העיר הדומה שנבנתה אחריה משרד הביטחון היה מוותר, למרות שהיה לו קשר הדוק לסיבות להקמתה. הכוונה היא למחנה האוהלים שהוקם באדיבות ארקדי גאידמק, לצורך קליטת פליטים מצפון הארץ במלחמת לבנון השנייה. כדי להכהות את שלל הבעיות שבהקמת העיר הנוכחית מטר ורבע מהגבול עם מצרים, ניתן לה שם הלקוח מחוגי הסיור של החברה להגנת הטבע: "נחל רביב".
מעבר לפגיעה בהסברה, יש פגיעה באנושיות
בעונת הקיץ ישנן המחשות ברורות שיצרו את השם הזה; ערפילי בוקר, שמכסים לזמן קצר את שיחי המדבר היבשים ברסיסי טל, שנעלמים במהירות למול טיפוס המעלות במד החום. בימים האלה הטיפוס הזה הוא מהיר במיוחד - בעליה תלולה ובלתי סלחנית בעליל. בשעת בוקר לא מאוחרת כבר אי אפשר למצוא במתחם הזה פינה מוצלת. העצים הקרובים ביותר נמצאים בצומת הכניסה לאזור וגם הם כבר סובלים מהתייבשות מתקדמת. ישנן כמה בטונדות, אלא שזווית החמה אינה מפילה את צילי הכתלים על שטחים שאפשר לחסות בהם. "לא אנושי להחזיק אנשים בתנאים האלה", טען השבוע שמוליק ריפמן, יושב ראש המועצה האזורית רמת נגב, שהמתקן נבנה בתחומה. "היחס הזה יציג את ישראל בתדמית שלילית מאוד בעולם", הסביר.
השבוע הוא הזעיק את תושבי האזור להפגנה ופעולת מחאה, שתמחיש את יחסם אל המיזם ההולך ונבנה בתחומם. הייתה חסימת כביש קצרה בצומת קציעות, שלוותה בהנפת שלטים ובקריאות מחאה. סוג של הצגה לתקשורת, עם מסר ברור: מתנגדים לעיר האוהלים. העדר תשתיות מוסדרות כמים וביוב, יהפוך את קריית הבד הזאת לשכונת "סלאמס", נטועה באזור מיושב, וההשלכות ברורות. ביום שלישי הם עלו להפגין מול הכנסת.
הקמת מתקן השהייה באזור מחנות הצבא בקציעות, מאפשרת חיבור של השירותים ונקודות יציאת מים אל מערכות קולחין קיימות. כך הסביר הקצין לאנשי המשלחת. כחיבור זמני זה יכול להיות סביר. כמה זמני אף אחד לא יודע. כימות כלל התושבים, אנשי הצבא, הסוהרים והאסירים בכלא קציעות, מצביע על אוכלוסייה בסדר גודל של פחות מ-5,000 איש. תוספת של עוד 4,000 בני אדם בזמן קצר, עם תשתיות המים הפעילות בסביבה זו, עלולה להתברר כאתגר בלתי מציאותי וזאת לא הנחה כלל. ביום שני השבוע פעלו טכנאים להקים מערכת חשמל למתקן השהייה. מחסור במשאב שכזה אפשר למלא באמצעות מחולל, גנרטור. בשביל מים - כבר צריך לחולל נס. בפרשת השבוע שעבר, "בחוקת", עשה זאת משה רבנו עם מקל וסלע. היום זה כבר לא יעבוד.
הקמת מתקן השהייה מתקדמת במהירות. עוד סממן של טעות. עד אמצע החודש הוא אמור להימסר לשב"ס, ובשלב הנוכחי הוא משטח מרחבי אספלט גדולים, שעליהם מספר מבנים הנראים כסמנים ימניים לטורי האוהלים שיבנו עליו. אלו מבני "מנהלות שכונתיות", כי אם כבר עיר אז עד הסוף.
מעטפת הגדרות מסביב מעניקה למתקן צביון ממשי של מחנה ריכוז. האוהלים שיבנו צפויים לחזק את התמונה. בצה"ל נתנו שמות לאוהלים לפי מספר האנשים שיכולים להתגורר בהם. אוהל 2, אוהל 4, אוהל 6, אוהל 10. האוהלים שיבנו במחנה הם אוהלי 12. זהו אוהל ארוך, בעל גג בד משופע לשני כיוונים וקירות באורך שניתן לגלגל לצורך אוורור, מה שמוריד את המעלות בצהריים מ-54 ל-48.
פעולות המחאה והתנגדות התושבים, שאינן קשורות לצד התדמיתי שלו, היא חלק משרשרת מעשים שבכוונתם לבצע כדי למנוע הגעת הזרים אליו. היועץ המשפטי של המועצה הגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בדרישה למנוע את הקמת המתקן באזור זה; שר הפנים אלי ישי הוזמן לסייר באזור; אנשי המועצה מבקשים להפגיש אותו עם המציאות הקיימת במתקן, בין השעות 11:0015:30. תשובת המשרד למועצה טרם הגיעה.