למה מתנגדים לאוניברסיטה באריאל?

יעקוב אחימאיר
01/07/2012

אזרח מן השורה, צרכן תקשורת, מה הוא חושב על התנגדותם של ראשי האוניברסיטאות לשדרוגו של המוסד האקדמי באריאל למעמד של אוניברסיטה לכל דבר (אוניברסיטת מחקר)? כאשר האזרח מן השורה קורא את הודעתם המשותפת של נשיאי האוניברסיטאות, המתנגדים להקמת עוד אוניברסיטה, האם הוא מאמין באמת ובתמים לנימוקים המפורטים בהודעה, או שמא מבצבצים במוחו חשדות כי הסיבה האמיתית, הסמויה, להתנגדות זו, היא העמדה הפוליטית המתנגדת לכל מעשה של הרחבת הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון?

נותר פרק זמן קצר המאפשר את השדרוג. המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון כבר המליצה עליו. פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, מציין בהודעתו את ההיבט המימוני, הממשלתי, הכרוך בהקמת עוד אוניברסיטת מחקר.
הצטרפותו של פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, לשאר עמיתיו המתנגדים, מגבירה אולי את האמון כי אולי לא מדובר בהתנגדות פוליטית. אך איני משוכנע כי האזרח מן השורה אכן חושב כי ההתנגדות נובעת רק מטעמים של חלוקת משאבים. סביר יותר שהוא חושב שמדובר בפוליטיקה, ולא בכלכלה.

גם אוניברסיטת ת"א התחילה באבו כביר

אני זוכר את מאבקם של יחידים בתל אביב להפיכת מעבדות מחקר בתחום מדעי החיים בשכונת אבו כביר לאוניברסיטה - כיום אוניברסיטת תל אביב. ותיקים כמותי זוכרים גם את ההתנגדות של קברניטי האוניברסיטה העברית בירושלים להקמת מכללות, כדי לשמור על בלעדיותה. תופעה מוכרת, ולא רק בחיים האקדמיים. ואולם לעניין המימון נוסף עוד היבט: ההתנגדות להרחבת הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון. צר לומר, אבל דומה כי זו האמת התדמיתית של האקדמיה הישראלית: היא נתפסת בעיני האזרח מן השורה כמי שמתנגדת להתנחלויות ומצדדת בישראל בגבולות 67'.

נכון, זו לשון הכללה. אך מהם הקולות הרמים הבוקעים ממסדרונות האקדמיה? עצומות, עצומות ועוד עצומות של פרופסורים ומרצים המביעים התנגדות (לגיטימית) להתנחלויות. זאת ועוד: נשיאי האוניברסיטאות לא הסיקו את המסקנות המתבקשות בדרך ההיגיון והיושר כלפי מרצים יחידים, בהחלט לא רבים אבל נותני טון, המצדדים בחרם אקדמי, בינלאומי, גם על המוסדות המשלמים להם את שכרם!

בין תופעה עקמומית זו לבין החופש האקדמי אין דבר וחצי דבר. יש רק עניין אחד: יושר אינטלקטואלי, שאותם מרצים-מחרימים לא נתברכו בו. לכך יש להוסיף את הסירוב של שחקני תיאטרון להופיע על בימות היכלי התרבות בקריית ארבע או באריאל. כלומר האליטה האינטלקטואלית בישראל נתפסת כמתנגדת להעמקת אחיזת ישראל ביהודה ושומרון, בין שמדובר בהיכלי תרבות ובין שבמרכז אקדמי באריאל. דומה כי נשיאי האוניברסיטאות בישראל זקוקים לחברת ייעוץ בתחום התדמית ויחסי הציבור. כי רק כאשר תשתנה התדמית הפוליטית הרווחת של האוניברסיטאות, רק אז יאמין הציבור לנימוקי ההתנגדות להקמת עוד אוניברסיטת מחקר

  • ישראל היום

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully