ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע הערב (שבת) את צערו על מותו של ראש ממשלה השביעי של ישראל, יצחק שמיר, שהלך לעולמו בגיל 96. "יצחק שמיר שייך לדור הנפילים שהקימו את מדינת ישראל ונלחמו על חירותו של העם היהודי בארצו", נכתב בהודעה שפרסם נתניהו. "שמיר הוביל את מדינת ישראל תוך נאמנות עמוקה לעם ולארץ".
"שמיר שאיבד את משפחתו בשואה, נלחם בלח"י, ופעל כראש ממשלת ישראל לביצור ביטחונה של מדינת ישראל והבטחת עתידה, כשלנגד עיניו ניצבים אזרחי המדינה. שמיר היה מופת לנאמנות לארץ ישראל ולערכי הנצח של העם היהודי", ספד ראש הממשלה.
נשיא המדינה, שמעון פרס, פרסם הודעת אבל בעקבות מותו של שמיר. בהודעה נכתב כי "יצחק שמיר היה לוחם אמיץ לפני קום המדינה ולאחר מכן. הוא לחם בעוז נגד המנדט הבריטי בימי המחתרות ותרומתו האדירה למען מדינת ישראל במסגרת המוסד תישאר לעד חקוקה בדברי הגבורה של עמנו".
השר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) הוסיף כי "שמיר היה מהמנהיגים הבולטים של מדינת ישראל, איש שהיה לו חלק נכבד בכינונה של המדינה והוא שירת אותה כל ימי חייו בנאמנות ובמסירות בלתי מתפשרת".
"ראש הממשלה יצחק שמיר היה מנהיג שהוביל את עם ישראל בתבונה ובנאמנות", כך ספד המשנה לראש הממשלה, השר שאול מופז (קדימה). "האיפוק שגילה שמיר בעת מלחמת המפרץ התברר כמהלך נכון שחיזק את ישראל במקביל להסכמתו להליכה לוועידת מדריד לניהול דיאלוג ריאליסטי למרות דעותיו". השר מופז גם ציין ששמיר יזכר לעולם כמי שבתקופת כהונתו החלה עליית יהודי אתיופיה לארץ.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הצטרפה לתנחומים לבני משפחתו של ראש הממשלה לשעבר. "שמיר היה ראש ממשלה נחוש שהקדיש את חייו למדינה, ועשה זאת על פי דרכו האידיאולוגית, ביושר, בענווה ובאורח חיים צנוע כראוי למנהיג", נכתב בהודעה שפרסמה. "אזרחי ישראל יזכרו תמיד את תבונתו בעת מלחמת המפרץ הראשונה, שבה, חרף עמדותיו הניציות, הפגין איפוק וריסון ומנע הסתבכות מיותרת של ישראל במלחמה בעירק. ההסטוריה שפטה זה מכבר את ההחלטה הזו כמעשה מנהיגותי אמיץ ונבון".
גם שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, ספד לשמיר. "אם אני מתבונן על כל ראשי הממשלה - שמיר הוא אחרון האריות", אמר לנדאו בשיחה עם וואלה! חדשות. "מדובר באיש שהיה בו שילוב נדיר של אידיאולוגיה ופרגמטיזם. העקרונות שלו היו ידועים וביצועם תמיד לווה על ידי שיקול יחיד - מה חשוב לעם ישראל ולמדינת ישראל". לדברי לנדאו, שפעל לצדו של שמיר בתנועת החירות עוד באמצע שנות ה-70 ואף הוזמן על ידו להשתתף בוועידת מדריד, "הוא ידע לעמוד על האינטרסים שלנו, חרף לחצים מבית ומחוץ".