לפני כשבועיים מצא רפי מהודר הודעה מבולבלת משהו, שהמתינה בתא הקולי במכשיר הטלפון שלו. לאחר שהאזין להודעה כמה וכמה פעמים בניסיון לפענחה, היה ברור לו כי מי שהותירה את ההודעה מצויה במצב נפשי קשה. "התגנב חשש לליבי שהיא ניסתה להתאבד", סיפר מהודר לוואלה! חדשות. שיחת הטלפון הגיעה מאוסטריה. היו למהודר מספר פרטים אודות המטלפנת שמה, שמו של בית המלון בו שהתה בווינה ומספר הטלפון ממנו התקשרה. רפי מהודר החליט לעשות כל שביכולתו כדי לסייע. הוא התקשר למשטרת ישראל, הסביר את חומרת המצב וביקש את עזרתה באיתור המטלפנת.
עברו עליו ארבעה ימים של דאגה רבה, עד שהתקשרה ליליאן קוק מבית החולים בו אושפזה. כפי ששיער, היא סיפרה לו ממיטתה בבית החולים כי מאסה בחיים, והחליטה להתאבד. היא בלעה כמות גדולה של כדורים שהיו אמורה להמיתה. אולם אז, מטושטשת על סף המוות, צלצלה לרפי. וכך, בזכותו ובזכות ההתמדה של משטרת ישראל, ניצלו חייה של אשת החברה הרוסית-יוגוסלבית-איטלקית-לובית הססגונית. המוקדנית של משטרת ישראל העבירה את הבקשה של רפי מהודר ליחידת הקישור של משטרת ישראל עם האינטרפול, ומשם למשטרת אוסטריה. שוטרים אוסטרים, במאמץ לא קטן, הצליחו לאתר את ליליאן קוק ולהגיע למלון הצנוע תשעים יורו ללילה "שטאט-אופרה" בווינה. הם פרצו לחדרה, מצאו אותה במצב קשה והעבירו אותה לבית החולים.
אשת החברה ואשת הצללים
קשה להגדיר את ליליאן קוק. היא דמות שכמו יצאה מתסריט רב עלילות או ספר מתח גדוש תככים שקשה לברור בהם את האמת מהבדיה. ההגדרה שתעשה עמה חסד ושתהלום את הגברת בת ה-62, היא של אשת עסקים שלאחרונה ירדה מנכסיה. בחייה התוססים והצבעוניים היא הכירה מלכים, נסיכים וסוחרי נשק במזרח התיכון, שהמוניטין של חלקם מפוקפק ביותר. לדוגמא, אחמד קדאף א-דאם, שהיה ראש שירותי הביון של לוב ובן דודו של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי, אשר נרצח בדם קר על ידי המורדים במדינה לפני פחות משנה. בעלילותיה שוזרת קוק סיפורים על היכרותה עם חוסיין מלך ירדן וחסן מלך מרוקו. היא גם הכירה את איש העסקים המצרי אשרף מרוואן, שהיה סוכן איכות של המוסד ושנרצח ככל הנראה בידי סוכני הביון המצרי ב-2007, לאחר שזהותו נחשפה. בין לבין היא הספיקה להתחכך גם בכמה מהטרוריסטים הידועים ביותר לשמצה, החל באבו נידאל וכלה באוסמה בן לאדן.
רפי מהודר התוודע לליליאן קוק על רקע זה של קשריה הענפים בעולם הערבי. מהודר, מהנדס במקצועו, הוא ממציאם של עשרות פטנטים להשקיה בטפטוף. הטפטפות של חברת נטפים, פרי המצאותיו, ביססו את מעמדו הכלכלי בזכות התמלוגים שהוא ממשיך לקבל מהחברה זה עשרות בשנים. מהודר ניסה לפני למעלה מעשור לשווק את מוצרי נטפים בעולם הערבי ובמיוחד בערב הסעודית ובלוב, וכך הגיע לליליאן קוק. המגעים איתה הוכיחו למהודר כי יש לה מהלכים בעולם הערבי, כי היא יודעת לקדם עסקים וכי היא מחוברת היטב בקשרים עבותים עם מנהיגים באותן מדינות. בסופו של דבר, העסקאות לא יצאו אל הפועל, בעיקר מחשש לביטחונם של אנשי נטפים שהיו עלולים להיעצר באותן מדינות בחשד שהינם אנשי מוסד. עם זאת, מאז המשיכו מהודר וקוק לשמור על ידידותם.
אם מאמינים לגרסתה של ליליאן קוק, היא נולדה ב-1949 בלנינגרד (כיום סנט פטרבורג) בברית המועצות. אמה הייתה רוסייה ממשפחת אצולה, שהתרוששה בעקבות המהפכה הבולשוויקית. אביה, יוסיף קוק, היה פקיד בכיר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. היא למדה מדעי המדינה באוניברסיטת זגרב ובשנת 1968 נסעה לניו יורק, על מנת לשמש נערת או-פר ולכבוש את העולם. משם עברה לפאריס ואחר כך לאיטליה, שם נישאה לבן למשפחה עשירה. לאחר שנה השניים התגרשו, אולם לליליאן קוק כבר היה דרכון איטלקי ובסיס איתן לפעולה. היא שבה לפאריס והתחככה ב"אנשים מפורסמים", לדבריה. "הכרתי את כריסטינה אונסיס והתיידדתי אתה", היא סיפרה בראיון שהעניקה לי לפני אחת עשרה שנים. בד בבד עם חיי החברה הסוערים שלה, עבדה קוק בשליחות הנספחים הצבאיים של ברית המועצות ויוגוסלביה, בשלל משימות שאת טיבן סירבה לגלות.
אחר כך, שוב קשה היה לדלות ממנה באילו נסיבות, היא הגיעה ב-1975 לעמאן בירת ירדן ופגשה את המלך חוסיין. על טיב יחסיה עמו היא סירבה להרחיב את הדיבור, ורק התגאתה כי "הייתי מיועדת להינשא לו לאחר מות רעייתו עליה, אך סירבתי להצעה. חצר המלוכה אינה מקום בשביל המזג שלי". מומחים לבית המלוכה ההאשמי הטילו ספק בדבריה. לכל היותר, העריכו, היא הייתה עוד אחת מפילגשיו של המלך.
"עשיתי לא מעט טובות למדינת ישראל בעולם הערבי"
כשנה לאחר מכן פגשה, גם כן בנסיבות לא ברורות במלון יוקרתי בפריס, שכל לילה בו עלה כמה אלפי דולרים, את אחמד קדאף א-דאם קדאפי. היא הייתה בת 27 והוא צעיר ממנה בארבע שנים. היא הפכה בתחילה לאהובתו ואחר כך, לטענתה, לאשתו החוקית ולאם בתו - אף שלא התאסלמה. בהזדמנויות אחרות היא רמזה כי בתה, כיום בת 24, היא בעצם בתו של מועמר קדאפי עצמו. היא עברה להתגורר בלוב ושם לטענתה פגשה במעלית במלון בטריפולי את רב-הטרוריסטים אבו-נידאל. הקשר למשפחת קדאפי איפשר לה כנראה לקדם את מעמדה כאשת עסקים. חברות בינלאומיות, בעיקר איטלקיות, שיחרו לפתחה כדי שתפתח עבורן דלתות - כמובן בתמורה לעמלות ולדמי תיווך נאים. אחת מאותן חברות הייתה "פיאט". היה זה ב-1982, כאשר ראשי פיאט ביקשו לנצל את היכרותה עם אחמד קדאף א-דאם. בעזרתה הם הצליחו לדחוק מן השוק את חברת מרצדס הגרמנית. חברת פיאט הקימה שני מפעלים בטרונה ובטהג'ורה, לכאורה כדי להרכיב משאיות מדגם "איווקו". בפועל, סיפרה ליליאן קוק, הפכו אותם הלובים למפעלים לייצור טילים ונשק כימי.
בתאריך בלתי ידוע במחצית השנייה של שנות ה-90 היא נפרדה מאחמד, אך המשיכה להיות עמו בקשר. יותר מידידות, היו אלה יחסים עסקיים שטיבם לא ברור, אף שלא צריך דמיון רב כדי לשערם. כל אימת שראש המודיעין הלובי הזדמן לאירופה הוא נעזר בה להשגת שירותים שונים. בתמורה היא שילם לה מיליוני דולרים, שאיפשרו לה לנהל רמת חיים גבוהה ביותר. במשך שנים היא התגוררה בסוויטה של אחד מבתי המלון היקרים ביותר בז'נבה שבשווייץ.
במהלך אותם שנים הכירה קוק גם את חסן מלך מרוקו. "הקשר ביניהם נראה לי אמיתי וידידותי", סיפרה לוואלה! חדשות אתי ברוך, שביקרה לפני כחמש עשרה שנים במרוקו למטרת קידום קשרי התיירות בין שתי המדינות ונתקלה במקרה באישה היפה והאקסצנטרית, בתחילה בבית המלון ואחר כך בחברת המלך. בכירים במרוקו טענו אז כי ליליאן קוק עשתה גם שירותים שונים עבור המוסד הישראלי. גם ליליאן קוק עצמה טוענת זאת, אף שהיא מסרבת למסור פרטים מעבר לאמירה כללית של "עשיתי לא מעט טובות ושירותים למדינת ישראל בעולם הערבי". איש מוסד לשעבר שנפגש איתה כדי לתהות על קנקנה העריך כי אף שיש הפרזה רבה בסיפוריה, יש בהם כנראה גרעין של אמת. בכל מקרה, לא ניתן היה לאשש את טענתה כי פעלה בשירות מדינת ישראל.
לאחר כמה שנים חדל אחמד קדאף א-דאם להעביר ליליאן קוק כספים - והיא החליטה להתנקם בו. היא הגיעה לישראל וסיפרה לי את סיפור חייה, שהתפרסם ב-2001 בעיתון "הארץ". הפרסום עשה את שלו. אחמד כנראה נבהל, ושילם את חובו לאשתו לשעבר. אולם, עם התמוטטות משטרו של קדאפי, נותקו קשריה של קוק עם אחמד. בשיחת טלפון מווינה היא סיפרה לוואלה! חדשות כי שוחחה איתו בטלפון בפעם האחרונה לפני תשעה חודשים ומאז נעלמו עקבותיו. היא משערת כי הוא מצא מקלט באחת ממדינות אפריקה. "אם יחזור ללוב, יהרגו אותו" היא קבעה.
למרות שמשאביה הכספיים החלו להידלדל, היא המשיכה לחיות ברמת חיים גבוהה והתגוררה במלון "אימפריאל" היקר בווינה, שכל לילה בו עולה כאלף יורו אך מצבה הלך והחמיר. היא מצדה תולה זאת בבוגדנותה של ממשלת איטליה, שחייבת לה כמה מיליוני דולרים בגין תיווך בעסקאות שונות בעולם הערבי.
משלא יכלה עוד לשלם את מחיריו של מלון אימפריאל עברה למלון שטאט אופרה. עבורה, היה הדבר שקול לגירוש מגן העדן. היא לא יכלה לשאת עוד את המצב ושם, בבית המלון הרגיל, השווה לכל נפש, ניסתה לשים קץ לחייה. "איבדתי את הכול; את רכושי ואת כספי, בגלל החוב שממשלת איטליה חייבת לי", היא סיפרה בשיחת הטלפון, "אך הגרוע מכל היה שהם השפילו אותי. כתבתי מכתבים לראש ממשלת איטליה מונטי, לשרים שלו, והם אפילו לא טרחו להשיב לי. לכן מאסתי בחיים", אמרה. אולם כאמור, מהמפגש עם המוות ניצלה קוק ברגע האחרון בזכותו של רפי מהודר - "ועכשיו אני חבה לו ולישראל את חיי", סיכמה קוק הגדולה מהחיים בטון המלודרמטי המאפיין אותה.
לפניות לכתב: melmanyossi1950@gmail.com