פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחאה: אסור להפעיל אגרוף ברזל

      במוצאי השבת עמדתי באבן גבירול פינת דוד המלך בשעת חצות. מפגש בין משורר שהיה גם פילוסוף למלך שהיה גם משורר. דמותו של דוד המלך נצרבה בתרבות העברית בפרט ובתרבות המערבית בכלל כנער עז נפש, שהתייצב מול בריון בעל אגרוף ברזל המתרברב בכוחו האימתני. הדימוי הזה הצטייר מול עיניי כשראיתי את הנערים ואת הנערות שגדשו את מפגש דוד המלך ואבן גבירול. הם תופפו בקצב על כל הבא ליד, וקראו "העם רוצה צדק חברתי", "העם רוצה דמוקרטיה". הצעירים האלה לא היו מזוינים באלות ולא היו חגורים באקדחים. הם באו בידיים ריקות, אפילו בלי קלע ואבן. לפתע באו בריצה עשרות גברים במדים. הם התייצבו על שפת המדרכה של כיכר רבין ושילבו זרועות, יוצרים חומה, מוכנים להסתער על מפגיני המחאה.

      מול הפגנת המחאה של הצעירים, השלטון הפגין כוח כמו הפגנת הכוח האימתנית של אותו ענק פלשתי שהתגרה בנער. חומה של גברתנים מול צעירים שבאו למחות על כך ששום קלקול לא תוקן מאז הקיץ שעבר, למרות מינוי ועדת טרכטנברג, שנתגלתה כהר שלא הוליד אפילו עכבר. אבל מי שהוליד את ועדת-השולל הפיק לקח-אחיתופל מהקיץ שעבר, והחליט כנראה לרסק את ניצני המחאה המתחדשת באגרוף ברזל.

      תיקון המדינה - רק ממחאת הצעירים

      נזכרתי במאורעות מאי 68' בפאריס. גם שם החל הכל כשהשלטון החליט לפוצץ את המחאה באגרוף ברזל. בשלב ראשון הסטודנטים חטפו מכות רצח משוטרי היס"מ הצרפתי. אגרוף הברזל והאלימות הבריונית של גוליית המשטרתי הולידו אלימות שכנגד. רבבות נהרו לרחובות, ובנחשול של זעם עקרו את אבני המדרכות, הפכו מכוניות, כרתו עצים והטילו אותם לרחוב, הצטיידו במוטות ברזל והתעמתו עם השוטרים, שירו מאות רימוני גז מדמיע עד שהאוויר ברבעים החמישי והשישי הסריח מגז. אלימות השלטון נגד מחאת הצעירים הסתיימה בשביתה כללית, ששיתקה את כל צרפת ובישרה את סוף שלטונו של דה גול הזקן, שיצא מרוט וחבול מהעימות עם הדור הצעיר.

      במוצאי השבת הסתיים הסיבוב הראשון בתל אביב במעצר המוני ובכמה זגוגיות מנופצות. כל מיני מקורבים לשלטון גילו יותר רגישות לשמשות המנופצות מלאלימות כלפי בני אדם. זהו ביטוי מעניין לקדושת הזגוגית מול זילות כבוד האדם, חירותו וגופו בישראל של היום. אלה שהפעילו אגרוף ברזל נגד המחאה ברחוב אבן גבירול עשויים לגלות מהר מאוד את תוקף דבריו של אבן גבירול, שבהיותו בן 16 כתב: "והנני ושש עשרה שנותי, וליבי ב?ן כלב בן השמונים". ובשפת ימינו: אני רק בן 16 ואני מבין את המציאות יותר טוב מהזקנים.

      תיקון המדינה והחברה יצמח בבוא היום ממחאת הצעירים, שתבשיל לעוצמה פוליטית, ולא מאגרוף הברזל המופעל נגדם והמסמל את כישלון השלטון לתקן את כל מה שקילקל בתחום הצדק החברתי.