הדחת חולדאי היא לא העיקר במחאה החברתית

לפני שנה, עם פרוץ אירועי המחאה, העלו אלה המסתייגים באופן כמעט אינסטינקטיבי מהמוחים את טענת "תושבי הבועה התל אביבית המנותקים" – אלה שמלינים על מחיר האספרסו בבתי הקפה. התשובה מנגד, הייתה די פשוטה ומתבקשת - הבעיות שהועלו בשדרות רוטשילד נוגעות לשדרות רחבות בציבור הישראלי, כולל אלה שאינם מתגוררים בתל אביב. יוקר המחיה, כוחם של הטייקונים, אלה מורגשים לא רק בבורסה בתל אביב, אלא גם ביישובים אחרים ברחבי הארץ.

אולם, בימים האחרונים, הניסיונות לחדש את המחאה ובפרט האירועים בסוף השבוע האחרון והשלכותיהם, מעלים סימן שאלה מחדש סביב הכיוון שאליו מוכוונת המחאה, ובפרט הסכנה להתרכזות מחודשת במה שנהוג לכנות "מדינת תל אביב". המוחים נפגעים מאלימות הפקחים, סיעת מרצ פורשת מהקואליציה העירונית וכולם נערכים לקרב על מקומו של חולדאי. אינני יודע לשפוט בין טענות המוחים ובין עמדתו של ראש עיריית תל אביב, אם כי יש בוודאי צדק בתלונות על התעמרות ואלימות מוגזמת מצד פקחי העירייה. עם זאת, לא ברור לי איך הפכה המחאה הזו למאבק פוליטי להדחתו של ראש עיריית תל אביב.

לבורותי האישית יש כנראה סיבה פשוטה – אני לא תושב תל אביב (עדיין). העובדה הפשוטה הזו גורמת לי להתרגש פחות ממעשיו ופועלו של ראש העיר החזק בארץ. מדיניותו של חולדאי לא תשנה את מערך התחבורה הציבורית הקורס בעיר בה אני גר, היא לא תביא להוזלת שכר הדירה, ואף לא תגרום לשיפור תחושת ההיגיינה שלי. מעבר לכך, את מדיניות המיסוי, החינוך, השוויון, או המדיניות לטיפול בפליטים ובמסתננים - לא חולדאי יקבע.

נכון, חולדאי אולי יכול להקצות דיור בר השגה בעירו, אבל היי – לא כולנו חולמים לגור בתל אביב או גרורותיה. מה עם דיור בר השגה בירושלים, בחיפה, בבאר שבע ובנהריה? אני לא מתכחש לכוחו ולהשפעתו של ראש עיריית תל אביב, וכן להצלחתו הביצועית שבאה לא פעם תוך התגברות כוחנית על יריביו. אבל עם כל הכבוד לכוחו, היטפלות לחולדאי לא תביא לתיקון ולטיפול העוולות שבהן עסקה המחאה.

המוחים יכולים לציין הישג אחד מהימים האחרונים – מרצ פרשה מהקואליציה העירונית של חולדאי. וואו, טוב שהלכנו בשבת להפגין. בכלל, נדמה שיש כאן הרבה פוליטיקה מוניציפלית שהתערבבה בתוך המחאה, ובעיקר מאבקי הכוח הפנימיים בין השמאל המובהק לשמאל הברור וההחלטי שנלחמים על הפיסה שעוד נותרה להם בין דיזנגוף לירקון.

מי שחטף מכות מפקחיו של חולדאי, ראוי שינהל מאבק להדחתו, אולם מי שמצייר את ראש עיריית תל אביב כסכנה לדמוקרטיה הישראלית וכאויב העם, כדאי שישתה מים, יירגע מעט, ימחה את הדם ויראה שיש סכנות גדולות הרבה יותר. לחולדאי כוח מוגבל באזור שלו – "מדינת תל אביב". אבל הבעיות והצרות של מדינת ישראל לא נגמרות ובוודאי לא מתחילות בשדרות רוטשילד.