מצפים לילד? כך תכירו בין התינוק וכלבכם

אינטראקציה של תינוק וכלב היא תענוג להורים ובעיקר לתינוק ולכלב. כשהחיבור מצליח, הילד מגלה אמפתיה ורגישות לבעל החיים שלצדו ולבעלי חיים בכלל. הוא גדל לתוך חיי שיתוף, ומקבל שיעור נהדר לחיים על אחריות ומסירות. עם זאת, המפגש תינוק-כלב מעורר סימני שאלה וחששות מובנים. מה יקרה כשנגיע עם התינוק מבית החולים? איך יגיב אליו הכלב? האם הוא יקנא? איך נטייל עם עגלה וכלב יחדיו? וכשהתינוק יתחיל לזחול לכיוון הכלב, או לקערות האוכל והמים שלו?

כלבים שמים לב ומודעים להמון ניואנסים קטנים של החיים, קל וחומר לשינויים גדולים, כמו הקצאת חדר לתינוק או הצבת עריסה בחדר השינה. הם אף מזהים את השינויים הכימיים בגוף האישה בזמן ההריון, ומגיבים להם. הלברדורית האישית שלי, באדי, שמעולם לא עלתה על שום רהיט בבית, טיפסה יום אחד על הספה לצד זוגתי, והתנועעה סביבה בחוסר נוחות. לימים הבנו שבאדי היתה הראשונה לזהות את ההריון.

לכן, חשוב מאוד להיערך כמה חודשים לפני הלידה הצפויה, ולהחליט כבר אז מה יותר לכלב ומהם הגבולות שיוצבו לו, כי כלבים, בדיוק כמו בני אדם, הם טיפוסים של הרגלים, או בשפתם - התניות. למשל, יש כלבים המורגלים לרבוץ על הספות ועל מיטת הבעלים, ולשחק עליהן, דבר שבעתיד עלול לסכן את הרך הנולד. עם חלק מהכלבים אולי לא תהיה בעיה להמשיך ברוטינה זו גם לאחר לידת התינוק, אך עם אחוז לא מבוטל של הכלבים עלולות להתעורר בעיות, ויהיה קשה לשנות את ההרגל הזה, כיוון שכלבים הם טריטוריאליים לבית, לבעליהם ולפינות המרבץ שלהם.

דוגמה נוספת להרגלים של כלבים העשויים להתגלות כבעיות לאחר לידת התינוק היא מקרה של כלב תלותי, הנצמד לבעליו בכל אשר יילך. גם אם המעקב אינו מפריע לבעלים בחיי היומיום, הוא עלול להציק לאחר לידת התינוק, שכעת הוא זה שיקבל את מרב תשומת הלב. כשתיחסם לכלב הגישה לחדר השינה או לאמבטיה בסיטואציות שונות כגון הרדמת הילד, זמן רחצה וכו', הכלב יגיב כמובן לשינוי בנביחות, יללות, שריטת הדלת ובאופן כללי בהפרעה למהלך החיים התקין בבית.

לימוד מוקדם של התנהגויות חלופיות מאוד יעזור. אצל כלבים תלותיים חשוב ללמד שדווקא המרחק מהבעלים - דוגמת "הישאר" ו"למקום" הוא זה שמתגמל אותם. ניתן ללמד ולעודד בהתניה חיובית גם התנהגויות רגועות אחרות כמו שכיבה על הצד, על הגב ורביצה עם סנטר על הקרקע.

קיימים כמה דברים שחשוב ללמד את הכלב טרם הלידה, כדי שגם הוא יגיע "מוכן" ליום הגדול. מוכנות כזו תקל על כל הצדדים, ותהפוך את המעבר לחיים אקסטרה-משותפים לחלק יותר.

פקודות חשובות: "למקום" ו"עזוב".
פקודת "למקום" - חשוב להקצות ולהגדיר לכלב חלל קטן באזור מרכזי בבית. זה יכול להיות באזור הסלון או בפרוזדור גישה ראשי, בו תמיד יוכל להשקיף על הנעשה ולהרגיש חלק מהמשפחה. אזור המחייה יכול להיות מיטת כלבים, מזרן נעים כלשהו או מלונה ביתית. במידה וקיימת מלונה ביתית, חובה להיוועץ באיש מקצוע כיצד להרגיל את הכלב אליה בצורה אופטימלית. מקום זה ישמש עבור הכלב כאזור בטוח אליו ירצה לפרוש על מנת לנוח, ללעוס או לקבל צ'ופר.

יש לחבר את הכלב למקום בהקשרים חיוביים. בשום מקרה לא שולחים את הכלב למקום כעונש לאחר שהתנהג בצורה לא רצויה. לימוד וחיזוק פקודת "למקום" באמצעים מתגמלים משפרים את איכות החיים הן של הכלב והן של הבעלים. בפקודת "למקום" מחזקים אצל הכלב שתי התנהגויות עיקריות: 1. התמצאות טופוגרפית - הליכה לפינת המרבץ וההתמקמות בה. 2. שהייה בפינת המרבץ לאורך זמן.

פקודת "עזוב" - כדאי ללמד את הכלב שעזיבת צעצוע/הפסקת פעולה מסוימת, למשל רחרוח אוכל על השולחן, הינה פעולה מתגמלת ביותר עבורו. יש לתת לכלב תמורה הולמת עבור הוויתור שהוא ביצע. לדוגמה, הצעת צעצוע שהכלב מאוד אוהב בתמורה לחפץ שנמצא אצלו בפה (אני באופן אישי אוהב ללמד "עזוב" בעזרת שני צעצועים דומים או זהים, שני כדורי טניס, שני חבלי משיכה וכד').

מומלץ שצעצועי הכלב יהיו שונים ויזואלית ככל שניתן מצעצועי התינוק. כך תוכלו לעשות לכלב אבחנה מבדלת בין צעצועיו לצעצועי התינוק. הפקודה חשובה שבעתיים במקרה ומדובר בכלב עם היסטוריה של התנהגות רכושנית. מקרה כזה מחייב פנייה דחופה לאיש מקצוע מיומן ומנוסה.

הרגלת הכלב למגע, בכי, תנועה ואינטונציה - מאחר וכלבכם עתיד לבוא במגע עם תינוקכם הפרטי, כדאי להקדים ולבדוק את האינטראקציה שלו עם תינוקות וילדים קטנים, ולהרגילו לשהייה במחיצתם, למגעם, לבכיים ולקולם. לכל כלב כמובן מטען גנטי אחר, ובדיוק כמו אנשים, יש שאוהבים מגע, יש שאדישים אליו ויש שנרתעים ממנו. לכן, עדיף להכיר את כלבם במצבים כאלה ולא לדחוק אותו לפינה. ההרגלה למגע חייבת להיעשות בהדרגתיות ובפיקוח מלא שלכם. גם מאחר ותינוקות וילדים קטנים לא מודעים לכח שלהם עצמם, ועלולים להכאיב לכלב. חשוב שהתהליך יהיה מהנה ומתגמל גם עבור הכלב - צ'פרו את הכלב בחטיף אהוב בכל פעם שהתינוק נוגע בו, בטח כשהוא מגיב למגע בחיבה או באדישות בלבד.

חזרתם מבית החולים עם סל-קל ובתוכו יצור זעיר ועדין. מה עכשיו? אם כלבכם בעל מרץ רב, מומלץ לרתום בן משפחה שיעייף אותו בטיול או בריצה טרם הגעתכם הביתה. אם מקנן בכם ספק, ולו הקטן ביותר, באשר להתנהגות בעייתית מצד הכלבה, קיימו את המפגש הראשוני מחוץ לבית בסביבה מוכרת לכלב. האב הטרי או אחד מבני המשפחה יוריד אליכם את הכלב, והאינטראקציה הראשונית תיעשה תוך כדי הליכה קצרה. לאחר כמה דקות, כשהכל וכולם רגוע, כנסו הביתה.

האם לתת לכלב לרחרח את התינוק?
אם להורים, ובמיוחד לאם, לא מפריע שהכלב יעשה זאת, אין בכך כל בעיה. אפשרו לכלב להתקרב לסל-קל, לרחרח ולהכיר. במקרים אחרים, חשוב לאפשר לכלב להתקרב במידת מה (כזו שתקבעו מראש) אל התינוק ואל חפציו ולאפשר לו לגלות את היצור החדש שזה עתה הופיע בחייו.

בבתים רבים הגבר או האישה מבלים עם הכלב שעות רבות ביום: בפינוקים, ליטופים וטיולים. התנהלות זו כשלעצמה אינה בהכרח בעייתית, אך בהסתכלות ארוכת טווח היא עלולה להיות כזו כאשר לבעלי הכלב-ההורים הצעירים לא יהיו אותם כוחות וזמן להתנהל כך מול הכלב. באופן פרדוקסלי כדאי להפחית בהדרגה בתשומת הלב הניתנת לכלב ככל שמתקרבת הלידה.

על האינטראקציה במקרה זה להיות יזומה על ידי הבעלים, ואך ורק כשהכלב מציע התנהגות רגועה המקובלת על בעליו. התייחסו לכלב, שחקו איתו ולטפו אותו כשאתם אלה שבוחרים לעשות כן, וזאת כפרס על התנהגות טובה של הכלב. למשל, קחו כדור שהכלב אוהב וזרקו לו כשהכלב שוכב למרגלותיכם.

מטרת שיטה זאת בין השאר היא למנוע קפיצות של הכלב. אם תרצו להימנע מקפיצות על אחד ההורים בעוד הוא מחזיק בידיו את התינוק הקטן, למדו את הכלב מראש שקפיצות אינן מתגמלות. התעלמות מוחלטת, הסרת מבט מהכלב, ומצד שני עידודו כשהוא נרגע הן פעולות שיש לנקוט בצורה עקבית ואחידה. ככלל, רצוי להתמקד בדברים החיוביים אצל הכלב, בהתנהגויות שאתם אוהבים ורוצים לטפח, כגון רביצה שקטה לצדכם, הליכה למקום, הישארות בו וכו'. כלב נוח ומחונך יודע להעסיק את עצמו ולתת ספייס לבעליו כשהוא מתבקש לכך.

הימים והשבועות הראשונים שלאחר הלידה מלחיצים ועמוסים. כלב שסיגל לעצמו הרגלי בית טובים יידע להסתדר טוב יותר עם שינויים כמו כניסת תינוק הביתה. הבנת הכלב וצרכיו בכלל ובמיוחד לאחר הלידה היא מתכון להמשך חיים הרמוניים של הכלב בבית בעליו. כך תזהו סימני תקשורת שהכלב משדר לכם ולתינוק:

ליקוק שפתיים, פיהוק ומצמוץ: בסיטואציה בה למשל ההורים יוזמים קרבה פיזית בין הכלב לתינוק, כלבים עשויים להפנות מבטם הצדה, ילקקו שפתיהם, יפהקו או ימצמצו. פעולות אלה מצד הכלב באות לשדר שהוא בסטרס, ומנסה להרגיע את עצמו. כשהכלב מראה סימנים כאלה, יש להרחיק את התינוק ממנו באופן שקול ורגוע.

חשיפת שיניים, נהמה, נשיכה: אם יתעקשו ההורים על אינטראקציה בין התינוק לכלב, ייתכן ובמקרה הטוב, הכלב יבחר להימנע ולהתרחק. במקרה הרע הדבר יוביל לסימני הרחקה ואזהרה מצד הכלב: חשיפת שיניים, נהמה, ויתכן שיפסח עליהם ויגיב מיד בנשיכה. כלבים לרוב נושכים כי בעליהם לא ערים מספיק לסימנים אותם הם משדרים. קריאה נכונה של שפת גופו של כלבכם והבנה מלאה של צרכיו הפיזיים, החברתיים, מנטליים והשכליים מסייעות להפחתת מקרי נשיכה, ומפחיתה פוטנציאל מסוכנות הכלב כלפי בני משפחתו.

טעות נפוצה של בעלים, לרוב מתוך כוונה טובה, היא לנסות לחבר בכל מחיר בין הכלב לתינוק, גם אם נוכחות התינוק עבור הכלב לא נעימה. בעיות אלה מתחילות להופיע בעיקר בשלב הזחילה של הילד בגיל 6-10 חודשים. אפשר ורצוי ללמד את התינוק ללטף את הכלב בעדינות יחד איתכם. דבר חשוב נוסף שניתן לעשות הוא לשתף את הילד החל מגיל כמה חודשים בהאכלת הכלב: הושיבו את התינוק על הברכיים כשבן הזוג השני מפקח על הכלב. תנו לתינוק לשפוך אוכל וצ'ופרים אל הרצפה או לקערת האוכל שלו. כך יזהה הכלב את התינוק כמקור אוכל ויקשור את נוכחותו לתחושה חיובית.

קיימת גם טעות הפוכה של הרחקת הכלב מהתינוק. מובן שמידת הקרבה הרצויה בין הכלב לתינוק היא עניין אינדיבידואלי, אך חשוב לא ליצור הפרדה בין התינוק לכלב, כדי שהכלב לא יקשור ריחוק, בדידות ואי נעימות לנוכחות התינוק.

לקיחת חסות מצד הכלב על התינוק וסביבתו: כלב שתוקף או מנסה להניס אורחים הנכנסים הביתה, מתקרבים לתינוק או מנסים להרימו, כלב שמתחיל לתקוף כלבים המתקרבים לאישה ההרה, ולאחר מכן לעגלת התינוק בטיול משותף - אלה הן נורות אדומות בוהקות המצריכות התערבות מקצועית מיידית.

שמרו על התינוק שלכם, גדלו אותו בנחת. לגבי הכלב, שעד כה היה סוג של ילד ראשון אצלכם, שמרו גם עליו ותנו לו מקום של כבוד בבית. היו רגועים, ויחד עם זאת השגיחו על האינטראקציה בין תינוקכם וכלבכם בסבלנות, ברצון ובאמצעות תרגול. בכל ספק או סימן שאלה, פנו מיד לאיש מקצוע שילמד וייטע בכם ביטחון להתנהלות בכל סיטואציה.

בשבוע הבא: מצפים לילד? כך תכירו בין התינוק וחתולכם

המחבר הוא מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים.

עוד בנושא: דוגיסיטר: הכלב הוא חברו הטוב של התינוק