פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלטלנה: מלחמת אחים לעולם לא

      "קרב דבלין" ידוע בהיסטוריה של אירלנד כאירוע היסטורי שהותיר חותם רב, שכן זה היה שבוע של קרבות שהתחוללו בעיר הבירה החדשה של אירלנד החופשית. הלוחמה התרחשה בין שני פלגים איריים, שסיימו בהצלחה מרד של שנתיים בבריטים והביאו לסיום השלטון הבריטי לאחר 752 שנים. המורדים, שלחמו כתף לצד כתף נגד הבריטים, לחמו במשך שנה זה נגד זה. על הישג גירוש השלטון הבריטי, העיבה טראומת מלחמת האזרחים, שגבתה אלפי קורבנות וגם את חייו של מנהיג המורדים, מייקל קולינס. המערכה הפנימית חוללה נזקים כלכליים אדירים למדינה החדשה, ונותרה עד היום כצלקת עמוקה בזיכרון הלאומי האירי. סיפור מלחמת האזרחים לאחר השחרור מעול שלטון זר לא היה ייחודי לאירלנד. הוא התקיים גם בפינלנד, ביוון, בגיאורגיה ובמקומות אחרים בעולם. הנזקים שגרמו מלחמות כאלה לאומות המתחדשות היו עצומים. בכולן מקפידים לנצור וללמוד מהלקח ההיסטורי.

      לפני 64 שנים, ב-22 ביוני 1948, כאשר ספינת האצ"ל אלטלנה הגיעה לחוף פרישמן בתל אביב, גם מדינת ישראל כמעט עמדה בפני מלחמת אזרחים. פגזי תותח נורו לעבר הספינה על ידי צה"ל, שהורכב אז ברובו המוחלט מאנשי "ההגנה" לשעבר, בטיעון כי פריקתה מפרה את הוראות הצבא והממשלה.

      לשמר את הדמוקרטיה במקום לפנות לאלימות

      אנו נזכור את 16 לוחמי האצ"ל שנפלו בהפגזות על הספינה, את הנשק הרב שיכול היה להוביל את ישראל להישגים טובים יותר במלחמת העצמאות, ויש שיזכרו במיוחד את פקודתו הנחרצת של מפקד האצ"ל אז, מנחם בגין, לא להגיב באלימות כלפי אלו שירו עליהם, תוך שהדגיש שוב, בדיוק כמו בימי הסזון, "מלחמת אחים לעולם לא". הזיכרון ההיסטורי מדגיש אירועים דוגמת מלחמות אזרחים, היסטוריונים צבאיים עוסקים בהן והאומה נדרשת ללמוד את לקחן. ברם, המקרה הישראלי ייחודי כי אנו נדרשים לזכור מלחמת אזרחים שנמנעה. וטוב נעשה אם נשמור זיכרון זה. את האזכרה השנתית לזכר חללי אלטלנה, יש לקיים תוך שימת דגש על צעדו האמיץ של מנחם בגין, שהקפיד לנצור את נשקו ולמנוע את עיכוב פיתוחה של הדמוקרטיה הישראלית, שבעבורה לחם במשך יותר מארבע שנים בשנות המרד בבריטים, תוך שהוא רואה כיצד טובי פקודיו מוסרים את נפשם ואת בריאותם בעבורה.

      קריאתו של בגין - מלחמת אחים לעולם לא! - הפכה ברבות השנים לצוואה מוסרית שאזרחי ישראל מקפידים לקיימה. שכן, מאז ועד היום, בכל האירועים שבהם צמחה מחלוקת עקרונית וקשה בין חלקים שונים בעם, כמו למשל בעת הנסיגה מסיני, או בייחוד בימי רצח ראש הממשלה רבין ז"ל ובימי ההתנתקות - חרקו הנפגעים שיניים ונמנעו מלהחריף את המתח. בכל המקרים האלה הנפגעים העדיפו לשמר את הדמוקרטיה במקום להתפתות להשתמש באלימות. נהוג לייחס לבגין את האמרה: "לפני מותי הייתי רוצה שיזכרו אותי כמי שמנע מלחמת אחים". זהו כלל ראוי לכל הפלגים הפוליטיים בישראל.