הדו"ח החמור של מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל לא הפתיע. אפשר להתווכח עם מסקנותיו של המבקר או עם ניתוח הממצאים, כולל הטלת האחריות המיוחדת על שר האוצר, שאינה מקובלת בעיניי, וכך גם באשר למסקנות המרוככות מדי ביחס למפקדי הכוחות שפעלו בשטח בעת השריפה. עם זאת הוויכוח על משמעות הדו"ח אינו יכול להסתיר את הכישלון המערכתי. סביר להניח שאם השריפה לא היתה מסתיימת במותם הטרגי של אנשי השב"ס, הכבאים והשוטרים, איש לא היה חוקר אותה וברור כשמש כי מי שהיה האחראי הישיר למותם לא יושב ליד שולחן הממשלה.
כבעל תואר בוגר של מלחמת יום הכיפורים, אני יודע שבתחומים רבים של חיינו מדינת ישראל מתנהלת כקהילה גלותית הנשלטת על ידי כושר אלתור, שיטת "מצליח" ותרבות הסמוך. המשפט הקטלני "יהיה בסדר" גובה מהחברה הישראלית, פעם אחר פעם, מחיר דמים. באסון הכרמל שילמו בחייהם 44 אזרחים יקרים.
בשנותיה הראשונות של המדינה היה לאלתור יתרון משמעותי. מדינת ישראל קמה בלי שהיה אפשר לבצע תכנון ארוך טווח. המערכת כולה, בהנהגתו של דוד בן-גוריון, היתה אמורה לספק פתרונות לבעיות שצצו חדשים לבקרים. אך עתה, לאחר שהמדינה עברה את גיל הזיקנה, אפשר לצפות שהיא תתנהל מתוך ראייה כוללת של ההווה והעתיד; ראייה מערכתית מעמיקה ואחראית.
טווח הראייה היהודי קצר למדי. יהודים בכל אלפי שנות גלותם חיו באי ודאות קיומית מתמשכת. בשום מקום בעולם לא היה להם ביטחון קיומי, ובכל רגע הם היו חשופים למציאות שבה יידרשו לנדוד למקום אחר ולהתחיל הכל מחדש. תכנון לטווח ארוך לא היה רלוונטי בתנאי החיים שלהם.
פרטאצ'יה אהובתי
הקמתה של ישראל היתה אמורה להיות תשתית לשינוי עמוק בהתנהלות היהודים. עם ישראל חזר למולדת לנצח נצחים, ופה בארץ חמדת אבות יש לתכנן וליישם את התקוות גם בעבור הדורות הבאים. אך בתכנון לטווח ארוך נכשלנו. הראייה המערכתית הכוללת, המדיניות המשותפת לכל שרי הממשלה מתוך אחריות קולקטיבית לתקינות מערכי החירום, לא קיבלה את הביטוי ההולם בכל הנוגע למערך הכבאות והמשטרה.
עקב חילופי השלטון הרבים במדינת ישראל טווח החשיבה הוא של קדנציה, וגם זו מתקצרת מבחירות לבחירות. הדו"ח על אסון הכרמל מצטרף לדו"חות אחרים בתחומים קיומיים, והוא חייב להדליק בפעם המי יודע כמה זרקור ענק על מציאות חיינו.
לממשלת ישראל יש כיום גיבוי של רוב מוחלט בכנסת ובציבור, והיא חייבת לקבל החלטות בתחומי היסוד של התנהלות המדינה. חשיבה אסטרגית היא הכרח למדינה חפצת חיים. אין מדובר רק בתחומי הביטחון. יש לקבוע יעדים ומטרות בתחומי החינוך, התשתיות, איכות הסביבה ובתחומים אחרים, ולפעול מייד להגשמתם.
דו"ח המבקר חייב להיות נקודת ציון ומפנה בתהליך של תיקון הכרחי. תיקון שיבטיח כי הדורות הבאים יקבלו מידינו מדינה מתוקנת, חזקה ומסודרת. פרטאצ'יה אהובתי, אל תגרמי לנו כל הזמן לכבות שריפות.