בסוף נגיע לעופרת יצוקה

מה נשתנה מטח הרקטות הזה מכל המטחים הקודמים, או רובם?

שבירי הטילים הנוכחי מצרים כבר אינה מה שהיתה. אין לה ממשל יציב. יש בה מועצה צבאית רעועה. לפי שעה אין לה נשיא מוכר, מוסכם.

הפעם אין מי שיטען כי ישראל הפרה את הפסקת האש השברירית. שליטת הצבא המצרי בחצי האי סיני נחלשה אף שישראל הסכימה כי יפרוס יחידות בשטח המפורז, והוא מימש זאת פחות מכפי שביקש.

האש חודשה מפני שהמחבלים הניחו כי הנשיא הבא יגיע משורות האחים המוסלמים. חמאס הבין כי עתה מותר. לכן לראשונה מאז מבצע עופרת יצוקה חמאס הודה אתמול כי ירה כ-30 קסאמים לעבר הנגב. המסר היה כפול. הוא שבר את הרגיעה, אבל דווקא מפני שהוא שולט במצב בעזה ומקרין ממנה לסיני, דאג כי עוצמת הטילים והרקטות תישאר לפי שעה על רמה נמוכה. רק קסאמים.

אין בכך נחמה. כל הסלמה בדו-קרבות בנגב מתחילה דרך קבע בנשק קל. הגראדים לעבר אשדוד ובאר שבע מגיעים רק לאחר מכן, בשלב הסופי לקראת ההפוגה הבאה.

המציאות הגיאופוליטית החדשה מציבה אתגרים חדשים. עזה נשלטת בידי ממשל טרור מובהק והריבונות בה אינה מוגדרת, ומה שצה"ל יכול לעשות בתגובה תקיפה ברצועה אינו דומה למציאות בסיני. בחצי האי יש קשיים לבנות תשתית מודיעינית, וכל חיסול של חוליית טרור כרוך בהפרה כלשהי של הריבונות המצרית.

אמש התקיימו בצה"ל ובמערכת הביטחון דיונים שהם אינטר-דיסציפלינריים, וכך הם מונחים גם לפני ראש הממשלה ושרי התשיעייה, ובינתיים השאלה הבוערת היא אם להמשיך בתגובת אש צמודה לכל פיגוע טרור. שיטה זו הוכיחה את עצמה מאז עופרת יצוקה, אבל האם עדיין? מצרים מתאסלמת וגורמי אל-קאעידה נראים בשטח.

הדעת נותנת שהתגובה המקובלת היא הנכונה גם במציאות המדינית והטרוריסטית המשתנה. לפחות לפי שעה. מכת אש מדודה בולמת או מאטה ומדללת את פעילות הטרור הפלשתיני, ואין לה לפי שעה חלופה.

עליה גם להיות תקיפה דייה כדי שלא תחזיר את תושבי היישובים בעוטף עזה לחדרי הביטחון ולמקלטים לימים רבים מדי. ההתאוששות של שדרות אחרי סידרה של מטחים אינה מהירה ואינה קלה, אבל אפשר לצמצם את משך הזמן הנחוץ לה כאשר מכת האש הצה"לית יעילה ותקיפה ובלתי מהוססת.

חידוש הירי מעזה בא בימים אלה בהפתעה. אולם מומחים מעריכים כי הרגיעה תחזור לאזור. אבל נוצרו גם נסיבות חדשות, שבשנים עברו גרמו לרמה בינונית של טרור מתמיד. עם זאת הסוף תמיד ידוע - סוג כלשהו של עופרת יצוקה.