עוד לפני הפרסום הרשמי של תוצאות הבחירות לנשיאות מצרים - שבהן יזכה ככל הנראה מועמד האחים המוסלמים - מתחדדות היריבויות העיקריות וגובר המתח בין המחנות הניצים: מצד אחד אחמד שפיק, גנרל וראש ממשלה בתקופת מובארק, ומולו מוחמד מורסי, מומחה להנדסת חומרים ועד לפני זמן קצר יושב ראש מפלגת החירות והצדק, נציג האחים המוסלמים.
גם אם "האחים" ישמחו בבחירתו של מורסי בתור נשיא, תימשך דרך החתחתים שלהם, בייחוד כאשר המועצה הצבאית העליונה מתייצבת כגורם רב כוח בדרכם. המועצה, כך מתברר, אינה מעוניינת בהעברת הסמכות הביצועית ל"אחים" ולכן נוקטת סחבת ותרגילים שונים.
בשבוע האחרון ניכר היה ששתי ההחלטות שקיבל בית המשפט החוקתי (העליון) כוונו לפגוע ב"אחים". האחת הכשירה את מועמדותו של שפיק לנשיאות, אף שהיה שותף לכשליו ולפשעיו של המשטר הקודם, והאחרת מצאה דופי בהליך בחירת הפרלמנט ופסלה שליש מנציגיו, אלה "העצמאיים". למודי ניסיון של התמודדות עיקשת וארוכת שנים, מנהיגי "האחים" משדרים כלפי חוץ עסקים כרגיל ומקרינים ביטחון אישי ונחישות כדי להבטיח את הזכייה של מועמדם בנשיאות.
ברקע נמצא חששם של "האחים" מהקשחת צעדים מצד המועצה הצבאית כדי לפגוע בכוחם. ביטוי לכך היה החוק שאומץ לאחרונה במצרים, המאפשר להתייחס למפגינים בכיכר כאל מפרי חוק. בתגובה לכך, מורסי, אדם שליו באופיו, הביע את זעמו. בראיון שהתפרסם בשבועון המרכזי של "האחים" הוא איים כי אם המועצה הצבאית תחבל בהליך ספירת הקולות - יוציאו "האחים" את ההמונים להפגין כדי להמשיך במהפכה.
איומים ברוח זו נשמעו גם בעבר, ובפרט מהמועמד הקודם לנשיאות של "האחים", המהנדס ואיש העסקים ח'ירת א-שאטר, שנודע כאדם לוחמני בגישתו למשטר. אלא שמורסי עלה עליו בהתבטאותו התקיפה בשולחו איום לכיוונה של סמכות הכוח המרכזית. מורסי אמר שאין להוציא מכלל אפשרות ש"האחים" יקראו למפגינים להקריב את עצמם מתוך כבוד לאותם אזרחים שנהרגו בעבר בהפגנות (אותם הוא מכנה שאהידים).
למה מורסי מדבר על כבוד לחילונים ולנשים?
החרפת הטונים מצד מורסי מבטאת עליית מדרגה ביריבות שרוחשת מתחת לפני השטח במצרים. כידוע, "האחים" זיהו את הפוטנציאל במחאה האזרחית וניצלו היטב את ההזדמנות כדי להסתער על עמדות השלטון. מאחר שזכו בתמיכת הציבור בתחילת השנה, הם אינם מוכנים לסבול עתה צעדים שרירותיים שתכליתם לטרפד את מהלכיהם. ואולם כאשר מורסי ושותפיו מאיימים על גורמי הכוח ובד בבד מדגישים את המחויבות לדת ולהלכה האיסלאמיות, הם מביאים בחשבון את ההשלכות השליליות שעשויות להתלוות לכך, בייחוד אם מורסי ייבחר, ולכן מורסי שב ומדגיש את חובתם של "האחים" לנהוג בכבוד כלפי הנוצרים והחילונים, וגם דיבר בזכות מעמד האישה.
בהתמודדות השתרבב גם שמה של ישראל. בהקשר זה, לטענתו של מורסי, ישראל תמכה במובארק ומגבה את שפיק ואת המועצה הצבאית. מורסי גם תוקף את שפיק ואת ראשי המועצה הצבאית, ומאשים אותם שהם שותקים בנושא תקריות הגבול ובנושא הסכם הספקת הגז.
תהיינה התוצאות הרשמיות אשר תהיינה, אין זה בלתי סביר להניח שקיימת סכנה שהשטח, או כיכרות הערים, יתלקחו מחדש, בייחוד בשעה שסמכויות הנשיא אינן מוגדרות בחוקה והפרלמנט עלול להתפזר.
הכותב הוא מרצה מן החוץ במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים