התנהגות חתולים: למה החתול מתחכך ואז פתאום נושך?

תשובה: קודם כל דעו שהשנה וחצי-שנתיים הראשונות הן בדיוק כמו אצל ילדים – החתולים מעצבים את יכולותיהם, ולכן חשוב להתייחס ולתת מענה לצרכים ה"נמריים" שלהם. אם החתולה תוקפת את כפות הרגליים והידיים – כלומר מקומות חשופים שלמעשה מדמים טרף, מדובר באימון של חתולה בריאה בצורה הטבועה בה בהיותה "נמרה קטנה".

אף חתול הוא לא באמת נמר, אך יחד עם זאת בכל חתול יש את הצרכים "הנמריים" שבני האדם לעתים מתעלמים מהם, בהיות החתול גם בחלקו הגדול "תינוק קטן" לתמיד. קל להיות עם החתול כשהוא מתפנק ומתכרבל, ומאתגר מאוד להיות איתו כשהוא מראה את הצדדדים הנמריים שלו ואת רצונו הבסיסי לצוד. מובן שאף חתול לא באמת יכול או רוצה לחיות על ציד וכל חתול – גם בבית וגם ברחוב – זקוק למזון שמספק לו האדם. אבל הצורך האינסטינקטיבי קיים תמיד.

לכן חובה לשחק ולהפעיל את החתולים בפעילויות המחקות באופן מלא ואמיתי את פעילות הציד: חכות ארוכות שבקצהן עכבר או ציפור שהולכים או עפים בצורה דומה למקור. (למשל חכת "הציפור" (DA BIRD) המקורית. יש הרבה מוצרים לא יעילים ואיך יודעים להבחין? מה שיעשה את העבודה ויפעיל את החתולה כך שהיא לא תצוד את רגליכם וידיכם כברירת מחדל. מתקני גירוד הם מעולים, אבל לא כדי למנוע פעילות ה"ציד". נשיכות

בכל מקרה – חובה לא לצעוק , לא לכעוס ולא להעניש או להשפריץ מים וכד', מה שרק גורם ללחץ כתוצאה מהדחקת הצורך הטבעי. אנא קראו המאמר הזה לקבלת רעיונות לפעילות נכונה שתמנע את תוקפנות החתולה.

תשובה: זו שאלה חשובה ונפוצה מאוד. גם חתולים שכבר עברו את שלב הקליטה וההתאקלמות הראשונית (במשך כחודש בערך בנפרד), לעתים רבים והולכים מכות. זו אחת הדרכים שלהם לתקשר זה עם זה. זה חלק ממלאי גדול של סימני תקשורת ושפה שלא מובנים כלל לאדם, כי השפה החתולית דורשת התעמקות וידע.

בגדול, יש לחתולים הכרח בסיסי בארגון ההיררכיה ביניהם וגם אם זה משתנה בהתאם להרבה גורמים, הרי שיש "דיבור" סביב זה. כל עוד מדובר בחתולים בריאים, מעוקרים ומסורסים, החיים בבית יחד זמן רב בתנאים טובים - אסור להתערב, גם אם הדיבור "צפוף" ונעשה בעזרת קולות, רשיפות או בשפת גוף אלימה. כל התערבות של בני האדם גורמת לרגרסיה אצל אחד החתולים או כולם, ולמעשה גורמת בסופו של דבר להחרפת הכעסים והדיבור הלא נעים ביניהם.

בין חתולים יש בהחלט רגשות - לעתים קשרים נפלאים ואוהבים לאורך שנים, כולל שנת כפיות, ויש גם תיעוב ונתק. זה אינדיבידואלי ולא ניתן לחיזוי מראש, כמו אצל כל יצור חי עם רגשות. מה שחשוב הוא לאפשר לחתולים לחיות אם בהרמוניה מופלאה, ואם בחוסר כימיה, אבל עם הבנה הדדית.

תשובה: החתול שלך מאוהב בך ורואה בך את החברה הכי קרובה שלו או אפילו אחותו. מה שאת מתארת זו התנהגות טבעית הקיימת בין חתולים-אחים. החתול שלך רוצה להשתובב איתך. החיכוך הוא חלק מפעילות בין חתולים אוהבים – העברת ריחות הדדית – ואחר כך הוא קורא לך למשחק על ידי הנשיכה הקטנה. גם כשהוא מפיל דברים, הוא מזמין אותך למשחק הדדי, כמו בין חתולים. נראה שהחתולים הנוספים בבית מבוגרים מדי מכדי להשתובב איתו, ולכן הוא זקוק לך.

עלייך לשחק איתו בעזרת חכות ושאר משחקים, וכך הוא ירגיש פעיל איתך ובסביבתך ויהיה שמח ורגוע. חשוב שלא תכעסי עליו כשהוא עושה מה שציינת, כי מדובר בפעולה טבעית. אז תיהני ממנו, הוא נשמע מתוק להפליא.

תשובה: ראשית, חובה לסרס אותו, ולקחת אותו בהקדם לבדיקה אצל וטרינר מומחה לחתולים. עשיית צרכים מחוץ לארגז החול עלולה בהחלט להעיד על בעיה פיזיולוגית. אם הכל תקין פיזית, חובה (וגם באופן קבוע) לדאוג לכל ענייני ארגז החול – חול מתגבש ללא בישום גבוה, נקי תמיד, בארגז גבוה, רחב ונקי, ללא מכסה ובמקום נוח ומתאים.

הכתבה "עשיית צרכים מחוץ לארגז החול" מפרטת את כל הקשור בתחום זה.

תשובה: קודם כל, עשית מצווה. יש המון מה לעשות, ותמיד בדרכים חיוביות. קיראי את שתי הכתבות המצורפות בתשובות הקודמות, ותביני טוב יותר מה לעשות כדי להבין ולהתמודד בצורה מקסימה ויעילה בתוקפנות וגם לאפשר לחתול לפרוק את לחציו, שוודאי קיימים מהטראומה שעבר. יש להבין שטראומה יכולה לעבור פיזית, אבל התנהגותית ורגשית יש לה השלכות, שההתמודדות איתן היא אתגר.

כאשר יש אהבה כמו אצלכם, ניתן לחיות יחד בצורה מעולה ונעימה לכולם. אל תתייאשו. החתול זקוק לכם, ורואה בכם את משפחתו היחידה וכל חייו תלויים בכם.

לגבי מראהו החיצוני, ייתכן ונשארה לו פגיעה פיזית כלשהי, אשר לא גורמת בעיה כרונית בחיי היומיום, אך עדיין קיימת. אם הוא אוכל בתיאבון בריא, עושה צרכיו, משחק ועירני, אין סיבה לדאוג. יחד עם זאת, מומלץ לשמור עליו תמיד בבית בלי חשיפה ללחצים מיותרים.

צילומים: ShutterStock