פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ניאו-נאצים סייעו לטבח 11 הספורטאים במינכן"

      ה"דר-שפיגל" חשף מסמכי ארכיון של שירות הביון הגרמני, לפיהם גורמי הביטחון בגרמניה ידעו שפעילים גרמנים סייעו ל"ספטמבר השחור" בהשגת מסמכי זיהוי מזויפים, ולא פעלו בענין

      ניאו-נאצים סייעו למחבלי "ספטמבר השחור" בתכנון פעולת הטרור בה נהרגו 11 הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 – כך מפרסם היום (ראשון) המגזין הגרמני הנחשב "דר-שפיגל". מסמכי ארכיון של השירות החשאי הגרמני, שנחשפו היום על ידי העיתון, מוכיחים כי משטרת דורטמונד הייתה מודעת לשיתוף הפעולה בין אבו דאוד, הנחשב ל"מוח" מאחורי הפעולה ומבכירי "ספטמבר השחור", לבין הפעיל הניאו-נאצי ווילי פול שבועות ספורים לפני המתקפה. עם זאת, כוחות הביטחון הגרמניים לא פעלו בעניין, כך לפי המגזין.

      אחד הטרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" במהלך טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, 1972 (AP , AP Photo/Kurt Strumpf)
      פעילים ניאו-נאצים סייעו. טבח הספורטאים במינכן 1972 (צילום ארכיון: AP)

      על פי הדיווח, המשטרה בדורטמונד שלחה מכתב למשרד להגנת החוקה, שירות הביון הגרמני, ביולי 1972, בו העלתה חשדות על קיומה של פגישה בין אבו דאוד לפול, לאחר שהאחרון שוחח עם מעסיקו על כך שהוא עומד בקשרים עם בכירים באש"ף. מהמסמכים עולה כי פול קישר בין אבו דאוד, שהציג עצמו כ"סעיד ווהלי", לבין מומחה לזיוף מסמכי זיהוי.

      נשלח לכלא לשנתיים בלבד

      פול, הטוען כי זנח את דרך הטרור ומתפרנס כיום מפרסום ספרי מתח ומתגורר כיום בלבנון, סיפר ל"דר שפיגל" כי הוא אכן היה מעורב במתקפה, אך מבלי שהיה מודע לכך. "רק הסעתי את אבו דאוד לערים שונות ברחבי גרמניה, שם נפגש עם פלסטינים", אמר. הפעיל הניאו-נאצי נעצר באוקטובר 1972, לאחר שברשותו נמצאו מכונות ירייה, רימוני יד וכלי נשק אחרים, שעל פי החשד נועדו לשמש מתקפות טרור אחרות על אדמת גרמניה בשם אש"ף. ברשותו גם נמצא מכתב חתום על ידי ארגון הטרור. למרות הראיות הרבות על מעורבותו בפעולת הטרור הקשה, הוא זכה לגזר דין קל למדי; פול נשלח לכלא לתקופה של שנתיים וחודשיים בלבד, ב-1974. ארבע שנים אחרי שניתן גזר דינו, הוא נמלט ללבנון.

      הנרטיב ההיסטורי והמודיעיני, המקובל עד היום, היה שלשם ביצוע המשימה נעזרו אנשי "ספטמבר השחור" בשירותי הביטחון של מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות באופן כללי, ובשטאזי המזרח-גרמני באופן פרטני. הנשק לביצוע המשימה, על פי ההערכות, הוברח לגרמניה באמצעות דואר דיפלומטי של לוב ומשגרירותה במזרח ברלין הועבר למערב. היה ידוע גם על קשרים של ארגונים פלסטיניים עם ארגוני טרור וגרילה עירונית של השמאל הקיצוני באירופה. לא היה ידוע על קשרים שלהם עם ארגונים ניאו-נאציים ימניים.

      בכל מקרה, הגילוי החדש של "דר שפיגל" לא משנה את תמונת המצב משום שאש"ף, שתכנן את הפעולה והסתתר מאחורי השם "ספטמבר השחור", שקד על הכנותיה במשך יותר משנה ולכן ההסתייעות של אבו דאוד בניאו-נאציים הייתה רק בשלבים האחרונים של התכנון, כשבעה שבועות לפני הביצוע. המסמכים החדשים רק מדגישים עוד יותר את אזלת היד של שירותי הביטחון והמשטרה של מערב גרמניה בתקופה שקדמה לאולימפיאדה.

      טבח הספורטאים במשחקים במינכן נחשב לאחת מנקודות הדרך המשמעותיות בטרור הפלסטיני, ולאחד האירועים הטרגיים בתולדות המשחקים. בבוקר החמישי בספטמבר נכנסו לכפר האולימפי שמונה מחבלים חמושים בלא קושי, והשתלטו על כמה מחדריהם של הספורטאים הישראלים, תוך שהם הורגים שני ספורטאים ישראלים שנאבקו עמם. הם החזיקו בתשעה ספורטאים אחרים, ולאחר פעולת חילוץ כושלת ובמסגרת משא ומתן שנוהל על ידי גרמניה, הועברו כולם לשדה תעופה מחוץ לעיר. בתום פעולת חילוץ נוספת, שגם היא כשלה, פוצצו המחבלים את שני המסוקים שאליהם הועברו הספורטאים – וכולם נהרגו. שורת המחדלים מצדה הביאה לשינוי משמעותי בתפיסת ביטחון הפנים של גרמניה, וגם של מדינות אחרות באירופה. גם בישראל, התברר, היתה רשלנות מצד השב"כ ובעקבותיה שונתה כל תפיסת הביטחון והוקם אגף אבטחה גדול ובעל סמכויות.

      המסוק שפוצצו המחבלים בטבח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן, 1972 (AP , AP Photo/File)
      שורת כישלונות של הממשלה הגרמנית. המסוקים בהם נהרגו תשעה ספורטאים ישראליים בשדה תעופה הסמוך למינכן (צילום ארכיון: AP)

      בעוד שהמשחקים האולימפיים נמשכו כסדרם (לאחר הפסקה של 24 שעות), ישראל נקטה בתגובה חריפה לנוכח האירועים. בהוראת ראש הממשלה גולדה מאיר, הוציא המוסד לפועל את מבצע "זעם האל", במטרה לחסל את כל חברי ארגון "ספטמבר השחור". בעוד מרבית בכירי הארגון נרצחו, בהם מפקדו עלי חסן סלאמה, אבו דאוד עצמו הצליח לחמוק משלושה נסיונות חיסול, בטרם מת ב-2010 בבית חולים בדמשק.

      לקריאה נוספת
      ארה”ב: דקת דומייה בקונגרס לזכר חללי מינכן 72’