היום מגיעה לשולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. זהו שיאו של תהליך חקיקה שהחל לפני יותר משנתיים, כשהעליתי הצעת חוק להגברת התחרותיות (על ההצעה חתמו 36 חברי כנסת). הצעה זו היתה זרז להקמתה של ועדת הריכוזיות, שעל בסיס מסקנותיה גיבשה הממשלה את הצעת החוק הממשלתית המתחילה את הליכי החקיקה בכנסת כיום.
בעוד תשומת הלב על ביטול הקדמת הבחירות הופנתה לנושאים דוגמת מציאת חלופה לחוק טל ושינוי שיטת הממשל, דווקא האפשרות להביא לידי גמר את החקיקה בנושא הריכוזיות היא אחת התוצאות הברוכות ביותר של ביטול הקדמת הבחירות. זהו אחד המהלכים החשובים ביותר של הכנסת ושל הממשלה הנוכחיות, ובהנחה שיושלם בעתיד הקרוב יירשם כהישג משמעותי ביותר של עבודתן.
התגייסות הכנסת והממשלה למאבק בריכוזיות משקפת תהליך של שינוי תודעתי, שלפיו תחרות הוגנת תומכת בצדק חברתי, ולא להפך. יש הערכות שונות עד כמה הריכוזיות פוגמת בצדק החברתי, אבל היום כבר ברור, ידוע ומתועד כי הריכוזיות גובה מהציבור הישראלי שני מיסים כבדים: מס "בכניסה" במשכורות מעליבות ומס "ביציאה" במחירים גבוהים. תנועת המספריים הזאת חונקת את הציבור ומהווה נטל כבד עליו.
הריכוזיות לא רק מטילה על הציבור נטל כבד, היא עושה זאת על ידי שימוש בכספי הציבור עצמו. הריכוזיות מתאפשרת כי הציבור נותן למתי מעט ללוות את כספו בתנאים נוחים ביותר לצורך השתלטות על חלקים גדולים במשק הישראלי. ההשתלטות מתאפשרת באמצעות מבנים של פירמידות עסקיות, המאפשרים לשלוט בחברות רבות באמצעות הון מועט.
לאחר השגת השליטה, המשאבים של הפירמידה, שהם ברובם משאבי ציבור, מופנים לשימור השליטה על ידי לחץ על הממשלה, על הכנסת ועל הרגולטורים (המאסדרים) כדי למנוע כל תחרות בתחומים שעליהם שולטת הפירמידה.
אחד ממהלכי החקיקה החשובים ביותר בדרך לצדק חברתי
שליטי הפירמידות הצדיקו פעולות חמורות אלה ב"שוק חופשי". בפועל הם פעלו נמרצות לכך שלא יהיה שוק ולא יהיה חופש. הם גם פעלו להשתלט על אמצעי תקשורת כדי לספר לציבור שאין בעיית ריכוזיות. מאמץ זה נכשל. היום הרוב המכריע של הציבור מבין ששליטי הפירמידות גזלו ממנו את ההזדמנויות שתחרות אמיתית היתה יכולה להביא, בדמות משכורות ראויות בכל דרגי העבודה ומחירים נמוכים יותר לכל. הציבור מבין היום שאין דבר וחצי דבר בין מי שעושרם בא להם מחדשנות ומיצירתיות ובין מי שעושרם המדומה נובע מהמס שהם מטילים על הציבור באמצעות חנק תחרות.
הצעת החוק מציעה להתמודד עם שתי הבעיות המבניות המאפשרות את הריכוזיות ואת התוצאות הקשות שלה. הראשונה היא הדרישה להפריד את השליטה בו בזמן על חברות יצרניות ועל מוסדות פיננסיים כגון בנקים, מה שמאפשר לשליט הפירמידה למנוע אשראי זול ממתחרים של חברות שבשליטתו (וכך להקשות עליהם את התחרות). השנייה היא לצמצם את הפירמידות המאפשרות שליטה רחבה על חלקים גדולים במשק, בלי להשקיע הון רב. גם אם ראוי בעיניי להחמיר את המלצות הוועדה, להוריד את הסף להפרדת הנכסים ולפעול למען פירוק מלא של הפירמידות, העיקר הוא שהחוק יוצא לדרך.
המאבק של הכנסת והממשלה בריכוזיות, פעולותיו של שר התקשורת להכנסת תחרות בשוקי הסלולר והטלוויזיה, עמידתם של שרי האוצר, הגנת הסביבה והתיירות על האינטרס הציבורי במקרים של תמלוגי הגז, והעלאת בעיית הריכוזיות בתחום שוק המזון על ידי שר התמ"ת באמצעות ועדת קדמי - כל אלה משקפים יחדיו תהליך מבורך וחשוב של הגנה גוברת על האינטרס הציבורי מול שליטי הפירמידות, בעיקר באמצעות הגברת התחרות.
בקיץ שעבר קראו מאות אלפים לצדק חברתי. היום יוצאת הכנסת לאחד ממהלכי החקיקה החשובים ביותר בדרכה למימוש דרישה זו.
הכותבת היא ח"כית בסיעת העצמאות