פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הויקיפדים

      תכירו את העורכים החרוצים של ויקיפדיה בעברית: פנסיונרים, עורכי דין ותלמידים, שמקדישים את כל זמנם למיזם בהתנדבות מוחלטת. "כל אחד עושה מה שבא לו, ובסוף הכל מסתדר"

      אז נכון, הלגיטימציה של "ויקיפדיה" בעולם מתערערת. בסדרות אמריקניות מציגים את כותבי הערכים כאנשים מניפולטיביים, כאלה שבין היתר דואגים לאינטרסים מסחריים. עם זאת, אם אתם קוראים את הכתבה הזו, סביר להניח שבשבוע האחרון גלשתם לאתר וביררתם, העתקתם או למדתם משהו על משהו או על מישהו שלא ידעתם קודם. כי העסק הזה רק גדל מדי יום והופך למקור המידע מספר אחת בעולם המערבי.

      אימפריית המידע החופשי שכולנו נעזרים בה לא היתה יכולה לפעול ביעילות ללא גרעין קשה של "משוגעים לדבר" - אנשים שיוצרים ערכים חדשים בקצב מסחרר, עוקבים אחרי כל ערך חדש שנוסף, דנים בכל שינוי קטן, ואף מעלים לגרדום מועמדים למחיקה. "ויקיפדים", הם קוראים לעצמם, והם עושים הכל בהתנדבות, מתוך מחויבות להפצת הידע. קהילת הוויקיפדים מגוונת למדי, כשהמכנה המשותף העיקרי הוא האהבה לידע.

      מיהם אותם שומרי סף, שאחראים על המידע שאנחנו מקבלים וקובעים מה ומי יעבור הלאה לדורות הבאים, ומי לא ראוי לקבל ערך אנציקלופדי? תכירו:

      דוד שי (61), איש תוכנה מהרצליה, נחשב לאחד מאבות הוויקיפדיה העברית וכותב בה מאז היווסדה. הוא לוקח עימו מצלמה דיגיטלית כמעט לכל מקום ומתגאה: "אני מצלם תמונות רבות לוויקיפדיה, ושמח לגלות שלפעמים הן מתגלגלות לכתבי עת שנותנים לי קרדיט";

      חנה יריב (59), פנסיונרית מנשר וסבתא לשלושה, מתמחה בעיקר בארכיאולוגיה וכתבה גם ערכים רבים העוסקים בחיפה ובאזור הכרמל. היא שואפת לשפר את מעמד האישה בוויקיפדיה: "אני רוצה לראות יותר נשים כותבות ומפיצות את הידע הנרחב שלהן, כיום יש מעט מאוד מעורבות";

      דרור לין (38) מתל אביב, עו"ד מתחום הביטוח, החבר גם בעמותת ויקימדיה העולמית, וברזומה שלו כתיבה של יותר מ?4,800 ערכים - ממלון המלך דוד ועד המתקנים בפארקים של וולט דיסני;

      ורועי תקוע (12), תלמיד כיתה ו' ממבשרת ציון, שלמרות גילו הצעיר כתב בשנה האחרונה יותר מ?100 ערכים חדשים בעצמו - ובהם על ממציא הלייזר תיאודור מיימן, על שואת יהודי ליטא וגם על אתר ההורדות MegaUpload, ערך שזכה ליותר מ?3,000 כניסות. "משעשע אותי מאוד לשמוע את המורה בכיתה אומרת: 'יומן הקריאה לחודש הבא הוא על "הבכור לבית אב"י", נא לא להעתיק מוויקיפדיה' - כשאני זה שכתב את הערך הזה", הוא מצחקק.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      הרומן שלהם עם ויקיפדיה התחיל בצורות שונות. "אני שם כי זה כיף", אומר דוד, שהצטרף לוויקיפדיה העברית עם הקמתה ביולי 2003, כשעוד היתה חלק ממאגר זניח ומתורגם של הגירסה באנגלית. "הוזמנתי על ידי קבוצת סטודנטים מהטכניון שיצרה את הגירסה העברית כדי לתרום מהידע שלי. צריך לזכור שזו היתה תקופה של דלילות בידע באינטרנט בישראל, והמיזם האדיר הזה באמת נבנה מכלום".

      חנה התגלגלה לוויקיפדיה במקרה: "גיליתי את האתר כשמילאתי תשבץ בעיתון של שבת וחיפשתי מידע על מילה מסוימת. ב?2009 עזבתי את החברה שעבדתי בה וחיכיתי בבית בסבלנות עד להצעה הבאה, וכדי להעביר את הזמן התחלתי לכתוב בוויקיפדיה. העליתי ערך בשם 'מגילת ואן אמון' - זו היתה עבודה שהגשתי באוניברסיטה, והתאמתי אותה לוויקיפדיה. קהילת הכותבים קיבלה אותי יפה אחרי הערך הראשון שכתבתי, וזה נתן לי חשק לכתוב עוד ועוד. פעם חיכיתי במוסך במשך שעות, והעברתי את הזמן בקריאת המדריך לכותבים של ויקיפדיה. המכונאים לא הבינו איך גברת כמוני מוכנה להמתין כל כך הרבה, ובסבלנות. מאז כבר לא חזרתי לעבוד".

      רועי הצעיר נחשף לוויקיפדיה כשהיה בן 7. "מגיל 10 בערך הבחנתי בשגיאות ובערכים חסרים במגוון תחומים, למשל היסטוריה, מוסיקה, ספרות, ויותר מאוחר כימיה וביולוגיה. בזמנו נורא עיצבן אותי שחסרים ערכים רבים בנושא המחזמר 'צלילי המוזיקה', אז נרשמתי ומייד כתבתי שמונה ערכים על הנושא. כבר ביום הראשון ביצעתי יותר מ?200 עריכות. משם המשכתי לכתוב על ביולוגיה, כימיה, היסטוריה והמון נושאים אחרים".

      "אני זוכר איך פעם חיפשתי מידע בגוגל וראיתי שיש בעברית רק 11 אלף ערכים", משחזר דרור. "חשבתי לעצמי - זה לא רציני. אחרי חודש הגעתי שוב לוויקיפדיה העברית, והמספר גדל ל?12 אלף. התרשמתי והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מזה".

      עד כמה המידע אמין?

      איך מתבצעת ההתנהלות בין הכותבים? יש יד מכוונת?
      דוד: "ויקיפדיה היא אנרכיה מנוהלת היטב: כל אחד עושה מה שבא לו, ובסוף הכל מסתדר".

      דרור: "אפשר להגיד שזו אנרכיה דמוקרטית. לכל ערך יש 'דף שיחה', שבו מתנהל דיון לגבי הערך, ושם מתקבלות ההחלטות. כל גולש יכול לצפות בדף הזה ולראות את הדיון ואת אופן קבלת ההחלטות. הכל נעשה בהסכמה של כל מי שמשתתף בדיונים האלה, אין מחליט אחד".

      חנה: "מי שמחליט זה כולם. יש דפי הצבעות, דפי מחיקה, ומי שנכנס להצביע ולהשפיע הם אנשים שהערך הנדון מעניין אותם והם מתמצאים בו".

      אבל מהיכן הכותבים לוקחים את המקורות שלהם ליצירת הערכים? מה הופך אותם למומחים לעניין?
      דרור: "חלק גדול מהערכים בעברית מתורגמים מוויקיפדיה בשפה אחרת. ברוב המכריע של המקרים, הכותבים בודקים את מהימנות המידע, זה דבר שאנחנו מקפידים עליו מאוד. רוב הכותבים קוראים המון - בעיקר ספרים, אבל גם מאמרים ועיתונים - ומשם נשאב ידע רב. קרה לי שעבדתי על ערכים ומצאתי טעויות אפילו בספרים מוערכים. יש אתר אינטרנט גדול ומוכר, שמכניס טעויות בכוונה כדי לתפוס אנשים שמעתיקים ממנו. כך שאנחנו חייבים לבדוק את המקורות מכל כיוון".

      רועי: "אני משתמש בעיקר בידע אישי. התרגום מאנגלית הוא רק שלד ועוזר להשלמת פרטים. נושא התרגום בוויקיפדיה שנוי במחלוקת, מובן שזה לא המקור היחיד".

      חנה: "אין זכויות יוצרים על הידע, אבל חשוב מאוד לא להעתיק. כשמדובר בתרגום אנחנו מציינים את ערך המקור, וכל ערך מתורגם נבדק עד לרמת הפסיק".

      זה מוביל לשאלה הבלתי נמנעת: עד כמה המידע בוויקיפדיה העברית אמין. בין הארבעה פורץ דיון קולח, ודרור לוקח נשימה עמוקה: "כל ערך חדש שעולה וכל עדכון נבדקים על ידי מומחים שמתמצאים בתחומים שעליהם מדובר. באוניברסיטת בר?אילן נערך מחקר על הערכים בוויקיפדיה העברית ונמצא כי רבים מהם ברמה טובה. באנגליה עשו מחקר ומצאו שכמות הטעויות בוויקיפדיה האנגלית זהה לכמות השגיאות באנציקלופדיה בריטניקה. זה נבדק אמפירית, וזה עובד. בנוסף, קל מאוד לתקן בוויקיפדיה, כך שגם אם יש טעויות, פעמים רבות הן זמניות".

      רועי: "באותה מידה גם קל להשחית. יש לא מעט אנשים שמכניסים טעויות במכוון, מתוך זדון, או כדי לבדוק עד כמה אנחנו מהירים בתיקון הטעויות. אני מכיר כתב נוער ששתל טעויות בכוונה אך בחוכמה, כדי לבחון את רמת האמינות של ויקיפדיה. הפחים שהוא טמן לא שרדו חמש דקות. לעומת זאת, היה מקרה שמישהו פשוט המציא דת שקיימת במדינה מסוימת וכתב עליה ערך, וזה החזיק שלושה חודשים, עד שהערך נמחק. אני אישית נלחם על תיקונים ומחיקות. בממוצע, יש טעות קטנה בכל ערך חמישי בוויקיפדיה העברית".

      דוד: "עובדתית, העסק מתפקד. נכון שיש טעויות, ונכון שחלקן נעשות בזדון, אבל בשורה התחתונה - תוחלת החיים של טעות בוויקיפדיה קצרה".

      יכול להיות שהמהירות באה על חשבון איכות? זה ידוע שאירועים אקטואליים מתעדכנים אצלכם בתוך דקות.
      דרור: "זה נכון, וזה באמת מטורף. עם זאת, במקרי מוות, לפני שאנחנו מעלים את הנתונים, אנחנו מוודאים שבאמת מדובר בעובדה ולא בשמועה".

      דוד: "היה מקרה שמחקתי עדכון על מוות של מרצה שהכרתי, וידעתי שהוא חולה אך למיטב ידיעתי היה עדיין בחיים. התקשרתי למזכירות החוג שהוא מרצה בו כדי לשאול, ושם אישרו שהוא אכן מת ושאלו בפליאה: 'איך ידעת?'"

      ערן טרטקובסקי, יוסי סרור, ליהיא גרינר, האח הגדול (אביב חופי)
      "גם לפליטי ריאליטי יש חשיבות ציבורית, וחייב להיות הבדל בינם לבין מדינאים מוערכים, למשל" (צילום: אביב חופי)

      הוויקיפדים אוהבים לדבר. השיחות מתנהלות בלהט רב, וכשאנחנו עושים הפסקה לצילומים, ארשת פניהם משדרת אי נוחות. מאחורי המקלדת נוח להם הרבה יותר. מעבר לעבודה בוויקיפדיה העברית - וזאת עבודה לכל דבר, שעות רבות ביום - מקפידים הוויקיפדים המורעלים לתחזק קהילה חברתית מגובשת של הכותבים. הם נפגשים לפחות פעם בחודש, ומרבים לטייל יחד ברחבי הארץ. כל אחד מביא עימו מצלמה כדי לצלם את האתרים ולהעלות את התמונות לוויקיפדיה, בשיתוף חופשי, כמובן.

      אז הדימוי שלכם נכון. אתם חנונים.
      דוד: "מה רע בלהיות חנון? זה בסדר גמור, תסתכל על מארק צוקרברג, שנהיה מיליארדר. תסתכל איך החנונים נהנים ב'היפה והחנון'. לא כולנו חנונים, אחד הכותבים שלנו הוא עורך דין שעוסק בגביית חובות, ותאמין לי שלא היית רוצה להתעסק איתו".

      דרור: "יש מגוון גדול של כותבים. יש רבים שרוצים לכתוב אבל חוששים, כי הם חשים שהם לא יודעים מספיק. אבל, למשל, בשביל ערך על ריקודי בטן אני צריך רקדנית בטן שתכתוב, מה יעזור לי פרופסור?"

      רועי: "ברור שתופסים אותי כחנון, אבל כל הילדים שכותבים בוויקיפדיה הם חנונים. אין לי בעיה, אני מסתדר עם זה".

      "אני לא מרגישה שיש לי דימוי שלילי", מתגוננת חנה, "להפך. כולם מכבדים אותי והרבה חושבים שאני מקבלת משכורת מוויקיפדיה. אבל לא, הכל בהתנדבות".

      למרות הסולידריות, גם חילוקי דעות לא חסרים. אחת המחלוקות הבוערות עוסקת בשאלה מי או מה ראוי לערך בוויקיפדיה.
      דוד: "כל מי או מה שיש לו חשיבות ציבורית ראוי לקבל ערך".

      רועי: "אבל גם לפליטי ריאליטי יש חשיבות ציבורית, וחייב להיות הבדל בינם לבין מדינאים מוערכים, למשל".

      דרור: "ברגע שעולה ערך חדש הוא קופץ ברשימה, והעורכים הבכירים מעיינים בו. במקרה של חילוקי דעות מתנהל דיון לגבי לגיטימיות הערך. אינדיקציה טובה להחלטה היא שאם שני אנשים שונים מתחומים שונים מעוניינים לקבל מידע על אדם שלישי - אז כנראה מגיע לו ערך. מובן שערך מומצא, או ערך על אדם לא מוכר, יימחק מיידית. אני זוכר שהיו ויכוחים על הלגיטימיות של הערכים 'מייקל לואיס' ו'עוז זהבי'".

      רועי: "מי זה עוז זהבי? אם אני כילד בן 12 לא יודע מי זה, אז כנראה לא מגיע לו ערך".

      חנה מחייכת, שולפת את הסמארטפון ומראה לרועי את התמונות של עוז זהבי בגוגל. "טוב, אז אני יודע מי זה", הוא עונה לה, "זה עדיין לא אומר שמגיע לו ערך".

      חנה: "אותי הטרידו לא אחת בניסיונות להכניס ערכים על רב זוטר או ראש ישיבה. יש גבולות. הדיונים הכי סוערים מתנהלים על הגבולות האלה".

      דוד: "אנחנו מדברים במונחים של 'ראוי' ו'זכאי', אבל צריך לזכור שערך בוויקיפדיה הוא לא פרס, יש ערכים גם על רוצחי המונים ואנסים סדרתיים".

      ומהו הערך הכי פופולרי?

      ויקיפדיה העברית מונה כיום כ?134 אלף ערכים. מספר המשתמשים הרשומים, שאי פעם ערכו ערך כזה או אחר, הוא יותר מ?170 אלף, אך מספר המשתמשים הפעילים מוערך בכ?2,300. מחרוזות החיפוש הפופולריות ביותר קשורות, איך לא, לסקס; בין ביטויי החיפוש בעברית אפשר למצוא את הביטויים "בחורות", "סרטים כחולים", "דוגמנית", "פורנו", וכמובן "ציצים", שמפנה את המחפש לערך "שד". במקום ה?42 נמצא הביטוי "זקס", שאינו אלא טעות הקלדה של "סקס". למרות תאוות הגולשים לקבל מידע על עולם המין, חנה מבהירה כי "שלא כמו בוויקיפדיות בשפות אחרות, כוכבות פורנו לא יקבלו ערך בוויקיפדיה העברית. לכל ויקיפדיה יש ערכים משלה".

      מושאי הערכים פונים אליכם? מתלוננים?
      חנה: "פרשן הכדורסל עפר שלח אמר לי פעם שהערך עליו בוויקיפדיה פשוט נהדר, ושהוא התרשם לראות שאפילו מותה הטרי של אשתו עודכן. היתה לו רק הערה קטנה על שירותו הצבאי".

      דרור: "פעם פנתה אלי יעל דיין וסיפרה לי שתאריך הלידה שלה בוויקיפדיה לא נכון, אבל אין לה בעיה עם זה, כי ככה היא מקבלת מתנות פעמיים בשנה, בשני ימי הולדת".

      רועי: "אין ויקיפד שכתב משהו ומישהו לא התלונן עליו. קרה שכתבתי ערכים עם טעויות חמורות, אז העירו לי ותיקנו. הכל חלק מהחוויה ומניסיון החיים של הוויקיפד".

      דוד: "יש גם את המאיימים. אנשים שולחים מכתבים באמצעות עורך דין, שבהם הם דורשים לשנות משהו בערך עליהם. במצב כזה הפתרון הוא הכי קל: פשוט מוחקים את הערך".

      חנה: "הנה מקרה טרי של מחיקה. שבוע לפני שהתפוצצה פרשת החשד לאונס של ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, וסגנו יוסי סולימני, עלה ערך על סולימני. התנהל דיון ולבסוף הוחלט למחוק את הערך, כי ההחלטה היתה שערך מגיע רק לראשי ערים, ולא לסגניהם. יום למחרת המחיקה התפוצצה הפרשה. כנראה הסיבה שערכים כאלה עולים היא הקלות שבה אפשר לכתוב בוויקיפדיה".

      אולי זה לא כל כך קל? ניסיתי לכתוב ערך, והדף נראה כמו שדה תכנות.
      דוד: "נכון שיש כמה סימנים טכניים שצריך להבין, אבל ההמלצה שלי היא פשוט להתחיל לכתוב טקסט חופשי. זה לא יהיה הכי יפה, אבל אם הערך חשוב, יהיה מי שיסדר אותו אחר כך כמו שצריך".

      חנה: "הוותיקים תמיד דואגים להסביר לחדשים כיצד לעבוד נכון".
      דרור: "יש הרבה מאפיינים של וורד שקיימים גם בוויקיפדיה, אבל הכיוון שלנו הוא להוציא בקרוב ממשק עריכה ויזואלי נוח יותר".
      חנה: "המפתח הוא לכתוב על מה שמעניין אותך. חשוב שלערך יהיה 'בשר', ושלא יהיה קצר מדי".

      רועי: "אין חוקה כלשהי. אצל כל אחד זה דינמי. אם רמת העברית שלך לא מספיק טובה, אל תתקרב לוויקיפדיה. מי שהרמה שלו גבולית, שיעסוק בפעולות טכניות. מי שרמתו גבוהה, שיכתוב ערכים, אבל לעולם לא בסיטונות. אני ממליץ לשקוד על הערכים שכתבת עד שהם 100 אחוז".

      דוד: "אני רוצה למסור לכל מי שקורא את הכתבה הזאת: בואו לכתוב בוויקיפדיה. אתם רבים, אבל יש מקום לכולם. נצטופף".

      ---------------------------------------------------------------------------------------------

      רועי תקוע | המחונן הקשוח של ויקיפדיה

      רועי תקוע בן ה?12 הוא נוף בלתי רגיל בוויקיפדיה בפרט ובמערכת החינוך בכלל. הוא מוגדר כמחונן, אך רפרטואר הערכים שכתב בוויקפדיה יכול להקנות לו בקלות את התואר "גאון".

      "בכיתה ד' המורה ראתה את הרמה שלי באנגלית והבינה שאין טעם לתת לי לעבוד עם הכיתה, אז היא אמרה לי לרכוש ספרים של ה' ו?ו' וללמוד מהם. את כולם סיימתי תוך חצי שנה, בקלות רבה", הוא מספר. "בחצי השנה שנשארה, פשוט השתעממתי. מכיתה ה' התחלתי לחלום על בגרות באנגלית לפני תיכון. רכשתי ספר להכנה לבגרות, דיברתי עם המורה וקיבלתי פטור משיעורי אנגלית". רועי מספר שהשנה גילה שגם רמת שיעורי המדעים לא בשבילו, והתהליך היה דומה - לימוד עצמי וקבלת פטור מהשיעורים.

      רועי, תלמיד כיתה ו', השתתף עד היום ב?15 תחרויות במדעים ובמחשבים, וסיים בכולן בין שלושת המקומות הראשונים. את המדליות הוא שומר בביתו, אך דואג לציין בחיוך רוטן כי חלק גדול מהגביעים מאוחסן בבית הספר. בנוסף, משתתף רועי בכמה תוכניות של מחוננים ומצטיינים של משרד החינוך. בשנה הבאה הוא צפוי ללמוד בחטיבת הביניים ליד"ה בירושלים, במסלול המואץ ומתוגבר למחוננים ולמצטיינים. אביו של רועי, גלעד תקוע, מספר בסיפוק: "זה כמו חיידק שנכנס בו, אבל זה מאוד מעניין אותו ומוסיף לו המון לחיים, ואני מאוד גאה בו".

      חבריו לוויקיפדיה מודעים לפוטנציאל העצום של רועי, אך מייעצים לו לשמור על פרופורציה וצניעות. באחד הוויכוחים הלוהטים על לגיטימיות ערך על אדם כזה או אחר, טען דוד כי הגיוני שלפרופסורים יהיה ערך בוויקיפדיה. רועי התנגד ואמר: "רובם סתם מבלים את זמנם בעריכת ניסויים". דוד קטע אותו ואמר בטון מחנך אך מחויך: "אל תזלזל בהם, הם עברו כברת דרך ארוכה?ארוכה". גם חנה מייעצת לרועי, שידוע בקשיחותו בכל הנוגע למחיקות ערכים, להקל עם היד על ההדק. להגנתו, רועי טוען שהוא מתקן גם ערכים שלדעתו בכלל ראויים למחיקה, "כמו בוב ספוג, שמוב ספוג".

      המטרה המיידית של הנער היא השלמת תואר ראשון במדעים לפני סיום התיכון. "אני מתכנן לדעת עד כיתה ט' את כל החומר התיכוני בנושאי הכימיה והפיזיקה, ואז ללכת לאוניברסיטה הפתוחה או לנסות להתקבל לתוכנית של אוניברסיטת בר?אילן. הכל עניין של מימון".

      תקוע מסמן מטרות גם לשירות הצבאי ואחריו. "אני שולט במספר מכובד של שפות תכנות. בצבא אני מתכנן ללכת למשהו שישלב את הידע שלי בתחום, כמו פרויקט שחקים של חיל המודיעין. אחרי הצבא, בתקווה שיש תואר, אלך להשלים את התואר לדוקטורט, או בטכניון או באוניברסיטה העברית". ומה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול? "יש כל כך הרבה דברים שמעניינים אותי, אבל ברור לי שאעסוק במשהו שקשור למתמטיקה או מדעים".

      ---------------------------------------------------------------------------------------------