המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה: החילוץ שהציל חיים

"אני מכירה את הכלב הזה מאז שהיה גור, והיה מסתובב עם אמא שלו פה בשדות", מספרת ניקול רוזנברג, שפנתה לפני כשבוע, ב-4 ביוני 2012, אל עמותת "תנו לחיות לחיות" על מנת שיסייעו לה בחילוץ כלב כנעני ששוטט באיזור מושב ניר ישראל ליד אשקלון, כשלצווארו קשור חבל הדוק, שסיכן את חייו. "בנובמבר האחרון", היא מספרת, "כשהבדואים עזבו את האיזור, הם לקחו את אמו, והוא כנראה נותר מאחור, או שברח. רק לפני כמה חודשים הוא חזר להסתובב פה, ולאט לאט ניסיתי לקנות את אמונו באמצעות אוכל, כדי להוריד ממנו את החבל שהלך והתהדק, אבל לא הצלחתי לתפוס אותו".

בעקבות בקשתה של ניקול, פנתה אתי אלטמן מ"תנו לחיות לחיות" אל גלי דוידסון מהמשרד להגנת הסביבה, ואלה שלחו את מחלץ בעלי החיים אבי קוזי, על מנת שיתפוס את הכלב.

"כשקיבלתי את הפנייה, יצרתי קשר עם ניקול", מספר קוזי, "היא הסבירה לי שהכלב מגיע בשעות קבועות בלילה כדי לאכול. ביקשתי ממנה שתקנה מווטרינר חומר טשטוש ותכניס לאוכל שלו". כשהגיע קוזי אל האיזור, הוא גילה שחומר הטשטוש לא עבד, והכלב עדיין מסתובב בשדות. "הבנתי שאני לא יכול לבצע את הלכידה לבד, וביקשתי מחברה להעלות קריאת עזרה בפייסבוק". כעבור שתי דקות התקשר יואב לוי מכפר סילבר הסמוך, והגיע לעזור עם חבר. אל השלושה הצטרפה ריטה לוקין מעמותת "הכלבים שבצל", והארבעה יצאו לחפש את הכלב בשדות הסמוכים.

"תחילה עקבנו אחריו בשדה כדי ללמוד את הטריטוריה שלו, ומשראינו שהוא לא מפחד ממכוניות אלא רק מאנשים, נכנסתי למכונית, נסענו קרוב אליו ויריתי בו חץ טשטוש", מספר קוזי. "הכלב השמיע צרחה, אבל החץ התעקם והחומר לא חדר, והוא ברח שוב לשדות".

קוזי חזר על הפעולה, ובסופו של דבר, כעבור שעות, הצליח לפגוע חץ בכלב. הכלב ברח, אך נמצא כעבור כמה דקות רדום בשדה. "הוא כל כך הסריח מהריקבון שהחבל יצר על צווארו", מספר קוזי, "שיכולתי להריח אותו ממרחקים. ניגשתי אליו, ודבר ראשון נישקתי אותו. מיד אחרי כן חתכתי לו את הרצועה מהצוואר".

זו לא הפעם הראשונה שקוזי נתקל במקרים כאלה. "לצערי התופעה מאוד מוכרת בדרום", הוא אומר בצער, "ויצא לי לטפל במספר פניות שהגיעו אלי מאיזורי הבדואים. ברוב המקרים מדובר בכלבים שנמצאים חתוכי אוזניים וחבל כרוך לצווארם בצורה כזו. הם מאכילים אותם בפסולת ובזבל, כשהמטרה היחידה לגידולם היא הרתעה, ולכן הם גם חותכים להם את האוזניים, כדי שהרוח תפריע להם לישון שינה עמוקה, והם ינבחו אם זר מתקרב".

גם ניקול מכירה את התופעה, ומספרת שניסתה לשנות את המצב: "פניתי אל אחד מהגברים, ואמרתי לו שככה לא קושרים כלב. הם הראו נכונות בהתחלה, אבל אחר כך אמרו שהם מבינים יותר ממני בגידול כלבים. לצערי הבנתי שאין עם מי לדבר, זה הכל עניין של חינוך". הבדואים קושרים את הכלבים קרוב למאהל למשך תקופה כדי שיתרגלו למקום. כשהם משוחררים, הכלבים ממשיכים לחיות לצדם.

מסתבר שלכלב הפצוע, שקיבל את השם "סילבר", היה מזל. החבל שהיה קשור לצווארו היה עשוי בד, והוא הצליח לשרוד. לכלב אחר, גם אותו האכילה ניקול בעבר, לא היה מזל, והיא מצאה אותו מת כשלצווארו חוט ניילון.

הווטרינר ד"ר איל בלום, שקיבל את סילבר למרפאתו בתל אביב בשעת לילה מאוחרת לאחר החילוץ, מספר שהכלב הגיע מיובש, ובקושי נשם ואכל. "הוא הגיע עם בצקת בצוואר", מתאר ד"ר בלום, "הסרתי את כל הרקמה הרקובה, גילחתי אותו, והוא קיבל אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. למחרת, לאחר טיפול ראשוני, כבר נראה שיפור. "חזר לו התיאבון, והוא אפילו מכשכש בזנב. הוא עדיין קצת פוחד, אבל הוא מאוד חמוד, ומי שייאמץ אותו, ייצא נשכר".

לאחר הטיפול הראשוני הועבר סילבר לניתוח אצל הווטרינר ד"ר אבי פצ?ו מרמת גן, ומאז הוא אחראי על הטיפול השוטף בו. "סילבר ואני כבר התחברנו", הוא אומר, "אבל הוא עדיין מאוד מפחד, בעיקר מגברים. הוא בטראומה לאחר שהיה קשור בחבל הרבה זמן, ובטח גם קיבל מכות, אבל הוא משתפר פיזית ומנטלית. הוא צריך משפחה שמבינה בכלבים, עדיף זוג צעיר שיש לו סבלנות וניסיון בגידול כלבים?.

מעוניינים לתת לסילבר חיים חדשים לגמרי? פרטים במרפאה של ד"ר אבי פצ'ו ברמת גן, בטלפון 03-6123263.

עוד בנושא:
אבי קוזי: יום בחיי המלאך השומר של בעלי החיים
המקום הסודי של החמורים: מגיע להם לנוח
חולצה סוסה פצועה בתל אביב: שכבה ברחוב