סכנת הסתננות מחבלים ולא רק מחפשי עבודה

    קטע הגבול בין היישובים אשכולות ומחצבת המידן פרוץ ותושבי האזור טוענים כי חסרה הרתעה. רמי שני סבור שזה עלול לפגוע בביטחון ישראל בטווח הארוך, ולא רק ביישובים הסמוכים

    רמי שני

    כנופיה בדואית התנפלה בסוף השבוע שעבר על קצין צה"ל והכתה אותו באלימות אכזרית ביותר. הקצין יצא ברכב מבסיס ההדרכה של הצנחנים ליד שומריה שבדרום הר חברון. בעוד הוא נוסע לכיוון צומת דבירה, הבחין האיש ברכב הנוסע בצורה פרועה שסיכנה גם אותו. הוא אותת לנהג המכונית, שבה ישבו אנשי הכנופיה להאט, מבלי שידע שבכך הוא מסכן את עצמו. הרכב הסתובב והחל ליסוע לכיוון הקצין, שהצליח לסטות ופתח בנסיעה מהירה כדי למנוע מפגש עם נוסעי המכונית המסוכנת. אלה פתחו במרדף אחריו, השיגו אותו בצומת דבירה, התנפלו עליו והכו אותו נמרצות. לאחר שנמלטו, התקשר הקצין למשטרה ודיווח על האירוע.

    צוות של מגן דוד אדום שהוזעק למקום, טיפל בקצין ופינה אותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע להמשך טיפול. המשטרה פתחה בחקירת האירוע, ועצרה עד עתה אדם אחד שהיה מעורב בתקיפה האלימה. לכאורה, עוד סוג של התנהלות שהפכה להיות מקובלת בישראל. למעשה מדובר באירוע המצביע על המתרחש בתקופה האחרונה באזור המוכר בשם פתחת רמאדין, בגבול שבין ישראל לבין יהודה ושומרון באזור הנגב הצפון מזרחי.

    קטע של כשני קילומטרים בגבול, הפך להיות שער הכניסה היבשתי, הבלתי חוקי, הגדול ביותר הקיים עתה בדרך לישראל, אם לא מביאים בחשבון את הסגירה ההולכת ונשלמת של גדר הגבול עם מצרים. מדובר בקטע בין היישוב אשכולות לבין מחצבת מידן. בקטע זה אין גדר הרתעה אלא מחסום דליל, זניח ובלתי יעיל, המכונה "גדר פסיבית". מהדרין יכולים לקרוא לו "גדר בקר". נוכחות המחסום אינה מונעת מאף אחד לעבור לשטח ישראל וכך מגיעים מדי יום מאות עובדים מהשטחים. הם מתואמים עם מובילים, בעיקר מהמגזר הבדואי, המביאים אותם למקומות העבודה ומחזירים אותם אחר כך לאזור הגבול. הפעילות שמבצעים שם גופי ביטחון שונים, אינה מונעת את חדירתם של עובדים אלו לשטח ישראל והדבר מדאיג מאוד את תושבי האזור הנושק לגבול.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה
    "זה מספר שנים שאנו מתמודדים עם מציאות בה העדר גדר של הרתעה והתראה בקו התפר– יצרה מצב בו הפכו חיי תושבנו להפקר", גדר המערכת (צילום: שלומי גבאי)

    סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון, הצמודה לגדר, שיגרה השבוע מכתב בהול בעניין אל שר הביטחון, אהוד ברק. לאחר שסיפרה על האירוע בו הותקף הקצין, היא הסבירה את המצב כפי שהוא משתקף בעיניה ובעיני התושבים. "זה מספר שנים שאנו מתמודדים עם מציאות בה העדר גדר של הרתעה והתראה בקו התפר– יצרה מצב בו הפכו חיי תושבנו להפקר", כתבה מורן, "מדובר בקטע באורך של שני קילומטר בו הוצבה גדר פסיבית ודרכה עוברים מאות תושבי הגדה מדי יום לתוך מדינת ישראל'.

    לדבריה, בדיוק כמו בגבול שבין ישראל לבין מצרים באזור הנגב ומדבר סיני, עלול המצב להיות התשתית הבאה לכניסתם של מחבלים לשטח ישראל. "הסיכון לתושבים באזור נובע משלושה מקורות: סיכון לאירוע פח"ע – אין שום בקרה על הנכנסים לתוך הקו הירוק. סיכון תעבורתי – המסיעים הבדואים נוסעים בצורה מטורפת תוך סיכון חיי אדם וכבר תועדו על ידי מחלקת הביטחון של המועצה שהם נעים במהירות של למעלה מ-190 קמ"ש. סיכון היתקלות עם שוהים בלתי חוקיים או מסיעים – דוגמת האירוע שקרה פה בסוף השבוע".

    "הפעולות שנעשות - אקמול לבעיה עמוקה וקשה"

    את האצבע המאשימה, מפנה מורן ישירות אל משרדו של שר הביטחון: "לצערנו, למרות פניות חוזרות ונשנות לכל הגורמים הרלבנטיים, הפעולות שנעשות היום הן בחזקת אקמול לבעיה עמוקה וקשה: משרד הביטחון לא השלים את גדר ההתראה בקטע זה. פיקוד מרכז לא מצליח למנוע מעבר מסתננים. מג"ב פירק את שתי פלוגות קו התפר שפעלו בעבר באזור ובתצפית להב שהקים – יושבים כיום תצפיתנים של המסיעים. משטרת ישראל ומג"ב עושים לאחרונה מבצעים באזור, אך אלו מבצעים נקודתיים שאינם יכולים לתת מענה ממשי".

    ראש מועצת בני שמעון טוענת כי למרות הבקשות החוזרות ונשנות אין נוכחות של משטרת התנועה באזור קטע זה של כביש 358 (בין קיבוץ שומריה ללהב). "לצערנו, פרט למספר פעולות בודדות שהתבצעו בנושא לפרקי זמן קצרים; תחושתנו היא כי 'לית דין ולית דיין ואיש כישר בעיניו יעשה'", כתבה עוד מורן והדגישה כי "חיי תושבנו היו להפקר". "אני מצפה בראש וראשונה שמקבלי ההחלטות יקבעו לו"ז ברור לסיום גדר ההתראה. עד שזו תסתיים, אני פונה אליכם בבקשה שמדינת ישראל תאכוף באופן עקבי את ריבונותה בקו התפר בבני שמעון ותשים קץ לכאוס הנוכחי", כתבה.

    מחבלים מארגונים שונים, כבר תרגמו בעבר את המצב בשטח למשפט "פרצה קוראת לגנב" ועברו שם בדרכם לישראל. הם לא חייבים להיות מחבלים פעילים מבחינת מפגעים, אלא בעיקר כאלה שנכנסים לארץ במטרה להצטייד בנשק ואמצעי לחימה והעברתם לשטחי יהודה ושומרון. התיאור המופשט של קו אסלמי בין לבנון למצרים, העובר דרך כפרים ערביים בצפון, ביהודה ושומרון ובכפרים בדואים בדרום, מקבל במצב שנוצר את הביטוי המעשי ביותר. בשלב הראשון הוא מתייצב כסיכון ביטחוני על היישובים הישראלים הסמוכים לגבול ואסור לטעות: רקטות קסאם או אחרות, יכולות להיות משוגרות גם מאזור זה ולהעמיד את מיתר, כרמים, להב, סנסנה, אשכולות וגם את להבים ובאר שבע במצב בעייתי. בינתיים הסיכון הוא שפצצת אדם תגיע לתוך אחד היישובים, כפי שכבר קרה בעבר.

    משרד הביטחון: "הגדר תושלם עד סוף השנה"

    תגובת משרד הביטחון היא, שהעבודות להקמת הגדר באזור זה נמצאות בשלבים מעשיים. "השלמת תוואי הגדר באזור המועצה האזורית בני שמעון נמצאת בשלבי ביצוע מתקדמים", נכתב בתגובת משרד הביטחון לדבריה של סיגל מורן, "העבודה צפויה להסתיים עד לסוף שנת 2012. משרד הביטחון באמצעות מנהלת מרחב התפר פועל לסיים את העובדות בתוואי בהקדם האפשרי".

    גדר ביטחונית מעולם לא הביאה לשקט. לכל הפחות, היא הורידה את ניסיונות הכניסה לשטח החסום. ראוי לציין, כי לצד השלמת הגדר, מקיימים ארגונים שונים מאמצים ליצור קרבה בין ישראלים לפלסטינים המתגוררים באזור זה. כך למשל, מתנהלת זה חודשים רבים פעילות שתכליתה לשלב בין ילדים מישראל ומהרשות הפלסטינית, באמצעות משחקי כדורגל משותפים. זה קצת בעייתי כשהכדור עף לפעמים להתנחלות צמודה למגרש המשחק וצריך להתחנן כדי לקבל אותו חזרה, אבל טיפין טיפין, יש גם הצלחות בתחום הזה. כלומר יש קיצונים מכאן ומכאן, ומהם צריך להיזהר ולהישמר: גדר ביטחונית פרוצה לכל דכפין, היא לא משחק ילדים. היא נמצאת בליגה אחרת לגמרי.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully