מרד החולים

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל "שיבא", בית החולים הגדול בארץ, על המחסור ברופאים, על העומס, על השר"פ, על החתמת השעון, על הטענות נגד העבודות הפרטיות שהוא מבצע. ראיון מיוחד

רן רזניק ומיטל יסעור בית-אור
08/06/2012

"אתמול פרץ בבית החולים מרד של חולים שהניתוח שלהם התעכב, והתחילו צעקות", מספר פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הממשלתי ע"ש חיים שיבא בתל השומר. רוטשטיין מציין את המרד הקטן לא כי הוא נדיר, אלא כיוון ש"הניתוחים נדחים כי אין מקום בחדר ניתוח. זה מצב שלא קורה ברפואה הפרטית. שם לא מגיע לבית החולים אמבולנס עם פצוע מתאונת דרכים ודרושים שלושה צוותי חדרי ניתוח כדי לטפל בו ולנתח אותו".

השיגרה של פרופ' רוטשטיין, שמנהל את בית החולים הציבורי הגדול בארץ, לחוצה באופן קבוע. בית החולים שיבא משפיע על הרפואה בישראל לא רק בשל גודלו, חשיבותו ומרכזיותו, אלא גם בשל היותו מודל לחיקוי - לחיוב ולעיתים גם לשלילה - לחלק ניכר מהרופאים ולרוב בתי החולים בארץ.

בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע" פורס רוטשטיין (62) את דעותיו על כמה מהנושאים הבוערים ברפואה הציבורית בארץ. מהמקרה של "מרד החולים" שחשף אפשר ללמוד על כמה מהבעיות הקשות שמחייבות לדעתו פתרון מערכתי ויסודי. לדברי רוטשטיין, ברור כי "באופן אידיאלי הייתי מנתח כל אחד מהחולים בתוך 24 שעות. זה שחולה שוכב במיטה ולא זז בגלל שבר - זה פתח לסיבוכים, ואחרי זה מגיעה תביעה נגד בית החולים". עם זאת, הוא מספר כי במקרה המדובר הוא הציע לקבוע "לכל אחד מהחולים תור לניתוח בבית חולים ציבורי אחר", ואולם "לדאבוני, אף אחד מהם לא הסכים לעבור".

מהי הסיבה המרכזית להמתנה הארוכה כל כך לניתוחים ולביטולי ניתוחים?
"מחסור במרדימים. יש היום 65 רופאים מרדימים בתל השומר, אבל אנחנו צריכים 100. מקצוע ההרדמה הוא יפה, מרתק ונהדר, אבל לא מספיק רופאים מבקשים להתמחות בו. אם היו לוקחים מרדימים ואומרים להם 'אתם תהיו שיאני השכר של הרופאים במדינת ישראל', התמונה היתה אחרת".

"חזרנו עם בטן מלאה"

הסכם השכר החדש עם הרופאים, שנחתם בין המדינה להסתדרות הרפואית באוגוסט 2011 לאחר מאבק תקשורתי, ציבורי ומשפטי, היה אמור לפתור את המשבר ארוך השנים באמצעות תוספות שכר גבוהות ומענקים.

ההסכם כלל תוספת שכר ממוצעת של כ-50 אחוז לרופאים, שנפרסת על פני תשע שנים, ותוספת גבוהה יותר לרופאים באזורי הפריפריה ובמקצועות חיוניים, כגון הרדמה, טיפול נמרץ, פגים וכירורגיה. ואולם, לדברי רוטשטיין, ההסכם עדיין לא פתר את הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות הציבורית, ואף יותר מכך - יצר תחושות קשות אצל חלק מהרופאים. "לפני שהתחיל מאבק הרופאים היינו במצב הרבה יותר טוב", הוא אומר. "היום, אחרי ההסכם, יש פחות שעות רופא בבית החולים, אז מה השגנו? לאיזה כיוון אנחנו הולכים? נוספו 3-2 אחוזים לשכר כדי לכסות את האינפלציה. הסיסמה של המאבק היתה 'להציל את הרפואה הציבורית במדינת ישראל' אבל אנחנו חייבים להיות ישרים עם עצמנו ולבחון אם המטרה הזאת הושגה. אני טוען שהמצב הפך לגרוע יותר".

מי שהצטרף לאחרונה לביקורת על ההסכם הוא עמיתו של רוטשטיין, פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילוב. ברבש כתב בעיתון הפנימי של בית החולים כי "הרופאים חזרו לעבודה עם בטן מלאה, לב כבד ושעון נוכחות... האווירה עדיין טעונה". עם זאת, ברבש ציין כי בחודש האחרון "בית החולים שילם מאות אלפי שקלים תמורת כ-14 אלף שעות נוספות שביצעו הרופאים", ומדובר בשעות עבודה שעד ההסכם לא הניבו כל שכר לרופאים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"המצב האידיאלי בעיניי הוא לאפשר לחולה לבחור מנתח. אין לי שום בעיה לתת מחר שיעורי הצלחה של רופאים כדי שהציבור יידע". פרופ' רוטשטיין(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

הנהגת חובת שעון הנוכחות בקרב הרופאים עמדה במוקד המאבק האגרסיבי בין הרופאים ומשרד האוצר. הוא הוכרע בכך שהרופאים חויבו, לראשונה, לדווח באופן יומי על נוכחותם. חלק מהרופאים הבכירים רואים בשעון הנוכחות אקט שנועד להשפיל אותם. פרופ' רוטשטיין היה אחד הרופאים שהובילו את משרד האוצר ואת נציבות שירות המדינה לדרוש בתוקף את הפעלת שעון הנוכחות, לאחר שהוא עצמו סיפר כי היה עד לכך שרופאים בכירים בשיבא עזבו את שטח בית החולים באמצע יום העבודה.
בשבועות האחרונים אף יצר רוטשטיין משבר חריף עם ההסתדרות הרפואית, כשהאשים באופן פומבי מחצית מ-1,160 רופאיו שהחתימו את שעון הנוכחות כשלא היו בבית החולים. בסופו של בירור עלה כי אירעה תקלה באפליקציה הסלולרית שבה השתמשו הרופאים, ואולם הנזק לתדמית ציבור הרופאים העובדים בשיבא כבר נעשה.

בתשובה לשאלות בנושא זה מציג בפנינו רוטשטיין חוברת דפים עבת כרס - דו"ח הנוכחות של כל הרופאים בבית החולים. "מה הייתם עושים במקומי אם הייתם מקבלים דו"ח כזה ליד?" הוא שואל, "יש כאן דיווחים כאילו רופא דיווח על נוכחות מהבית. כאילו קם אדם מהמיטה ולוחץ על הכפתור. איך אני אמור לבדוק את זה? ברגע שארים לו טלפון, אני אעמוד מולו במצב גרוע, מה אני בלש פרטי?"

האפשרות לדעת מהי הכתובת המדויקת שממנה דיווחו הרופאים על נוכחותם בבית החולים אמנם מותרת, אך פרופ' רוטשטיין בחר להשתמש בה כבר בחודש הראשון להפעלת השעון ועורר עליו ביקורת נוקבת. לדבריו, יש לו "אמון מלא ברופאים. ניגשתי לבדיקה כי זה היה מצב לא סביר. ההסתדרות הרפואית דאגה להפיץ בין העיתונאים שרוטשטיין בוגד ועושה דברים בניגוד לחוק ולהסכם. אבל ההסכם קובע שאני צריך לפעול כך".

עוד בוואלה!

תגידו לנו מי אתם - ונגלה לכם באיזה כרטיס אשראי תקבלו יותר

בשיתוף max

"לעודד תחרות"

לאחר שנחתם הסכם השכר עם הרופאים, הפתיע שר האוצר יובל שטייניץ כשאמר במסיבת עיתונאים כי אחד ההישגים הגדולים של ההסכם הוא דווקא מה שלא כלול בו - הסכמה להפעלת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים. משמעותו של שר"פ היא היכולת לבחור תמורת תשלום (ישיר או באמצעות הביטוחים המשלימים) את הרופא שיטפל בחולה בבית החולים - אפשרות שהיום בלתי חוקית ברוב בתי החולים בארץ.

רוטשטיין הוא חסיד של השר"פ. לדבריו, רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים עשויה לפתור כמה מהבעיות במערכת, בכך שתזרים לבתי החולים חלק ממאות מיליוני השקלים שזורמים אליה מדי שנה. בנוסף, הוא מזכיר כי שר"פ יעודד רופאים בכירים לעבוד בבתי החולים הציבוריים, ויצמצם את החשש מבריחת רופאים לבתי החולים הפרטיים. "המצב האידיאלי בעיניי הוא לאפשר לחולה לבחור מנתח. אנחנו, כמערכת ציבורית, חייבים בשקיפות. אין לי שום בעיה לתת מחר שיעורי הצלחה של רופאים כדי שהציבור יידע".

אבל זו בדיוק הבעיה. אם יהיה שר"פ, איך תתמודדו עם המצב שבו הרבה חולים ירצו את הרופא שנחשב לטוב ביותר?
"מי שירצה את השר"פ ויבחר ברופא שיש לו ביקוש רב, ייאלץ לחכות לתורו. השאר ינותחו. נעלה את הרמה ואת התחרות. אדם שזקוק לניתוח לב יידע שהמתנה לרופא הבכיר ביותר תימשך ארבעה חודשים, בעוד למנתח מספר 2 הוא ייאלץ להמתין שלושה שבועות. החולה יבדוק את המידע על הרופא, ישאל את הדודה ואת הרב פירר, ויקבל החלטה מושכלת. אני מדבר על שר"פ במודל מאורגן, מסודר, מבוקר ותחת העין הציבורית. לא 'מונקי ביזנס'".

"אני לא צריך להתנצל"

פרופ' רוטשטיין מנהל את בית החולים הגדול והמורכב בישראל, המתהדר אף בתואר "בית החולים של המדינה". אולם כל זה לא הפריע לו לעבוד ב-11 עבודות נוספות בהיקף של 33 שעות שבועיות - כך עלה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב?2009. בדו"ח נקבע כי חוץ מתפקידו כמנהל בית החולים, הועסק רוטשטיין גם בחברות ביטוח ובגופים אחרים בתוך בית החולים - למשל חוג הידידים של תל השומר. לפי חישובי המבקר, הכנסותיו מעבודות אלה "חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר".

המבקר ציין כי הוא אינו מטיל דופי בכישורים של פרופ' רוטשטיין ובהצלחתו בניהול בית החולים אך הדגיש כי "נוכח מורכבות תפקידו כמנהל המרכז הרפואי, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות אכן מותיר די זמן למלא כהלכה את תפקיד מנהל בית החולים". עוד ציין כי יש לבחון את "ההשלכות הציבוריות של ריבוי ההיתרים לעבודה פרטית ואת השפעת הדבר על תדמית השירות הציבורי".

בעקבות הדו"ח מתח רוטשטיין ביקורת פומבית נוקבת על המבקר, ואולם נראה כי בכל זאת הביקורת הועילה, ולפי הדו"ח השנתי הנוכחי של מבקר המדינה, רוטשטיין כבר דיווח על עבודה בהיקף שתואם את החוק: חמש עבודות פרטיות בהיקף של שמונה שעות עבודה שבועיות ושכר של כ-20 אלף שקלים בחודש.

"היום, אחרי ההסכם, יש פחות שעות רופא בבית החולים, אז מה השגנו? אני טוען שהמצב הפך לגרוע יותר". כינוס מתמחים בבית החולים בעת מאבק הרופאים(צילום: נמרוד סונדרס)

"אני נותן 100 שעות עבודה מעבר למה שאני מחויב. אז זה בסדר?" אומר רוטשטיין, " אם כל רופא אחר עובד 40 שעות ומקבל פרס בסוף החודש, מנהל בית חולים עובד 80 שעות ומקבל קדחת. תסתכלו בדו"חות שלי ותראו שאני עובד פי שניים ממה שאני מחויב לו. בזמנו, אמרתי בצורה ברורה את דעתי על המבקר. הוא סימן את המטרה ולא יכול היה לכתוב 'רוטשטיין בסדר' ולגמור את העניין. מה העסק שלו או של מישהו אחר אם אני משקיע יותר בעבודה, ועוזר לילדים שלי להתפרנס? עשיתי משהו לא מוסרי? גנבתי ממישהו?"

לדברי רוטשטיין, נוסף על העבודה, הוא גם "התורם הגדול ביותר של בית החולים. מהשכר הבסיסי שלי יורד כסף בכל פעם שאני נוסע להביא תרומה בחו"ל. נסעתי לברזיל, הבאתי 600 אלף דולר תרומה, לא הייתי פה שבועיים - ותרמתי 20 אלף שקל מהברוטו שלי למדינה. זה מוסרי? בואו לא נהיה צבועים".

אז זה בסדר שמנהל בית חולים יישב בדירקטוריון של חברות?
"זה חיוני כדי ללמוד טכנולוגיות. בנוסף, בן אדם גם צריך להכין לעצמו את היום שאחרי. לא לעולם חוסן. כשאני משמש יועץ לחברה כזו או אחרת אני מכין את עצמי ליום שאחרי הפנסיה. צריך לחשוב קדימה. יש לי עדיין ילדים קטנים, אני לא צריך להתנצל על כך שאני עובד".

"המחלקות מפוצצות"

אחת הפרשיות הרגישות והטעונות שאירעו בשנה האחרונה בבית החולים שיבא, נבעה מהביקורת הפומבית הנוקבת שהטיחה בבית החולים ורד שלו-הורביץ, בתו של יו"ר טבע המנוח אלי הורוביץ, שסבל ממחלת הסרטן, וזיהום האיץ את מותו בבית החולים.

באופן חסר תקדים, בזמן לוויית אביה בנובמבר 2001, הטיחה שלו-הורוביץ בבית החולים כי "בשעות ערותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה. במשך שעות ארוכות המתנת שיגיע רופא למחלקה, ספגת עלבונות מאח אטום לב. שיירה ארוכה של רופאים הגיעה בסוף, אבל זה כבר היה מאוחר מדי". בראיון עימה ב"גלובס", הוסיפה שלו-הורוביץ כי "אבי פשוט לא טופל, לא כמיוחס ולא כחולה רגיל. הטיפול שאבא קיבל במחלקה הפנימית היה גרוע בכל הרמות, רפואית ואנושית. המלחמה הזאת היא לא מלחמה פרטית שלי, היא המלחמה של כולנו - למען הורינו, סבינו וילדינו. אסור לוותר".

רוטשטיין, כדרכו, הזדרז להגיב, ובתום תחקיר טלפוני ראשוני של המקרה הכואב, שיגר מכתב ל-7,000 עובדי שיבא ובו דחה את הטענות לכשל בטיפול בהורביץ, אך באותה נשימה חשף את הפרקטיקה הנהוגה לטיפול בחולים מיוחסים שהם בגדר VIP. באיגרת הוא ציין כי "כמנהל המרכז הרפואי נבצר ממני ללוות את אלי במהלך אשפוזו כפי שאני נוהג תמיד לעשות במקרים דומים, וזאת עקב היותי מאושפז במחלקה הנוירוכירורגית לביצוע ניתוח גב. ואולם עוד קודם שנותחתי, הבטחתי לחתנו של אלי שסגן מנהל בית החולים הכללי, פרופ' ארנון אפק, ילווה באופן אישי את הטיפול באלי ואת בני משפחתו שלצידו. וכך היה".

הפרשה נחקרת בימים אלה בוועדה במשרד הבריאות. לפני כשלושה שבועות העיד רוטשטיין ולדבריו אמר: "אם לא הייתי עובר ניתוח גב והייתי מקבל טלפון שאלי הורביץ מאושפז, הייתי מתייצב שם כמו שעשיתי 20 פעמים קודם לגביו. הייתי הולך איתו יד ביד, אני לא מתבייש בזה". באותה נשימה הוא אומר כי את אותו יחס הוא נותן לכל אחד שפונה. "קיבלתי טלפון מחולה שהיא לא אלי ולא הורביץ, וקודם לכן אמא מיואשת התקשרה - אז לא קפצתי כמו משוגע ורצתי לראות מה קורה?! אין אחד שפנה למשרד שלי וביקש עזרה ודחיתי אותו".

ממה שאתה כבר יודע, הדברים היו צריכים להתנהל אחרת, בלי קשר לזהות החולה?
"בוא נבדיל בין מטופל ובין אלי הורביץ. התלונה של ורד לא היתה מושמעת על ידי אדם שהוא לא ממשפחת הורביץ. עם ישראל ממתין לרופאים יותר משמונה שעות - זה המצב. אין רופאים; בשלב זה אני לא רוצה להגיד כלום ואני מחכה לקבל את דו"ח ועדת הבדיקה החיצונית. אבל אני יודע מה המצב באופן כללי. לפעמים עומד אמבולנס ולא יכול להיכנס לחדר המיון ולפרוק את החולה במשך שעה ואפילו שעה וחצי. למה? כי המיון עמוס ב-140 חולים שאין לאן להעביר אותם, המחלקות מפוצצות ו-50 חולים מחכים לרופא חמש ושש שעות. "זה מצב יומיומי, אני מת לתקן אותו, ואם בעקבות הביקורת של ורד הורביץ נמצא פתרון לרפואה הפנימית, אהיה מוכן לנשק אותה. יכול להיות שוורד מצביעה על משהו שהוא באמת תחילת שקיעתה של הרפואה הפנימית במדינת ישראל".
יכול להיות שאילו רופא היה מגיע לאלי הורביץ מוקדם יותר הוא היה היום בחיים?
"לא, לפחות לפי מה שאני יודע מהקטע הרפואי של הטיפול בו. אבל אלו מחשבות שלי. יש ועדה שתבוא ותאשר את דבריי, או שתקבע ההפך מהם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully