באמצע החודש היה אמור להתקיים אצלנו בפעם הראשונה קונצרט מלא מיצירותיו של ואגנר. לא יצירה קצרה המנוגנת כחלק מהדרן, לא קטע מתוך מוסיקה בסרט - פשוט וגלוי, על השולחן: ריכארד ואגנר במיטב יצירותיו. לא על חשבון הציבור היה אמור האירוע להתקיים, כך שאי אפשר להאשים גורם ממשלתי כלשהו בסבסוד אירוע מעורר מחלוקת שכזה. הכל פרטי ומבוסס על תרומות.
אילו היה אבי בחיים, היה יוצא מגדרו מכעס. איני יודע אם היה עומד מחוץ לאולם עם שלט מכיוון שמעולם לא השתתף בהפגנות, אבל הוא לא היה יכול להשלים עם דבר שכזה. הוא לא היה ניצול שואה משום שהגיע ארצה הרבה לפני התרחשותה, אבל רובם של בני משפחתו המורחבת נספו בה. הוא סירב לבקר בגרמניה, לא הוציא מפיו מילה בגרמנית, אף שידע את השפה על בורייה, ולא קנה שום מכשיר שיוצר בגרמניה. המוסיקה של ואגנר היתה טריפה בעיניו. אני לא האמנתי שהנקמה היהודית במה שעשו לנו הנאצים היא להחרים את גרמניה שנוסדה על הריסות המשטר המטורף של היטלר. ביקרתי בגרמניה, קניתי מוצרים גרמניים ואני אוהב את המוסיקה של ואגנר. קצת פומפוזית מדי לפעמים, אבל מרהיבה וכתובה על ידי יוצר גאון. הלוואי שיכולתי להאמין כי המפלצת מתוחמת לשטחה של גרמניה, וכי החרמה של גרמניה תגרום לכך שלא תתעורר לעולם מרבצה. בעיניי זוהי תמימות. פתרון קל מדי.
המוזיקה מעוררת התנגדות אמוציונלית
ואגנר היה אחד מגדולי האנטישמים בהיסטוריה המודרנית. הוא לא סתם שנא יהודים, הוא עסק בנושא באופן שיטתי וכתב על כך, בעיקר במאמרו המצמרר "היהודים במוסיקה" שפורסם ב-1850. הוא ראה בהשפעה היהודית על התרבות הגרמנית משום אסון. היטלר שאב ממנו השראה, והמוסיקה שלו ליוותה לא פעם יהודים אל מותם. זו הסיבה שרבים מניצולי השואה, ולא רק הם, מצטמררים מהאופרות שלו ומתנגדים בתקיפות להשמעתו.
לא הייתי מזלזל בהתנגדות הזאת. הבעיה אינה המימון; השאלה היא אם יש מקום לקונצרט כזה כל עוד יש מי שהמוסיקה הזאת מעוררת אצלו התנגדות קשה כל כך. אחרי הכל, אין מדובר בהתנגדות שאפשר לזלזל בה בהינף יד, ומצד אחר - מי שאוהב כל כך את המוסיקה של ואגנר יכול להיחשף אליה לא רק כשהוא נוסע בעולם, אלא גם בערוצים המוסיקליים בטלוויזיה, בתקליטורים ובאינספור ערוצי מוסיקה בתחנות הרדיו.
אין כאן שום אמירה עקרונית, אידיאולוגית, מול מי שמנסה לסתום את הפה. ההתנגדות היא אמוציונלית, ונדמה לי שההשמעה היא התרסה מיותרת. מי שמשמיע את ואגנר בתל אביב אינו תורם לחופש הביטוי, לערכים אוניברסליים ולזכויות הפרט. הוא עלול להרגיז מאוד אנשים טובים, גם אם התנגדותם אינה מוצדקת בעיניו. את ההשמעה הזאת אפשר לדחות בעוד 20 שנה. זה ממש לא בוער.