פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תושבי אשכול מודים לחיילים

      סמל נתנאל מושיאשוילי נהרג בהיתקלות עם מחבל בגבול הרצועה בשישי. מותו המצער הזכיר לראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, שחוסנם של התושבים באזור נובע גם מחוסן הצבא

      אחת למספר שבועות, מתרחש אירוע משמעותי כמו זה שהיה בשישי האחרון שבו נהרג נתנאל מושיאשוילי בקרב על הגדר במועצה האזורית אשכול.

      מידי יום, חיילי הנחל, הצנחנים, גבעתי וגולני, תופסים בתורם את הקו ומונעים ממחבלים, שעושים את דרכם לעבר הישובים, לחדור את הגדר. כל אירוע קטן על הגדר, מכניס את הישובים שלנו לתרגולת סגירת ישובים. מיד מועברת הודעת sms לכל תושבי הישובים הסמוכים לגדר עם הוראה לא לצאת מהבתים, כיתת הכוננות של הישוב מוקפצת וכל העבודות החקלאיות מתבטלות. בשעה שהתושבים ספונים בבתיהם, הם יודעים שחיילי צה"ל עושים את כל הנדרש כדי שהם יוכלו להמשיך את שגרת חייהם.

      כמעט מידי יום קיים חשש לחדירה בגדר. אם בעקבות מעבר של ילדים טועים או שוהים בלתי חוקיים ואם מחבלים שעוברים את הגדר במטרה ברורה. הצבא נמצא שם ומגיב. נתנאל מושיאשוילי, נהרג בשישי האחרון בשעה שניסה למנוע את כניסת המחבל. הוא הגן בגופו על התושבים ובכך הבטיח את המשך החיים של תושבי האזור בזמן שמשפחתו משלמת את המחיר הכבד ביותר.

      לתת לחיילים קצת חום בחזרה

      בזמן שזרמים מסוימים בחברה הישראלית, מוצאים דרכים להתחמק משירות ציבורי ותרומה למדינה, צעירים רבים רואים בשירות הצבאי ערך מרכזי מתוך חשיבות התרומה והנתינה למדינה. ערכי הנתינה המפעמים בליבם של אותם צעירים חדורי המוטיבציה אינם מובנים מאליהם ומקבלים משמעות עצומה כאשר חייל מקריב את חייו למען תושבים אחרים, אנונימיים עבורו. חוסנם של התושבים באזור נובע בחלקו גם מחוסנו של הצבא, מהאמונה שהחיילים עושים כל שביכולתם להגן עליהם ומתחושת הביטחון שצה"ל נותן להם.

      כחלק מהרצון להעביר מסר תומך לחיילים, הוקם השנה "המזנון לחייל" באשכול שמחלק לחיילים כריכים, שתייה ועוגות על ידי מתנדבים, תושבי האזור. זאת הדרך הקטנה שלנו להרגיש אותם ולתת להם קצת חום בחזרה. היום בבוקר, ישב באחד משולחנות המזנון חייל ששתה קפה. שיחה קצרה איתו העלתה שהוא זה שירה בשישי האחרון באותו מחבל במסגרת הקרב על הגדר. החייל, שהיה בדרכו הביתה, עצר במזנון וקיבל כריכים מעשה ידי מתנדבות מקיבוץ נירים. אין דוגמא סמלית מכך לקשר בין האזרחים לצבא, כפי שהוא מתקיים באשכול.

      אין דרך אמיתית להודות לאותם חיילים ולהוקיר להם תודה על העשייה שלהם למען המדינה. הילדים שלנו משרתים בצבא ושומרים על המשפחות שלהם (היכן שלא יהיו) והם שומרים עלינו. זוהי תמצית הערבות ההדדית הקיימת במדינת ישראל. בתוך שגרת האימונים, הקרבות והשמירה, חשוב לנו שתדעו שכשאתם יוצאים לקרב ורואים אורות מרחוק תדעו שאנחנו נמצאים שם, בתוך הבית המואר. סומכים עליכם, אוהבים אתכם ודואגים לכם. כתיבת הדברים האלה נועדה גם היא כדי לחפש את הדרך להגיד לכם תודה. לחבק אתכם מרחוק ולאחל לכם שתחזרו בשלום הביתה.

      הכותב הוא ראש המועצה האזורית אשכול (עוטף עזה)