על-פי סקר חדש שהתפרסם שלשום, ג'ורג' וו. בוש מוביל על מתחרהו, אל גור, במרוץ לנשיאות ארה"ב בעשרה אחוזים מהקולות. הסקר מראה כי בוש יקבל 50 אחוזים מהקולות, ואילו גור - 40 אחוזים בלבד.
הסקר, שנערך על ידי סי.אן.אן, בשיתוף עם העיתון "יו.אס.איי טודיי" ומכון גאלופ, מצביע על כך שיתרונו של בוש על פני גור גדל (הסקר האחרונים שפורסמו הראו הפרש של 3-6 אחוזים), אולם התוצאות עדיין קרובות מכדי לנחש מי יזכה.
היתרון שהשיג בוש מיוחס בעיקר להופעתו המוצלחת בתוכניתו של דיוויד לטרמן. גור, לעומתו, לא נראה ממש טוב כעת, כשמסע הבחירות שלו מוביל אותו לטקסס, מעוז הרפובליקנים והמדינה בה משל ג'ורג' בוש. לאחרונה נאלץ גור להודות כי שני העימותים הראשונים שלו עם בוש לא היו מוצלחים כפי שתיאר אותם, ורק בעימות השלישי היתה ידו על העליונה. בנוסף לכך נאלץ להראות הפגנה פומבית של חיבה - בעיקר חיבוקים וחיוכים - עם הנשיא קלינטון, לאחר שנפוצו שמועות על קרע ביחסים בין השניים, משום שקלינטון אינו לוקח חלק פעיל במיוחד במסע הבחירות של גור. למעשה, הדבר האחרון שגור צריך זה שקהל הבוחרים יקשר אותו עם נשיא ששיקר, נאף ולא לקח לריאות.
להושיב ליברל בחדר הסגלגל
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תוצאות הבחירות היא מועמדותו של ראלף נאדר, נציג המפלגה הירוקה במרוץ לנשיאות. למרות שגם לנאדר וגם למתחרה הרביעי, הימני הקיצוני פאט ביוקאנן, אין שום סיכוי לזכות במרוץ, הם עלולים להכריע את הכף בין שני המועמדים הראשיים: בוחרי נאדר הם לרוב דמוקרטים, שאילולא מועמדותו היו בוחרים באל גור. אצל ביוקאנן ובוש המצב דומה, אולם הפופולריות המעטה לה זוכה ביוקאנן במרוץ מצביעה על כך כי מועמדותו לא תשפיע על תוצאות הבחירות באופן משמעותי.
נאדר, לעומת זאת, מתברר כ"סוס שחור": הוא החל את המרוץ ללא קריירה פוליטית מאחוריו, רק עברו כפעיל ידוע למען זכויות הצרכן. דברים רבים פועלים נגד נאדר: אין לו ניסיון פוליטי, אין לו הון למימון מסע הבחירות שלו (נאדר מסרב לקבל תרומות מחברות ותאגידים, רק מאנשים פרטיים), ובעימותים הוחלט לשתף רק את המתמודדים הראשיים, בוש וגור (החלטה שנאדר וביוקאנן מחו עליה בתוקף).
למרות כל העובדות הללו מצליח נאדר לעלות על כל ציפיותיהם של האנליסטים הפוליטיים: הסקרים האחרונים מראים כי הוא מושך כחמישה אחוזים מהקולות (לביוקאנן, לשם השוואה, יש פחות מאחוז אחד).
אולם הישגיו של נאדר עשויים להתגלות גם בתור המקור למפלתו - עמיתיו למפלגה חוששים כי הפופולריות הגוברת שלו עשויה לפגוע במטרותיו: כי הרי מה הטעם בכך שהמפלגה הירוקה השיגה כוח מוגבל בממשל, והמועמד הרפובליקני יושב בבית הלבן? משום כך חברי מפלגתו של נאדר, שחששו כי הוא "גונב" יותר מדי קולות לגור, הפצירו בו לאחרונה לפרוש מהמרוץ, לטובת המטרה הנעלה של להושיב ליברל בחדר הסגלגל.
אולם נאדר דחה בבוז את הצעותיהם. במסיבת עיתונאים שערך בנושא הבהיר כי מדובר בקומץ מחסידיו - רק כתריסר מתוך כמה אלפים - שהעלה את הרעיון המגוחך הזה. נאדר ממשיך לטעון כי הוא הבחירה השפויה בין שתי המפלגות הראשיות. לדידו, המועמדים כה דומים בדעותיהם, עד שהוא משווה אותם למפלצת דו-ראשית, שכל מטרתה לשרת את האינטרסים של תאגידי הענק שממנים את המפלגות.
"אכן בחירה מעניינת יש לאמריקאים - בין הדמוקרטים הרעים לרפובליקנים היותר רעים. אני חושב שאנחנו צריכים בחירה טובה יותר מזה". עתה נותר רק לראות, כיצד יסתדר נאדר בשלטון, אם הבוס החדש שלו יהיה ג'ורג' וו. בוש.