ביקורת מחוץ לשב"כ: מדוע מונה היועץ המשפטי למבקר?

החלטת ראש השב"כ, יורם כהן, למנות לתפקיד מבקר השירות את מ', ממלא מקום היועץ המשפטי של הארגון, מעוררת תמיהה וביקורת בקרב משפטנים וכמה בכירים לשעבר בארגון. ההחלטה התקבלה למרות קביעות קודמות של בג"ץ בסוגיה זו.

לפני כשנה, פרש א' - היועץ המשפטי של השב"כ, ואת מקומו ממלא מאז מ' סגנו. מ' ציפה לקבל מינוי קבוע, אך ראש השב"כ החליט כי לתפקיד היועץ המשפטי שלו הוא ימנה אדם מבחוץ. המועמד המוביל הוא קצין בכיר בפרקליטות הצבאית..

במשך שנים, מילאו את התפקיד הרגיש והחשוב של מבקר השירות ראשי אגפים, לאחר שפרשו לגמלאות ובתום תקופת צינון מסוימת. המטרה הייתה ליצור חציצה ולצמצם את הזיקה ואת התלות שלהם בממונים עליהם, במיוחד בראש השב"כ, לו הם כפופים. כל זאת, כדי שיבססו את מעמדם כגורם עצמאי, חסר פניות, נטול הטיות וללא ניגוד אינטרסים.

תפקיד המבקר הוא אחד החשובים בארגון, החשאי מטבעו, והפיקוח החיצוני עליו מצומצם ביחס לפיקוח המופעל על גופים ממשלתיים אחרים. המבקר הוא העזר האחרון כמעט שעומד לרשות עובד שב"כ, שחש שנעשה לו עוול על ידי הממונים עליו. המבקר, כמו בכל ביקורת פנים, אחראי לבדוק אם החלטות השירות, לרוב בנושאים מנהליים או כספיים, מתבצעות על פי הנהלים, אם כי הוא יכול לעסוק גם בסוגיות מבצעיות, ובמקרה של חריגות עליו להעיר על כך ולדאוג שיתוקנו.

ב-2002, החליט ראש השב"כ דאז, אבי דיכטר, למנות לתפקיד המבקר את י', שהיה "עוזר מיוחד" של ראש השירות, ועסק בעיקר נושאים של תכנון אסטרטגי. המינוי אושר על ידי ראש הממשלה ועל ידי מנכ"ל משרד המשפטים, המשמש גם כיושב ראש הוועדה לאישור מינויים של מבקרים פנימיים. מי שהתנגד למינוי מסיבות עקרוניות ומהותיות היה ישראל שרנצל, ראש מחלקה באגף הערבי. שרנצל נפגש עם דיכטר והתלונן שמדובר במינוי לא ראוי משום שנוצר מצב של ניגוד אינטרסים, כי מתוקף היות י' עוזר אישי במשרת אמון הוא ינק את כל מעמדו וסמכותו מראש הארגון ולא יוכל לפעול באופן בלתי תלוי, כפי שמתבקש ממבקר פנים. דיכטר דחה את פנייתו והתעקש על המינוי. שרנצל עתר, באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. מאז, פרשו שרנצל ו-י' מהארגון.

עתירתו של שרנצל נדחתה בעיקר מנימוקים טכניים, בטענה שהעותר השתהה בהגשתה, אך בית המשפט, בהרכב הנשיא אהרון ברק, השופטת איילה פרוקצ'יה והשופט אליעזר ריבלין, קבע בפסק הדין כמה קביעות חשובות ועקרוניות: השופטים הדגישו כי מעצם ייחודו של הארגון וסמכויותיו הנרחבות, שיש בהן פוטנציאל להגביל או לפגוע בצנעת הפרט, בחירותו ובגופו, תפקידו של המבקר חשוב במיוחד. לכן, הם קבעו כי "יכולתו של המבקר למלא את תפקידו קשורה קשר הדוק ליכולתו לפעול תוך כדי אי תלות וניטרליות. ביטוי לחשיבות אי התלות של מבקר השירות מוצאת ביטוייה בשורה של הוראות חוק, בחוק הביקורת ובחוק השב"כ". השופטת פרוקצ'יה אף הוסיפה בפסק הדין כי "אי תלות זו מחייבת מידה רבה של ניתוק ומרחק ממוקדי העשייה והפעולה המנהיגים את המערכת המבוקרת". היא שיבחה את דפוס המינויים של מבקר הפנים של השירות בעבר, כאשר "מונו לתפקיד מי שפרשו לגמלאות שנים קודם למינויים כמבקרים".

לאחר י' מילא את תפקיד המבקר י' אחר, שהיה ראש מרחב הצפון, פרש לגמלאות ורק אז מונה לתפקיד המבקר. בכך מילא השירות גם את רוח פסיקת בג"ץ. עתה, משום מה, החליט כהן לחזור על החלטת דיכטר ולמנות לתפקיד אדם שעצם מינויו, בלי קשר לכישוריו, מעורר ביקורת באשר ליכולתו לפעול ללא ניגוד אינטרסים ובעצמאות מלאה ללא תלות.

עו"ד ספרד, שייצג את שרנצל בעתירה לפני עשר שנים, אמר לוואלה! חדשות כי המינוי הוא "שדה מוקשים של ניגוד אינטרסים. בכל צעד שהמבקר יצעד הוא ימצא עצמו עוסק, בוחן ובודק עניינים שהיו על שולחנו בתפקידו כיועץ משפטי, בין אם זה היה לצורך החלטה או לצורך ייעוץ. יש סכנה שהמבקר החדש ידון בנושאים שבהם ימצא עצמו במצב של ניגוד עניינים או שיאלץ להתנזר מעיסוק באותם נושאים ואז יהיה לשב"כ מבקר נכה ומוגבל".

לדברי ספרד, "דווקא בארגון כמו השב"כ שהוא ארגון סגור ולא שקוף במיוחד חשוב שתהיה ביקורת חזקה ועצמאית. השב"כ צריך להיות הארגון האחרון בישראל שיהיה לו מבקר פנים נכה". העובדה שהמינוי אושר גם על ידי מנכ"ל משרד המשפטים ועל ידי הוועדה לנושא זה, שבראשה הוא עומד, מביאה את ספרד למסקנה כי "כל מערכת השסתומים והבקרה בתהליך זה התמוטטה".

משרד המשפטים מסר בתגובה: "הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שבה היו חברים נציב שירות המדינה, ראש לשכת עורכי הדין, נשיא מועצת רואי החשבון ונשיא איגוד המבקרים הפנימיים, אינה גורם הממנה מבקר פנים, אלא תפקידה, בהיבט של הביקורת הפנימית, להפעיל שיקול דעת באישור מועמד אשר אינו עונה על תנאי כשירות פורמליים הקבועים בחוק, אך לנוכח הכשרתו, ניסיונו ורקעו, הינו לדעתה מתאים לתפקיד".

עוד נמסר ממשרד המשפטים כי "בהחלטתה בעניין כשירותו של המועמד לתפקד מבקר השירות, התייחסה הוועדה למכלול הנסיבות הרלוונטיות ולאחר שנפרש בפנינו ניסיונו המקצועי, השכלתו והרקע של המועמד, החליטה לאשר את המועמד ככשיר לפי חוק בקורת הפנימית. פסק הדין של בית המשפט העליון הובא לחברי הוועדה במהלך הישיבה ונקבע על ידה כי בנסיבותיו של המועמד עולה מינויו בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס פסק הדין בהיותו 'שומר סף' העובר לתפקיד של 'שומר סף אחר'". על פי הודעת דובר משרד המשפטים מדובר בהחלטה סופית.

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "מי שמונה על ידי ראש הממשלה, בהמלצת ראש השירות, כמבקר השירות הבא נמצא כמועמד ראוי ביותר לתפקיד. הוא שימש במגוון תפקידים במערכת הביטחון ב-28 השנים האחרונות, בעל ניסיון עשיר מאוד והיכרות טובה מאוד עם הארגון, כנדרש מממלא תפקיד זה".

"שאלת הצינון לא נבחנה על ידי גורם נוגע בדבר, ולעניין זה אף נתנה דעתה הוועדה הפועלת מכוח חוק הביקורת הפנימית בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, השירות הפנה ביוזמתו את תשומת לבה של הוועדה לפסק הדין המדובר של בג"צ. הוועדה אכן בחנה את הפסיקה הרלוונטית, וקבעה פה אחד כי בנסיבותיו של המועמד, עולה מינויו בקנה אחד עם הרציונאל שבפסיקה, בהיותו 'שומר סף' העובר לתפקיד של 'שומר סף' אחר, וכי במינויו אין כל פגם".

"למותר לציין, כי המבקר הנכנס לא יעסוק בעניינים בהם עסק במישרין במסגרת תפקידו הקודם, על פי כללי ניגוד העניינים הרגילים. בהתאם להחלטת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, סיים המבקר הממונה כבר לפני ימים אחדים את תפקידו כמ"מ היועץ המשפטי של הארגון, ומצוי בתקופת חפיפה לקראת כניסתו לתפקיד מבקר השירות בעוד כחודשיים", נמסר בתגובה.