לפני 200 שנים בדיוק סופח חבל בסרביה הרומני לאימפריה הרוסית. כך מצאו עצמם יהודי קישינב, בירת החבל, נתונים לחסותה הלא נעימה של הקיסרות הרוסית. 90 שנים לאחר הסיפוח ביצעו פורעים אנטישמים ביהודי העיר פוגרום שגרם לזעזוע עולמי.
הסיבות לפוגרום נעוצות באנטישמיות שהושרשה היטב במשך מאות שנים באזרחי סרביה הנוצרים, אך האחריות היתה אמורה להיות מוטלת לפתחם של גורמים בעלי אינטרס פוליטי, שביקשו באמצעות הכאת היהודים לשמר את מעמדם ואת צורכיהם באותו חבל ארץ. זו הסיבה שהמושל פון ראבן עודד את הפורעים וזכה לגיבוי משר הפנים הרוסי פלאבה, שפעל בהתאם לרוח המפקד העליון, הלוא הוא הצאר ניקולאי השני, אשר התיר לפגוע ביהודים על מנת לשחרר לחץ לאומני בקרב תושבי החבל המסופח.
בני המין האנושי מתבוננים באדישות מן הצד
109 שנים חלפו מאז עודדה ידו הארוכה של הצאר הרוסי את הטבח בקישינב, "עיר ההרגה" כפי שכינה אותה מאוחר יותר חיים נחמן ביאליק, ונדמה כי הרבה לא השתנה מבחינת השימוש של השלטון הרוסי בדרכים איומות להשגת האינטרסים הפוליטיים שלו. הפעם קורבנות השיטה הם בני העם הסורי. האצבע מופנית מטבע הדברים לאסד, הדיקטטור שמשמש, בין השאר, גם כקבלן ביצוע של בעלי אינטרסים מדיניים נוספים במדינתו. האצבע הנוספת מופנית לאירן, שמצהירה בגלוי כי הסיוע למשטר הרצחני אינו מסתיים רק בתמיכה מורלית, אלא גם בחיילים, בנשק ובתחמושת.
אך בל נטעה, אסד ואירן הם משרתיו של האדון הגדול שיושב בקרמלין. הוא הנושא באחריות משום שללא תמיכתו, המשטר של משפחת אסד יקרוס, בדיוק כמו של בן דמותו הלובי.
ספק רב אם מראות השחיטה המגיעים מחולה, עיר ההריגה של זמננו, יניעו מהלך יעיל כלשהו שיצמצם את זרם הדם הסורי. נשיא אמריקאי אנמי שעסוק בבחירות פנימיות, אירופה, שמצויה בשקיעה מוסרית ונאבקת בקשיי נשימה כלכליים, והנהגה סינית שרק מחפשת כיצד להעצים את רווחיה הפוליטיים והכלכליים מן המתרחש - כל אלה מחבלים באפשרות למעשה תקיף נגד אסד. שאר בניו של המין האנושי מתבוננים באדישות מתסכלת כיצד שלטון ציני ואימפריאלי מבסס את עצמו בשיטה הישנה והבדוקה.