פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תושבי קריית גת - צאו למאבק במחצבה

      מחצבת חרסית המתוכננת לקום סמוך לקריית גת עלולה לפגוע באיכות חיי תושבי העיר ויישובי חבל לכיש. רמי שני קורא לאזרחים לצאת לקרב מאסף נגד התוכנית והביורוקרטיה

      עצה לתושבי קריית גת: קחו את עצמכם עכשיו בידיים ועשו אחד מהשניים – ע?זבו את עירכם או צאו למאבק נגד ההחלטה להקים מחצבת חרסית מול קריית גת. בעוד כשבע עד עשר שנים, כך על פי התכנון, מיועד השטח הנמצא ממערב לכביש מספר 40 ומדרום לצומת פלוגות, להפוך למחצבה בגודל המקביל כמעט לגודלה של העיר. התכנית תצא אל הפועל, אם בג"ץ לא יקבל את העתירה שהגיש היועץ המשפטי לעירייה נגד התכנית, שהדיון בה יתקיים לקראת סוף חודש ספטמבר הקרוב. "נעלם זה מעיני העותרת הכיצד סבור גוף כלשהו, יהא זה חברה הצריכה חומר גלם לשם פעילותה ויהא זה מוסד תכנוני, כי ראוי, הכרחי, סביר, הוגן והגיוני להקים אתר כרייה בגודל כזה, בצמידות כזו, לעיר בכלל ולעיר קריית גת – בפרט. אין זאת אלא כי העיר ותושביה שקופים הם בעיני המשיבים שקידמו ואישרו את התכנית, תוך הפרת שורה ארוכה של כללי מנהל תקין", כתב עורך הדין יהושע ננר, היועץ המשפטי של העירייה בעתירה.

      אתר המחצבה עתיד להתפרש על שטח של כ-15 אלף דונם בשני גושים. מדובר בקרקע המיועדת לחקלאות, שעליה חולפות הרוחות מרבית ימות השנה בדרכן מזרחה. המשמעות, בתרגום פשוט: איום באבק תמידי במשך כעשר שנים - על בתי התושבים, על האזורים הירוקים, על אזורי המסחר הפתוחים ועל המסננים רבי העוצמה של מפעלי תעשיית העילית ובראשם אינטל, אינדיגו, HP ודומיהם, וכמו גם על שאר בתי החרושת והמלאכה בשטחים התעשייתיים של העיר. על כך כבר אמרו האיטלקים: Non pisciare contro il vento (אל תשתין מול הרוח).

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      המשמעות, בתרגום פשוט: איום באבק תמידי במשך כעשר שנים. מחצבה באלעד (צילום ארכיון: יצחק לב ארי)

      התכנית נולדה בחברת נשר, בשל הצורך להרחיב את עתודות חומרי הגלם לתעשיית המלט. מנהלי החברה יזמו קידום של אתר נבחר, על פי תכנית "תמ"א 14" - תכנית מתאר ארצית לפיתוח אזורי כרייה - באמצעות פנייה לוועדת המעקב על ביצוע התכנית. אתר המחצבה נמצא במרחק קצר (כחצי שעת נסיעה) ממפעל החברה באזור רמלה.

      ומה בעניין זיהום אוויר? בחברה דוחים אפשרות שכזאת: "אין סכנה כזו. החברה ערוכה להשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים, כפי שהיא עושה כבר כיום, בכדי למנוע מאבק לעלות ולצאת אל מחוץ לאזור הכרייה (כפי שנעשה באזור קדמה)", כך נמסר בתגובת החברה. אתר קדמה נמצא מצפון לקריית גת, מרוחק מאזור מיושב.

      ההתנגדויות נדחו בנימוקים חוקיים

      בקשת החברה לקידום התכנית הונחה באפריל 2010 על שולחנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום, ונדונה בוועדה לאחר ארבעה חודשים. ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, שלח לוועדה 60 סעיפי התנגדות כשהעיקריים שבהם טוענים לחנק פיתוח העיר ומיקום גבולה המזרחי של המחצבה במרחק של מאות מטרים מבתי התושבים. נציג לשכת התכנון המחוזית, טל פודים, מצא נימוק חוקי לחלוטין לשכנע בו את חברי הוועדה לדחות את ההתנגדות, לאחר שבפעולה מקדימה צמצם את מספר ההתנגדויות הכולל ל-15, שגם רובן נדחו. פודים ביקש לדחות את הטענות בנימוק שהתוכנית תואמת את הנהלים הרשומים בתמ"א, וציין כי תכנית התפתחות העיר ב-20 השנים הבאות היא בכלל צפונה. חברי הוועדה השתכנעו, ודחו את סעיף ההתנגדות כמו גם את מרבית שאר הסעיפים.

      הוועדה דחתה גם סעיפי התנגדות של רשויות אחרות שהיישובים שלהן גובלים במחצבה. כך למשל נדחו פניות היישובים ניר ח"ן ושחר, שטענו כי המחצבה תפגע בחקלאות, בתיירות בנוף, ברוכבי האופניים וביכולת של היישובים להתפתח, וכן תיצור עומסי תנועה. את אלו פטרה הוועדה בנימוקים שונים, תוך ציון העובדה שאופי המחצבה והעבודה בה לא יכללו פיצוצים ושימוש במגרסות. עבודות הכרייה יבוצעו מכוחן של תכניות מקומיות ברמה מפורטת, אשר ילוו בבדיקה סביבתית בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה.

      על פי פרוטוקול הישיבה, התערבה בדיון בשלב מסוים ליאורה גולוב, נציגת המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "אני חושבת, שכדאי שהוועדה תציע שבגלל הקרבה לקריית גת ובגלל שלקריית גת יש מספיק בעיות משלה, תציין שאם יתברר שהדבר הזה עלול לפגוע באיכות החיים ובבריאות של תושבי קריית גת, לא יקודמו תכניות מפורטות". אז ענתה לה נציגת משרד החקלאות כי "אם את עושה את זה לקריית גת, צריך לעשות את זה גם לכל המושבים שגם הם אמרו שזה יפריע להם בחיים, ואז בעצם את מייתרת את התכנית". לשתיים התייחס אשר אברג'יל, ראש המועצה האזורית שפיר, שחלק מהמחצבה אמור להיחפר בתחומה, וטען כי "זה רחוק מקריית גת, זה לא קרוב", ובכך סתם את הגולל על ההתנגדות.

      במהלך הדיון בסעיף זה התברר עוד כי הגישה לכרייה היא קלה מאוד כאשר האזור נמצא בתחום תוכנית המתאר הארצית. על פי החוק, אם התכנית אינה כוללת מתקנים כמו מגרסות וכדומה, היא אינה זקוקה לאישורי הרשות המקומית מרגע שהוצגו התכניות המפורטות לחציבה. הנחיה זו מעוגנת בפקודת המכרות.

      "המחצבה תהיה הודעת סילוק מהעיר"

      עיריית קריית גת יצאה למאבק. תחילה – מאבק שקט, מנהלי. לצד העתירה למניעת החפירה, הרשות פעלה להעביר אליה חלק מהקרקעות שבהן מיועדת להיות המחצבה ובכוונתה לנקוט בצעדים מעכבי ביצוע (פיליבסטר) כדי למנוע מחברת נשר את הכרייה. העתירה הוגשה נגד הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים, ועדת המעקב על תמ"א 14, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום וחברת נשר. לבסוף, טיפין טיפין, הגיעו שמועות על הכוונה להקים את המחצבה גם לאוזני התושבים. התקוממותם טרם נשמעה באופן רחב, אבל יש בה כדי להעיד על תחושתם לגבי העניין: "הבן שלי חולה אסטמה. המחצבה הזאת תהיה עבורי הודעת סילוק מהעיר", אומרת אחת התושבות. תושב אחר ציין כי הדבר נעשה בהיחבא כדי למנוע את התנגדויות התושבים, אך הוא מסכן את איכות החיים שיש בקריית גת: "לא יכול להיות שכך מתייחסים אלינו, כאילו אנחנו שקופים. לא קיימים".

      עבודות הכרייה צפויות להתחיל עוד מספר שנים. שנים יכולות לעבור מהר מאוד ועל פי המהירות שבה התכנית אושרה, לא מן הנמנע שיהיה מי שירצה לקדם את ביצועה ואז עלולים תושבי קריית גת ומרכז חבל לכיש למצוא את עצמם מהר מאוד בתוך ענן אבק ועם זכויות נדל"ן זולות ביותר. במשרד הפנים אומרים כי הוועדה לתכנון נושאים עקרוניים החליטה בעקבות התנגדויות הרשויות לצמצם את שטחי הכרייה ולחייב ביצוע סקר סביבתי לפני נעיצת השיניים של המחפר הראשון באדמה. חייבים לציין כי זכויות החציבה הן לעשר שנים וחברת נשר מחויבת להחזיר את הקרקע לייעוד חקלאי לאחר מכן. בקריית גת יודעים ש-52 אלף התושבים נתונים עתה לחסדי בג"צ, ואם הוא לא יקבור את התכנית, ספק אם מחאה בדמות הרעשת כבישים תהיה יעילה.