היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט על סגירת תיקי החקירה נגד המעורבים בפרשת "תורת המלך". זאת, לאחר שנקבע כי לא ניתן להוכיח שפרסום הספר, שעוסק בהלכות הריגת גויים, עלול לגרום לפעולה אלימה או שהוא נועד להפיץ גזענות. בספר, שנכתב לפני כשנתיים וחצי על ידי הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור, מסבירים המחברים מתי מותר להרוג גוי. בספר טוענים השניים כי מבחינה הלכתית מותר להרוג גויים אם הם מסכנים את עם ישראל, תומכים במלחמה נגד ישראל או כשחל עליהם דין רודף. לאחר הסערה הגדולה שעורר הספר, נחקרו מחבריו, וכן שלושת הרבנים שהביעו תמיכה בספר - דב ליאור, יעקב יוסף ויצחק גינצבורג - בחשד להסתה לאלימות והסתה גזענית.
במכתב ששלח היום (שני) עו"ד שלומי אברמזון, סגן פרקליט המדינה, למספר חברי כנסת וארגונים שדרשו לפתוח בחקירה נגד המעורבים, נכתב כי שפירא ואליצור שמרו על זכות השתיקה בחקירה, אולם במכתב ששלחו למשרד החינוך הם טענו כי מדובר בספר הלכתי, שסוקר ומסביר מקורות תורניים, ולא נועד לקבוע כיצד להתנהג. השניים אף טענו כי הספר "מעדן את מקורות ההלכה בעניין היחס לגוי" וקובע כי מותר להרוג גויים רק בתנאים חריגים. השניים גם טענו שהפרסום בתקשורת אודות הספר הוציא דברים מהקשרם.
עוד עולה מהמכתב כי הרב גינצבורג אמר בחקירתו שנתן הסמכה כוללנית לספר, מבלי להתייחס לנושאים ספציפיים שמופיעים בו, ואין הסכמתו מהווה קריאה לפגוע בגויים. הרב ליאור טען בחקירתו כי הוא מתנער מאלימות, וכי לא קרא את כל הספר - אולם הבהיר שהספר ברובו עוסק בפעולות המותרות במלחמה ושנעשות על ידי המדינה. הרב יוסף שתק בחקירה, אולם לאחר מכן פרסם מאמר שבו ציין שהספר מתייחס לשעת מלחמה.
"היועמ"ש קבר את האיסור על הסתה גזענית"
בפרקליטות קיימו שורה של דיונים בשאלה האם להגיש כתב אישום נגד מי מהמעורבים, אולם בסיומם הוחלט כי אין מספיק ראיות להרשעה בעבירה של הסתה לגזענות או בעבירה של קריאה לאלימות. במכתב של הפרקליטות מצוין כי הספר אכן כולל תכנים קשים שניתן להגדירם כגזעניים, אולם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בציטוט ובדיון במקורות הלכתיים, ולכן לא ניתן לראות בדברים הסתה לגזענות. עוד מובהר במכתב, כי עמדתו של וינשטיין היא שכאשר מדובר בפרסומים דתיים, ומתוך התחשבות בעקרון "חופש הדת", יש להפעיל הליכים פליליים רק במקרים מחמירים מיוחד, כאשר יש בהם קריאה לפגוע פיזית באנשים על רקע גזעני.
ביחס לעבירת ההסתה לאלימות, קבע וינשטיין כי אין בספר קריאה לביצוע אקט אלים, וכי הוא כתוב בצורה כללית ומופשטת. "קיים קושי לקבוע כי בעצם הצגת עמדת ההלכה (לדעת המחברים), ביחס לסיטואציות המופיעות בספר, יש משום קריאה לביצוע מעשה אלימות או טרור", נכתב במכתב. לצד ההחלטה שלא להגיש כתבי אישום בפרשה, מציין וינשטיין כי הדברים המופיעים בספר ראויים לכל גינוי והוקעה, והוא משבח את הרבנים שיצאו נגד הספר.
התנועה הרפורמית הגיבה להחלטה לסגור את תיקי החקירה נגד המעורבים בפרשה. "היועמ"ש קבר בקבורת חמור את האיסור על הסתה גזענית והפך אותן לאות מתה בספר החוקים הישראלי", אמר הרב גלעד קריב בתגובה. לדבריו, "כל אדם שעיניו בראשו ומצפון בנפשו אשר קרא את הספר מבין כי מדובר בהסתה גזענית איומה ומסוכנת. לכן, יש לתמוה על קביעת היועמ"ש שלא ניתן להוכיח את כוונת המחברים להסית. די לחשוב מה הייתה תגובת ישראל לפרסום ספר באירופה העוסק בהלכות הריגת יהודים ולהחלטת הרשויות לא לעשות דבר בעניין".