כך מחבלים ברפורמות

במקום לכפר על המיליארדים שגזלו במחירים מופקעים, ולבצע את הרפורמה שהנהיג שר התקשורת משה כחלון, שכבר גרמה להורדת מחירים, עושות החברות הוותיקות הכל כדי לחבל ברפורמה ולהקשות את ניוד הלקוחות. משרתיהן בתקשורת מפיצים ידיעות כוזבות שהלקוחות אינם מעוניינים לעבור לחברות הזולות, משום שהם נתקלים בקשיים טכניים. הם גם טוענים טענה שקרית שהרפורמה תפגע בקרנות הפנסיה. הרפורמה נכשלת, הם כותבים, בתקווה שנבואתם תתגשם.

הצרכנים שנוצלו לא ייפלו בפח של "דורשי טובתם". רבים כבר ניצלו את ההזדמנות לקבל שירותים זולים ואמינים יותר, גם אם המעבר נתקל בקשיים הנגרמים על ידי אלה המורידים עכשיו מחירים, בתקווה לחסל את המתחרים ואחר כך לשוב ולהעלות אותם.

משרד התקשורת נאלץ לדרוש מחברת פלאפון "לאפשר באופן מיידי ללקוחות המבקשים להתנייד לגולן טלקום לעשות זאת", אחרי שנתקבלו עשרות תלונות מלקוחות שהחברה הערימה עליהם קשיים. גם על החברות הוותיקות האחרות היו תלונות עד שיצחק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג', מי שהתחיל את גל המחאה בקיץ, פנה בפייסבוק אל צרכני התקשורת וביקש ש-100 אלף יעברו לחברות החדשות כדי שהרפורמה, שנועדה ליצור תחרות ולהוריד את מחירי השימוש לרמה סבירה כמקובל בעולם - תצליח.

זכורה ההתנגדות הקשה של הבנקים לרפורמה בשוק ההון, של שר האוצר דאז נתניהו, שנועדה לשבור את הדואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי. משרתי הלובי של הבנקים ניסו לשכנע שאין בעיה של קרטל בבנקאות והזהירו ששבירת הקרטל תביא לאסון. רבים בתקשורת ניסו להכשיל את הרפורמה. לא שינתה העובדה שמייד לאחר הרפורמה ישראל, שהיתה תקועה ב-20 שנות מיתון, עברה לחמש שנים של צמיחה כלכלית (כ-5 אחוזים בשנה!) שאיפשרה לעבור בשלום את המשבר העולמי, וכן שהנכסים הפיננסיים של הציבור הוכפלו על אף המשבר.

גם עכשיו, כשראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל יזמו רפורמה שתטפל בריכוזיות המאיימת על המשק ומאפשרת לקומץ טייקונים להפקיע מחירים בעשרות אחוזים, הטייקונים בעזרת לוביסטים ועיתונאים עושים הכל כדי לעכב את הרפורמה או כדי למסמס אותה.

חברים בוועדת הריכוזיות שטענו מראש כי אין בעיית ריכוזיות או המעיטו בחשיבותה, גברו על חברים כמו גל הרשקוביץ מהאוצר, שדרשו לבטל לחלוטין את המבנה הפירמידלי, אשר מה שמתרחש כיום באי.די.בי מעיד על סכנותיו.

הכל אמנם הסכימו כי הפירמידות מסוכנות, אך הרוב החליט, משום מה, לא לפרקן. הכל גם הסכימו שבעלות צולבת בחברות ריאליות ובחברות פיננסיות גרמה לכך שמספר מצומצם של טייקונים קיבל את מרבית האשראי במשק (וביזבז אותו על מיזמי נדל"ן ממונפים בחו"ל), ואילו חברות קטנות, בייחוד בנגב ובגליל, סובלות כתוצאה ממחנק אשראי שאינו מאפשר את פיתוח האזורים האלה. אך הרוב החליט על רף גבוה של 8 מיליארד שקלים, והשאיר את מרבית הבעלויות הצולבות המאפשרות ניגודי עניינים מסוכנים.

שר התקשרות מטפל במחבלים ברפורמה בשוק הסלולרי. יש לקוות כי גם ראש הממשלה ושר האוצר, וכן יו"ר ועדת הכספים וחברי הכנסת, ילמדו לקח מהרפורמה בסלולר ומהניסיון לחבל בה, ולא ייתנו למסמס את הרפורמה. יש לחזק את ההמלצות החלשות של הרוב בוועדת הריכוזיות, כך שהרפורמה תסייע למשק לשגשג לטובת הציבור.