השבוע נערך בעיר רעננה כנס מעניין בשם "שולחנות עגולים". סביב שולחנות התקבצו ונועדו תושבי העיר, חילונים ודתיים, ודנו בסוגיות מתחום יחסי הדת והמדינה. בין השאר, נדונו סוגיות של חינוך, תרבות, רווחה, תחבורה ציבורית בשבת, צעירים ותרבות הפנאי ועוד. מטרת הדיון היתה לבחון את השלכותיהן של סוגיות אלו על מרקם החיים בעיר, מרקם מיוחד שנבנה לאורך שנים ושלאחרונה יש המנסים לפורר אותו.
מארגני הכנס חששו מאוד ממיעוט משתתפים בו, מהתלהטות יצרים, מוויכוחים קולניים ומחוסר יכולת ורצון להידברות כנה ואמיתית. להפתעתם, הגיע לכנס ציבור רחב ומגוון מכל המגזרים המאפיינים את הפלורליזם הרענני. בסופו של הערב התברר כי הרוב המכריע של המשתתפים מחובר ליהדותו, אוהב את מורשתו הלאומית והתרבותית ומייחל לדו-קיום, מתוך הכרה בערך הזולת וכבוד האדם.
* * *
במדינת ישראל קיים פער גדול מאוד בין השיח הווירטואלי במרחב התקשורתי לבין השיח האמיתי בקרב האזרחים. הרוב הדומם בחברה הישראלית פינה, בשתיקתו, את הזירה הציבורית לרוחות רעות שכל יסודן במניעים זרים מתוך כוונה להשיג רווח פוליטי.
והרי פוליטיקאים ציניים יודעים היטב כי קל מאוד לגבש ציבור מסביב לשנאה משותפת מאשר לאחד קהל מסביב לאהבה ולהכרה בערכים משותפים.
חג השבועות הקרב ובא הוא אחד משלושת חגי הרגלים, חגים שבהם עלה עם ישראל בהמוניו לרגל לירושלים. מכל קצות הארץ עשו שיירות ארוכות את דרכן ברגל אל הר הבית ואל בית המקדש. עולי הרגל נשאו בידם האחת את סלי הביכורים ובידם האחרת את כתבי הקודש. קול שירתם נשמע בכל העיר ירושלים. הירושלמים פתחו את בתיהם לעולי הרגל בלי תמורה ומעולם לא אמר אדם שצר לו המקום בירושלים.
המהות הפנימית של חג השבועות נועדה להבטיח את אחדותו של עם ישראל, להזכיר לכולם כי בני עם אחד אנחנו וששום רוח רעה לא תוכל להפריד בינינו. בימים הקשים ביותר, בתנאי מצור ומצוק, מסרו יהודים את נפשם על אמונתם, על אחדותם ועל ייחודם.
* * *
על פי ההלכה, בימי הרגל הוכרו החנויות בירושלים כולן ככשרות למהדרין, גם אם הבעלים שלהן היו חילונים שאינם מקפידים על מצוות התורה. כל זאת כדי שיהודים יוכלו לשמוח יחדיו בשמחת החג ולא יריבו על כשרויות ועל הידורי מצוות.
אין יהודי בעולם אשר אין בו ניצוץ ממעמד הר סיני, וברגע של אמת מתגלה ניצוץ זה במלוא הדרו. אין אחדות בעם ישראל בלי גמילות חסדים כלפי החלשים והנצרכים בחברה.
חוסנו של עם נמדד בעוצמתו הרוחנית, בדאגתו לזולת ובנכונותו למסור את הנפש בהגנה על מולדתו. מגילת רות, אשר אותה אנו קוראים בחג השבועות, היא ביטוי נאצל של חסד ליתום, לגר ולאלמנה. לצערי הרב, בשנים האחרונות שכחנו את האחריות החברתית והשתעבדנו לעגל הזהב; עגל שהוא סתירה מוחלטת למעמד הר סיני ומתן תורה.
* * *
במעמד הר סיני נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר". שואל המדרש מדוע נאמר "ויחן" בלשון יחיד? ללמד אותנו כי עם ישראל היה כולו כאיש אחד בלב אחד.
רק מתוך האחדות הפנימית של עם ישראל נוכל לעמוד מול כל הר עוין שקם נגדנו. מתוך העוצמה של החג נתחזק עד מאוד, וכאיש אחד נעמוד אל מול המשימות הביטחוניות, הכלכליות והחברתיות שעוד נכונו לנו בהצלחה ובשגשוג הראויים לבני עם סגולה.