פסגת קהיר: השלום - אסטרטגיה, נלחם בישראל בדרכים מדיניות

מאת שי שריג

פסגת מנהיגי העולם הערבי בקהיר נמשכת זה יומה השני. האווירה הכללית ברורה: השלום הוא אסטרטגיה, מלחמה תתקיים בדרכים מדיניות. רק נשיא סוריה, בשאר אסד, רמז כי קיימות "אופציות אחרות". כל 26 המנהיגים הפנו אצבע מאשימה לישראל כאחראית לפריצת המהומות.

מקורות יודעי דבר בבירה המצרית מסכמים את ההחלטות שהתגבשו עד כה, לקראת פרסום הודעת הסיכום של הפסגה: מדינות ערב ידגישו את מחויבותן להתנגד בתקיפות לניסיונות ישראל לחדור אל תוך העולם הערבי, בכל צורה שהיא. על ישראל מוטלת האחריות המלאה על כל ההחלטות שיקבלו מדינות ערב ליישם נגדה, בעיקר במישור הדיפלומטי והכלכלי, בגין מדיניותה כלפי הפלסטינים. מנהיגי ערב קראו לאו"ם לכונן כוח הגנה בינלאומי בשטחים.

הודעת הסיכום עשויה לכלול סעיף הקורא להפסקת המסלול הרב צדדי בתהליך השלום, אם לא ייושבו לאלתר הבעיות העומדות על הפרק לנוכח מדיניות ישראל. בסעיף אחר מאיימות מדינות ערב לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם כל מדינה שתעביר את שגרירותה לירושלים. כמו כן, קוראות מדינות ערב להקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה" הישראלים במעשיהם נגד הפלסטינים. הערבים ידרשו מהאו"ם להעניק הגנה וביטחון לעם הפלסטיני ולמימוש זכויותיו על אדמתו ולכונן ועדה בינלאומית שתקבע מי הגורם שהביא לפרוץ המהומות בשבועיים האחרונים.

כחלק מהצעדים לתמיכה בעם הפלסטיני, הוחלט להקים קרן לגיוס תרומות למען המאבק הפלסטיני ולאור הסגר שמטילה ישראל על שטחי הרשות. שרי הכלכלה של מדינות ערב עשויים להתכנס בקרוב כדי לדון בדרכים לסיוע כלכלי לעם הפלסטיני. מצרים וירדן יתבקשו, ככל הנראה, להימנע מחתימת חוזים נוספים עם ישראל, כל עוד היא לא תשנה את מדיניותה כלפי הפלסטינים.

הפסגה הערבית תקבע כי על מנהיגי מדינות ערב לקיים כינוסים תקופתיים כדי לדון באתגרים הניצבים בפני האומה הערבית. עוד הוחלט כי מדינות ערב ישובו לקיים כינוסים תקופתיים כדי לשמור ולהעמיק את האחדות בעולם הערבי.

למרות חילוקי הדעות הגדולים בין מדינות ערב ואף דברי הביקורת שנשמעו על כך שהודעת הסיכום שתתפרסם לא עונה על ציפיות הערבים, נראה כי הפסגה הערבית שתינעל היום בקהיר, הצליחה לאחד את האומה הערבית סביב מספר עקרונות:

1. לראשונה, מדינות ערב מתמקדות בעיקר בדרכים לסיוע לעם הפלסטיני ולריסון מדיניות ישראל, תוך התעלמות או דחיקת סכסוכים פנים-ערביים לשוליים. שני הישגים קצרו הערבים בעניין זה: התניית המשך הקשרים עם ישראל בשינוי מדיניותה כלפי הפלסטינים, והחלטה על הקמת קרן שכל הכנסותיה מיועדות לתמיכה במאבק העם הפלסטיני למימוש זכויותיו.

2. בטיוטות הודעת הסיכום שהודלפו עד כה ובנאומי המנהיגים הערבים, בולטת היטב תחושת האחריות שהם נוטלים על עצמם, יותר מאי פעם, לקבל החלטות שייענו לרחשי ליבו של הרחוב הערבי הזועם כלפי ישראל.

3. מנהיגי מדינות ערב נחושים הפעם יותר מתמיד לגבש עמדה אחידה ולהפגין סולידריות, לפחות במאבק מול ישראל. "אחדות האומה הערבית היא מקור כוחה", ציינו אתמול מרבית משתתפי בוועידה.

4. ההחלטות שיופיעו בהודעת הסיכום תהיינה תקיפות יותר כלפי ישראל, גם אם לא תהיה קריאה מפורשת ל"ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עמה", ובמקומה ייעשה שימוש בלשון מעודנת משהו, כגון "צמצום היחסים עם ישראל". יתרה מזו, אם יהיה צורך לממש את האיומים שיופנו בהודעת הסיכום כלפי ישראל, מדינות ערב לא יהססו הפעם לעשות זאת, ובהקדם האפשרי.

5. אלמנט בולט נוסף ומשותף למרבית הדוברים אתמול הוא השימוש בטון מיליטנטי, תקיף, נגד ישראל. מנהיגי מדינות ערב השתמשו אתמול בביטויים חריפים, שאינם משתמעים לשתי פנים: תימן ועיראק קראו להמשך הג'יהאד נגד ישראל וציוד הפלסטינים בנשק. סוריה, לבנון והפלסטינים דרשו ממדינות ערב לנתק את הקשרי הדיפלומטיים עם ישראל. הנשיא אסד הדגיש כי ישראל צריכה "לשלם" על מדיניותה
כלפי הפלסטינים. גם אופציית המלחמה, שהנשיא מובארק מנסה בכל מאודו להוציא מהלקסיקון הערבי, לא נשללה על הסף. רק מצרים וירדן דרשו להקשיח את העמדה הערבית כלפי ישראל ולאיים עליה בצמצום קשרי הנורמליזציה, ללא דרישה לנקוט צעדים מיידים בפועל.