האלימות הגואה מסרבת לרדת מסדר יומנו. לרוע המזל דווקא בימים אלה האלימות שוברת שיאים: עבירות מין מזעזעות, מקרי רצח מחרידים, אלימות בכבישים, אלימות של עובדים זרים ואלימות המופנית כלפיהם, תאונות פגע וברח, ירי לכיוון שוטרים בטייבה - כל אלה גורמים לכך שנושא הביטחון האישי הוא הנושא המעניין ביותר את האזרח.
הפתרון ידוע: תוספת שוטרים, התייעלות נוספת של המשטרה, החמרה בענישה, הגברת יעילות מערכת האכיפה על ידי קיצור הזמן בין הפשע לפענוח, הימנעות מריבוי הסדרי טיעון ושיעור הרשעות גבוה.
גם כשהמשטרה מבצעת עבודתה נאמנה, די בפרשה שעולה לכותרות כדי להעצים את חוסר הביטחון שחש האזרח, שלרוב נחשף לעבודתה מדיווחי התקשורת.
לכן יש לומר כי סוכני השינוי של המשטרה הם ציבור השוטרים הפעילים - ככל שהם יזדהו יותר עם המערכת וירגישו שמפקדיהם נותנים להם גיבוי גם אם טעו, כך הם יחושו שקיימת במשטרה אווירה של "אחריי" ושל שותפות גורל, וישדרו לסביבתם כי יש על מי לסמוך ובעיקר במי לבטוח. התורה הזאת ידועה לכל איש מקצוע רציני ואחראי, והיא אינה התנערות מאחריות של המשטרה - אשר מפקדיה משתמשים לאחרונה ברטוריקה נכונה של "נשיאה באחריות" להתייעלות נוספת. כמו בשאר תחומי החיים, אין ואקום לאי נוכחות אפקטיבית של המשטרה ביותר ויותר אזורים ובשכונות בארץ. אין זה ראוי שתושבי שכונות, שמצבם הכלכלי מאפשר זאת, קונים בכסף שירותי ביטחון פרטיים. שיעורי הפשיעה יורדים בשכונות מוגנות אלו, והעבריינות נודדת בעיקר לאזורים מוגנים פחות. שאלתי פעם את מפכ"ל משטרת ניו יורק לאן נעלמו העבריינים מרחוב 42 במנהטן, והוא ענה בצחוק גדול "לניו ג'רזי".
אצלנו החצר האחורית היא לב העיר הסמוכה או הפארק
לנו אין הפריבילגיה הזאת. אצלנו החצר האחורית היא לב העיר הסמוכה או הפארק. הגיעה העת לספק למשטרה את המשאבים הנחוצים לה כל כך. בנוסף, יש לקיים דיון ישר והגון גם בשאלת הכפיפות והאחריות. מי יכול לייצר מענה מערכתי נכון? ברור לנו כי כאשר מדובר בפעילות צבאית או משטרתית, יש פירמידה ברורה של אחריות. ואולם למי שעומד בראש הפירמידה יש לאפשר גם גמישות ניהולית בכל הנוגע לתיאום, לקביעת סדרי עדיפות, ובעיקר לקשר שבין רמת השירות שמקבל האזרח מראש העיר שלו ובין יכולתו של ראש העיר להעניק שירות ולהקצות משאבים. יהיו כאלה שיאמרו שראשי העיר ינצלו את מרות שוטריהם לחיפוי על תופעות ועל מעשי שחיתות, אבל ביטחון אישי הוא שירות שאין לוותר עליו. בדיוק כמו בענייני חינוך, רפואה, תחבורה ורווחה - כך אמור ראש העיר לקבל סמכויות כדי להעניק ביטחון אישי לתושבי העיר.
ככל שמספר אנשי החוק יגדל בכל יישוב, כך תצטמצם הסבירות לתופעות עברייניות. ממשלה רחבה היא הזדמנות לטפל בבעיות אמת, לטובת האזרח, ללא חשש ממשברים. הביטחון האישי או היעדרו עולה בכל סקר כצורך מרכזי של הציבור, וביום שבו הקברניטים יבינו שהיעדר ביטחון אישי עלול לפגוע גם ביציבות שלטונם, יגיע השינוי המיוחל.
העובדה שנושא הביטחון האישי מסרב בעקשנות לרדת מסדר יומנו מעידה כי אנו חייבים להגיע בהקדם לפתרון יסודי ולא שגרתי. לא מדובר בפתרונות קסם, אלא בתהליך עמוק ומערכתי.