בחירות במצרים: איתות מסעודיה

ממלכת ערב הסעודית, באחד המהלכים המפתיעים של השנים האחרונות, השעתה את יחסיה עם מצרים, בעלת בריתה במשך עשרות שנים, ופינתה את צוות שגרירותה מקהיר, לאחר שהמון מוסת ניסה לפרוץ לשגרירות במהלך המזכיר את הניסיון לפרוץ לשגרירות ישראל לפני יותר משישה חודשים. לכאורה, מדובר באירוע שהורתו במעצר אזרח מצרי בערב הסעודית, אשר במהלך העלייה לרגל למקומות הקדושים לאיסלאם העליב את המלך (לגירסת המצרים) או הבריח תרופות אסורות לערב הסעודית (לגירסת סעודיה).

לאחר שיחת טלפון בהולה מראש מועצת המהפכה המצרית, גנרל טנטאווי, ובעקבות ביקור משלחת מצרית רמת דרג בראשות שני יושבי הראש של שתי הבתים של הרשות המחוקקת, ניאות המלך הסעודי להשיב את השגריר ואת צוותו למקום כהונתם.

לכאורה, סיפור שולי; למעשה, תרגיל מדיני של המלך הסעודי, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, כלפי פנים וכלפי חוץ. כלפי פנים המלך מנסה להנחיל ליריביו ולידידיו את התחושה כי למרות גילו (89) והיעדרויותיו הממושכות מן הממלכה לצורכי טיפולים רפואיים הוא מחזיק ברסן השלטון. זאת ועוד: המלך משתייך לאחת משתי הסיעות המובילות בחצר המלוכה בעוד יורש העצר משתייך לסיעה הנגדית. דווקא על רקע העובדה שבחצר המלוכה החלו היערכויות לקראת מותו ולקראת ההחלטה על דמות השלטון בשנים הבאות, המסר לנסיכים הנאמנים לו פשוט: המלך עומד על משמר הממלכה והמשפחה, יקדם את הממלכה בנתיב הנראה לו, ויפעל לקדם את נאמניו לתפקידים בכירים בשלטון.

המסר כלפי חוץ מכוון לכל המקווים לנפילת המשטר המלוכני בערב הסעודית: הממלכה תעשה כל שביכולתה כדי למנוע מרוחות האביב הערבי לחדור אליה, גם במחיר פגיעה בבעלות ברית לשעבר העלולות להיות דוגמה למהפכנים בממלכה.

המסר הראשון והחשוב מופנה בעיקר כלפי הציבור המצרי הבוחר את נשיאו בסיבוב הראשון השבוע: מצרים נתונה במצב כלכלי קשה והיא נזקקת לסיוע חוץ משמעותי. הגירעון במאזן התשלומים שלה עומד על כ-11 מיליארד דולר ולפני קרן המטבע הבינלאומית מונחת בקשת מצרים לסיוע בסך 3.2 מיליארד. בד בבד התחייבה ערב הסעודית לסיוע בסך 3.75 מיליארד, שמהם העבירה עד עתה כחצי מיליארד. אם יתגשמו התחזיות ובמצרים ייבחר נשיא רדיקלי העלול לנקוט קו מדיני שאינו לרוחה של ערב הסעודית, יהיו לכך משמעויות: קץ האפשרות לסיוע סעודי. גם האפשרות שהמשטר בקהיר יעשה יד אחת עם איראן, אויבתה המושבעת של הממלכה, תוביל לעצירת הסיוע הסעודי. המסר לקהיר הוא איתות גם למשטרים אחרים העלולים להזדקק לסיוע סעודי: סוריה לצורך שיקום לאחר מלחמת האזרחים, תימן המפולגת ומדינות אחרות. כל אלה ייתקלו בתגובה סעודית כלכלית.

הצעד הסעודי אינו אלא מהלך ראשון של נקיטת עמדה, אם כי כמקובל בממלכה, זהירה ומדודה. המשטר הסעודי חש כי הוא נתון במאבק קיומי ולא יהסס להשתמש באמצעים דיפלומטיים וכלכליים משמעותיים יותר אם יתעורר הצורך ואם הרמז הנוכחי לא יובן דיו.

הכותב הוא ראש המרכז לחקר המזה"ת באריאל