"חיל האוויר מוכן למשימותיו ואני לא אומר את המילה האסורה" - כך אמר מפקד חיל האוויר היוצא, האלוף עידו נחושתן , בראיון מיוחד לוואלה! חדשות כשנשאל על מידת המוכנות של החיל לאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל ובכללם אירן. שאלות על תקיפה אפשרית או על ההיערכות של צה"ל לאפשרות הזו, גורמות לנחושתן לנוע בכיסא המרופד באי-נוחות והוא נמנע מלהתייחס לאירן מפורשות.
יש מדינה שקוראים לה אירן והיא מאיימת על מדינת ישראל...
"יש מדינה כזו, אבל אני חושב שאנחנו מרבים בדיבור על כך. כל כך מרבים בדיון הזה, שזה גורם נזק. אני חושב שהדיון הציבורי בנושא הזה הוא לא נכון".
במהלך כהונתך התייעצת עם מפקדי חיל האוויר שקדמו לך, ובהם האלוף במיל' דוד עברי. האם שוחחתם גם על התקיפה בעירק?
"לגבי ההשוואה - לא היה שום דיון ציבורי על התקיפה בעירק".
אז היה קל יותר עבור הטייסים של חיל האוויר?
"היעדר הדיון הציבורי אז אפשר שקט מבצעי. דיון ציבורי משליך גם על ממדים אופרטיביים".
השיח, הניתוח והפרשנות על האפשרות לתקיפה באירן משפיעה על טייסי חיל האוויר?
"אני חושב שטייסי חיל האוויר מבינים היטב את המשימות שלהם, את הצורך במשימות שמוטלות עליהם ומאוד נחושים לבצע אותן, מאז ומעולם הדבר הזה לא השתנה. הם מעולם לא חיו בבועה. אחד הדברים החשובים ביותר למפקד הוא להיות מסוגל גם להעביר לאנשיו את מעטפת השורשים והעומק של המשמעויות. אף אחד מאיתנו איננו מכונה. אנחנו ניהלנו שיח על סוגיות של מוסר בלחימה סביב הפעלת כוח בשטח אורבני ובלחימה נגד טילים ורקטות. אנחנו עוסקים בזה. הדיאלוג הזה מתקיים. זה לא אומר שלא נעשה טעויות, אבל זה אומר שנדע להסביר אותן".
תקופתו של אלוף עידו נחושתן כמפקד חיל האוויר הייתה מלאת אתגרים, משימות והחלטות הרות גורל לביטחון מדינת ישראל. אלופי מטכ"ל מעידים שקור רוחו סייע לצה"ל לשבור שיאים בפעילות המבצעית הרחק מגבולות המדינה. באותה נשימה ולא עוררין הוא הוכתר כיועץ האסטרטגי של הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ. מתנות הפרידה שקיבל מעידות עליו. גנץ בחר להעניק לו כמתנת פרידה מחבט סקווש, כדי שימשיך לחבוט במטרות גם אחרי שיפשוט מדים. הוא מצטייר אמנם כאדם מרוחק, אך הוא "איש של אנשים" הנדרש לשלוט במאות כלי טיס הפועלים במספר רב של זירות, ולכן ראש להק אוויר, תת-אלוף עמיקם נורקין, בחר להעניק לו שרביט מנצח כמתנת פרידה.
תפקידו של נחושתן היה עמוס אתגרים עבור חיל האוויר: בתקופת כהונתו יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה ובתוך שלושה שבועות פגעו כלי הטיס של החיל באלפי מטרות לאורך כל רצועת עזה. סוללות כיפת ברזל נכנסו לאחריות החיל והוקם מערך ההגנה האווירי; נפתחה טייסת "סופה" חדשה. יחידת הכיבוי האווירי הוקמה בעקבות אסון הכרמל; נרכשו שני מטוסי הרקולס חדשים שזכו לשם העברי "שמשון"; מטוס אימון חדש בשם "עפרוני" נכנס לחיל ואף הוחלט לרכוש מטוס הדרכה חדש תוצרת איטליה. גולת הכותרת של פיתוח החיל הייתה החתימה על רכישת 20 מטוסי חמקן מדגם F-35, תוצרת חברת "לוקהיד מרטין", שיגיעו לישראל במהלך שנת 2016. כמו כן, שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה קפץ בשלוש מאות אחוזים בהיקף הפעילות, יכולות איסוף המודיעין התגברו בשל שילובם של כלי הטיס הלא מאוישים בגיחות המבצעיות, יחידות הסימולטורים התרחבו ובסיס חיל האוויר בלוד עבר לבסיס נבטים בנגב. יצוין גם כי במהלך כהונתו אירעו חמש תאונות קטלניות - אך מעל לכל אלו ריחפה שאלת התקיפה באירן ורמת המוכנות של החיל לפעולה אפשרית כזו.
השבוע הוא העביר את דגל חיל האוויר ועמו האחריות על החיל לאלוף אמיר אשל, ודקות ספורות לאחר מכן הוא התוודה וסיפר כי אינו חש הקלה כלל בתום 36 שנים וחודש בשירות החיל - אלא כמי שהוציאו לו איבר מהגוף. בשיחות עם פקודיו, הוא תמיד תיאר את חיל האוויר כיהלום שנדרש כל הזמן לליטוש כדי לבסס את עליונותו, הרתעתו ועוצמתו - וכעת הוא עוזב את התפקיד בעיצומו של מרוץ החימוש הגדול והנרחב ביותר בעולם, המתקיים במזרח התיכון.
מה עשית ביום שאחרי?
"התחייבתי להוציא את הנכד שלי נועם מהגן, ולאחר מכן הלכתי עם רעייתי לשוק מחנה יהודה כי היה שם מישהו שהבטיח לי אבטיח. החלל מתמלא לאט לאט", הוא מספר. "אני לא ממהר לעשות שום דבר. יש לי ילדים מקסימים אבל לומר לך שאני זה שגידל אותם במהלך השנים - זה יהיה עוול לאשתי. הם עברו 14 שנה בבסיסים בכל מיני מקומות. הבת השנייה שלי אמורה ללדת בכל שנייה אז יש מספיק מה לעשות".
"רמת הדיוק במבצע עופרת יצוקה הייתה גבוהה"
אפשר לומר שירד משקל רב מהגב שלך?
"יש שני דברים. אחד זה להפסיק לטוס והשני זה להעביר את הדגל. אני קורא לזה ניתוח בלי הרדמה. צריך להפנים את ה'להפסיק לטוס'. יש לי עדיין קסדה בבית, אני יכול לקחת אותה מחר ולטוס אבל אני עדיין עוד לא מעכל שאני כבר לא יכול לעשות את זה. טיסה במטוסי קרב של חיל האוויר 'אקס מח"א' לא עושה את זה. הדרכה? אני עוד צריך לשקול את זה. העברת הדגל הוא סמל לאחריות גדולה מאוד. משהו נתלש מתוכי יותר מאשר משהו ירד ממני. אבא שלי אמר שזה יום עצוב עבורו ואני אמרתי לו שזה יום טוב. אבא שלי היה בעד שאני אשאר. ארבע שנים זה מספיק".
כהונתך הייתה תקופה מעצבת עבור חיל האוויר בהיבטים רבים. מה נקודת השיא מבחינתך?
"יש הרבה תחומים שפעלנו בהם ובאו לשרת את חיל האוויר כארגון ענק שיש לו משקל עצום בביטחון הלאומי שלנו. מבחינתי הוא תמיד חייב להיות רלוונטי ומוכן למה שהוא צריך לעשות. אני לא יודע מה זה יהיה. אנחנו צריכים לדאוג שהוא יהיה אפילו טוב יותר בעתיד. מבצע עופרת יצוקה אמנם קרה לפני שלוש שנים ולמרות שזה נחשב 'התקופה הפרה היסטורית', זה היה מבצע מורכב. שלושה שבועות של עבודה אינטנסיבית, פעילות בשטח אורבני צפוף, אלפי מטרות ושם המשחק הוא הרמה המקצועית. זה מבחן אבסולוטי לכושר ביצוע מדויק. מאות גיחות קרב ליממה, רמת דיוק גבוהה, עשינו תיקונים ממלחמת לבנון השנייה במובנים רבים. זה הגיע ממקום נכון".
גם כניסת סוללות כיפת ברזל שינתה את האזור.
"זה עולם תוכן חדש. יש לה כבר 93 יירוטים בשנה! כרגע יש שלוש סוללות, בקרוב סוללה רביעית ועד סוף השנה אני מקווה שייכנסו סוללה חמישית ושישית. זה תהליך שתופס נפח. התוצאות יפות, אבל יש מה ללמוד. אנחנו עדיין עסוקים בללמוד את הטכנולוגיה ואת המקצוע. התוכנית הראשונית מדברת על 14 סוללות, וכבר בחנו אותן בכמה נקודות ברחבי הארץ".
חיל האוויר עוסק בניתוח האיומים על העליונות האווירית וקרא להיערכות המיוחדת 'דף לבן'. מה ניתן לומר בנושא?
"יש תהליך רכישה של נשק נגד מטוסים וטילי קרקע-אוויר במזרח התיכון. כל החזית הצפונית ושיתוף הפעולה בין סוריה לחיזבאללה הוא מקור לדאגה. חיזבאללה ארגון לומד, והוא מפתח את עצמו גם בתחום ההגנה האווירית. 'דף לבן' נבנה מתוך הסתכלות על הזירה הצפונית אבל זו תוכנית שמתאימה לכלל הגזרות. מה שמופעל בעזה, לדוגמה, לא נועד לעזה אלא לדברים אחרים".
ומה לגבי אירן?
"בתחום המבצעי יש את הדבר שאתם שואלים עליו ובטח לא תקבלו עליו תשובות. הזרוע הארוכה של מדינת ישראל היא חיל האוויר. אין ספק שנעשו הרבה פעולות כדי לחזק אותה ולהאריך אותה. כל המוסיף גורע".
אתה נשאלת האם אתה בעד תקיפה באירן או לא?
"הבעיה היא בעצם השאלה. קודם כל, אם מישהו מעליי שואל אותי שאלה אני בוודאי לא אשתף במה שעניתי. שנית, שאלה כזו במהותה היא לא במקומה - הרי זה לא משאל. זה תהליך מאוד רציני של דיונים אסטרטגיים במקומות הכי גבוהים שאפשר, אבל אלה גם המקומות הנכונים. אין משאל של בעד ונגד, וזה חוטא לתהליכים שנעשים".
אבל לך יש בסיס מקצועי להתייחס לדבר הזה.
"זו שאלה אחרת. בהקשר הרחב ולא בהקשר הספציפי, וזה נכון לכל פעולה, כלפי הרמטכ"ל והדרג המדיני חלק מתפקידו של מפקד חיל האוויר הוא לענות על השאלה 'האם אתם יכולים לעשות את זה' כשנדרשת יכולת או פעולה בתרחיש מסוים. שואלים את מח"א: מה אתם יכולים לעשות? באיזה סיכויים ובאילו סיכונים? אני צריך לשבת עם עצמי ועם אנשיי, לבחון את הדברים הללו לעומק ולראות האם ומה - וזה נכון לכל פעולה שאני נדרש אליה כשאני נשאל על סיכונים, סיכויים וכושר ביצוע".
יחסינו עם טורקיה עלו על שרטון וכך גם הקשר בין חילות האוויר. נמצא שותף אחר ברמתם?
"אני חושב שמערכת היחסים שלנו עם טורקיה אכן עברה שינוי לצערנו, אבל יש בהחלט אפשרות שהיא תשתפר בהמשך. לא צריכה להיות סיבה שלא. ככל שזה תלוי בחילות האוויר, נשמרת רמה מסוימת של תיאום שהיא טובה מבחינתנו. היחסים עם טורקיה חשובים לנו ואני מקווה שנמצא את הדרך לשפר אותם בהמשך. כמו כן, בארבע השנים האחרונות עלינו בעשרים וחמישה אחוזים בפריסות שלנו בחו"ל. בולגריה מצטרפת השנה לתוכנית".
לאחרונה ביקרת בארצות הברית, קיבלת עיטור יוקרתי מאוד ממפקד חיל האוויר האמריקאי ואף יצא לך להטיס את מטוס ה-V-22 . אילו משמעויות יש לזה?
"אני טסתי עליו כדי להתרשם באופן הכי מהיר והכי ישיר על סגולותיו. אני מתרשם שהכלי הזה הוא בעל יכולות פורצות דרך שיכולות בהחלט לעלות בקנה אחד עם הצרכים של מדינת ישראל וחיל האוויר. לקראת התוכנית הרב-שנתית צריך לשקול את זה ברצינות רבה. זהו כלי שנותן מהירות של מטוס ויכולות של מסוק, ובהיבטים של כוחות מיוחדים זה משמעותי מאוד. כלי לא פשוט ולא זול, אבל אני מאמין שיש לו מקום בשנים הבאות בצה"ל".
"חשוב לי שחיל האוויר יהיה צנוע"
פרשת הרפז עדיין מהדהדת סביב שולחן המטה הכללי. כיצד צריך להוציא את ריח הפגר מחדר הדיונים?
"כחבר פורום מטכ"ל, כקצין וכאזרח אני מניח שהתהליך הזה הוא לא טוב. אבל כמפקד חיל האוויר אני ראיתי את עצמי אחראי על הארגון פנימה והחוצה. אני חושב שבזה אמרתי הכול. אצלנו אין דברים כאלה. גם מבחינתי וגם מבחינת חיל האוויר, ולא אוסיף".
התעסקת עם הטענה לאליטיסטיות בחיל האוויר או שזה חלף לך ליד האוזן?
"זה לא חולף לי ליד האוזן בכלל. אליטיסטיות היא לא איך שחיל האוויר מצטייר פנימה אלא איך הוא יכול להצטייר כלפי חוץ. היות שבעיניי אחד הדברים החשובים באופי של החיל, מעבר לשאיפה להצטיין, תחקור הדברים לעומק והניקיון הארגוני שפיו וליבו שווים, חשוב לי מאוד שיהיה צנוע. אולי במידה מסוימת עושים לו קצת עוול. יש להבדיל בין איכות גבוהה לאליטיסטיות. שלא יאמרו שהוא מרוחק. יש לחיל האוויר מאה פעילויות שונות שהוא עושה בקרב הקהילה. לא הכול מפורסם. אתם לא רואים התרברבות כשיש ביצועים טובים".
הייתם החיל הראשון לגייס חרדים במאות. על רקע ביטול חוק טל, איך זה משפיע על היכולת של הצבא לשמר את הצביון שלו?
"מחמם את הלב לראות כמה שהחרדים השתלבו בתחומים הטכניים והטכנולוגיים. יש לנו כבר קצינים חרדים. זה לא משפיע על צביון של יחידות, אבל בהחלט צריך להתבונן על זה ולהקפיד על זה - אבל עם רגישות מתאימה. אני מעדיף להביט על החצי הכוס המלאה. צריך לנהל את זה נכון והמפתח הוא כיצד עושים את זה".
במהלך המחאה החברתית בקיץ שעבר נטען על ידי המפגינים שכסף שהיה מיועד לכיתות לימוד הלך לכיפת ברזל ומטוסי החמקן. איך אתה רואה את סדרי העדיפויות הללו?
"כמפקד חיל האוויר אני רואה כחובה להביט על הדברים הללו. מח"א חייב לראות את ההסתכלות הלאומית בראייה מאוזנת. למרות שאני עוסק ברגל הביטחונית אבל אני בהחלט לא חושב שהרגל הזו צריכה לאכול את הרגליים האחרות. אני כן רואה את מדינת ישראל שעומדת על שלוש רגליים בצורה מאוזנת: ביטחון, כלכלה וחברה. יש המון אמירות פופוליסטיות. מי שחושב שאף-35 באים על חשבון כיתות לימוד, טועה. זה לא נכון. הכסף האמריקאי שניתן כסיוע ביטחוני הוא לסיוע ביטחוני בלבד. לא ניתן לקנות עמו כיתות לימוד", הוא מתגונן. "אי אפשר להתעלם מכך שישראל נמצאת באזור קשה, ופוליסת הביטוח שהיא הצבא יותר יקרה היום. אני חושב שבשנים האחרונות היא ירדה באחוזים באופן שבו היא לוקחת פחות מהתוצר הלאומי הגולמי. היא גם זוכה לעלייה בתמיכה מארצות הברית כי הם רואים את הצורך המשמעותי בזה. אי אפשר לשכוח שהרגל הביטחונית הזו מחזיקה על כתפיה את הרגל הכלכלית. כלכלה טובה מחייבת אווירה ביטחונית טובה. מעבר לזה התעשייה הביטחונית בישראל התפתחה וישראל הפכה ליצואנית ענק בתחום הביטחוני. זה כסף שמכניס למדינה מיליארדים רבים שהאוצר רואה. לעניין החברתי? הרגל הביטחונית והרגל החברתית הן לא אחת על חשבון השנייה. המשקל החברתי שיש לצבא - ערכו לא יסולא בפז. מדובר בכור היתוך שאנחנו לא אומדים אותו נכון וזה ייחודי למדינת ישראל. משקלו של הצבא בעיצוב ובחיזוק ובגיבוש של החברה הישראלית הוא עצום".
על איזה מטוס יטוס נועם הנכד שלך כשיהיה גדול?
"אם זה תלוי באמא שלו הוא יטוס על וופלים ב'שקם'. אני מדחיק את השלב שנועם יתגייס לצבא. כשאני התגייסתי חשבתי שהילדים שלי לא יתגייסו. היום אני חושב שהדורות הבאים יצטרכו להתגייס כדי שצה"ל ימשיך להיות המשענת לדורות הבאים. הלוואי ויהיו שינויים. אני מאחל לנועם שיהיה ילד טוב ושימצא לנכון לעשות ככל שעולה על רוחו. נועם יתגייס ב-2030. באותן שנים יהיו מטוסים מאוישים והם יהיו בשיא בשלותם. כרגע אני לא רואה באופק שהפלטפורמות שיהיו בחיל האוויר יחליפו את הכלים המאוישים. אין לאדם תחליף לסביבה של קבלת ההחלטות בשדה הקרב".
היכן נראה אותך בעוד שנה? פוליטיקה, עסקים, חינוך?
"עד היום האחרון לא עסקתי בזה משום שחיל האוויר הוא ארגון עתיר פעילות ברמה השוטפת, גם ברמה של אינטגריטי וגם ברמה שבאמת לא ניתן היה לעשות דברים אחרים כי הראש שלי היה כולו בחיל האוויר. אבל עכשיו אנחנו אחרי כל זה. ברגע שהראש שלי יתפנה אקח קצת חופש לעצמי. אני עדיין צריך להביט אחורה על התפקיד. ואחר כך - אני פתוח להכל".
חוק הצינון חל עלייך?
"אני לא יודע. אני חושב שכן".
זה שלא בדקת זה כבר אומר משהו.
"זה ממש לא מושך אותי. ממש לא".
נחה דעתך שהכנת את חיל האוויר למשימות שבדרך?
"אני בטוח שחיל האוויר הוא חד, מוכן ומושחז עם עוצמות של שדרת פיקוד מדהימה. חלק מכוחו זו שדרת הפיקוד שלו בכל הרמות. עם אנשים שבאמת מסורים לעבודה ומאמינים ומרגישים כמשפחה. הם ידעו להתמודד עם אתגרים. לחיל יש את העוצמות הנדרשות".
למה תתגעגע?
"לטוס ממש אתגעגע. אני ממש אתגעגע לאנשים שליוויתי כל השנים הללו. אתה בודד בתפקיד אבל אף פעם לא הייתי לבד ולהיות בסביבה של האנשים הללו זה היה העיקר..."