העולם לחוץ, ובצדק

נשיא יוון, קרולוס פפוליאס, קיווה לפני הבחירות להציג ממשלת טכנוקרטים שתוציא את יוון מהבוץ. במקום זה הוא קיבל תוצאות בלתי אפשריות. יוון חוזרת להצביע. היורו צונח, הדרכמה מאותתת והעולם - בצדק - לחוץ. היורו צנח אתמול, והסיוע הבינלאומי המובטח ליוון כדי למנוע את פשיטת הרגל בספק. יוון, מעריכים בבריסל, כבר עם רגל אחת מחוץ לגוש. נשיא צרפת החדש, פרנסואה הולנד, טס לברלין כדי להיוועד עם מרקל. בדרך פגע ברק במטוסו. מי שירצה, אולי יוכל לראות בזה אות מבשר רעות. בתפריט הפגישה - סלט יווני. אתונה מערערת את היציבות ביבשת, ויוון - יודעים מרקל והולנד - הופכת היום את השוק האירופי לשוק.

יוון אמנם ירדה למחות נגד תוכנית ההצלה האירופית הגרנדיוזית (130 מיליארד דולר) אבל 80 אחוז מהיוונים אינם מעוניינים לנטוש את גוש היורו. הם לא טיפשים. קרן המטבע העולמית הזהירה אותם: יציאה מהגוש זה 50 אחוז פיחות של המטבע החדש (הדרכמה הישנה), צניחה של לפחות 12 אחוז של התל"ג ועלייה של 35 אחוז בממוצע של המחירים. האבטלה תגיע לשיאים חדשים.

בריסל מעוניינת להמעיט מחשיבות יציאת יוון מגוש היורו, אך די ברור כי לדבר יהיה אפקט דומינו: סיכוי רב שפורטוגל וספרד, השקועות בצרות כלכליות משלהן, ייצאו. גם אירלנד מועמדת ליציאה מהגוש. כבר ב-1946 בנאום באוניברסיטת ציריך, דיבר צ'רצ'יל על החלום "ארה"ב של אירופה", שייטיב עם מיליוני בני אדם. המטבע האחיד היה השלמת החזון, גם אם הבריטים שמרו בקנאות על המטבע היקר שלהם.

בפאריס ובברלין לחוצים: יציאתה של יוון מגוש היורו תעלה 86 מיליארד יורו למשלם המיסים הגרמני -50 מיליארד לאזרח הצרפתי. וזה עוד בלי לחשב את המניות היווניות שמחזיקים בנקים וחברות ביטוח בגרמניה ובצרפת. גם קריסת הבנקים ביוון מבטיחה לנו סחרור לא נעים.

לאיחוד האירופי הישג ענק - מניעת מלחמה בין החברות. אלא שגוש היורו הוליד לנו מלחמה חדשה - מלחמת הישרדות. 17 משתתפות היום. במקרה הטוב, פחות מעשר יגיעו לקו הגמר.