חשיבותה של אופוזיציה

המנהיגה החדשה של האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', הייתה לפי הסקרים בעיצומו של זינוק כלפי מעלה, וקיוותה כי כוח סיעתה בכנסת לפחות יוכפל, אם לא ישולש, בבחירות שעמדו להיערך. עתה היא כנראה מאוכזבת וחשה כי אולי תיעצר התנופה. ייתכן כי עלייתה המטאורית של יחימוביץ' נבלמה עקב ביטול הבחירות המוקדמות.

אם אכן כך חשה יחימוביץ', כלומר אכזבה ותסכול, נראה כי עליה להתבונן גם בחצי הכוס המלאה: עד לבחירות 2013 יכולה יחימוביץ', מנהיגת סיעה של שמונה ח"כים בלבד, לעצב ולשכלל את דמותה כפוליטיקאית. אכן, כיו"ר האופוזיציה אין לה וליתר סיעות האופוזיציה, שהן במיעוט לא מזהיר בכנסת, כל סיכוי לחולל שינוי בסדרי חיים באמצעות חקיקה. לעומת זאת, מעמדה כיו"ר האופוזיציה, מעמד הקבוע בחוק, עשוי להנפיק לזירה הפוליטית עד בחירות אוקטובר 2013 דמות שונה, החורגת מן המעמד של עוד חבר כנסת. הרי יחימוביץ' נעדרת כל ניסיון מעשי מדיני או בינלאומי. אך מעתה, במעמדה החדש היא תיפגש בארץ, לפי הנוהג, עם מדינאים אורחים מחו"ל, לאחר שאלה ייוועדו עם ראש הממשלה או שר החוץ.

כמי שנעדרת מצומתי ההכרעות החשובים, תיחשף יחימוביץ' מעתה ואילך לסוגיות הגורליות ביותר של הביטחון הלאומי. אין להוציא מכלל אפשרות כי גם כיום מוצאת לה יחימוביץ' נתיבים שדרכם היא נחשפת להערכות מודיעין, למשל. אבל מעתה ואילך היא תהיה שותפה לסודות הכמוסים, וזאת באמצעות הפגישות התקופתיות, פגישות בארבע עיניים, עם ראש הממשלה אחת לחודש (לפי החוק).

נכון, מידת שיתופה בסוגיות הגורליות תלויה בנדיבותו של ראש הממשלה, אבל אם תשכיל יחימוביץ' לנצור את הסודות הגדולים, כן יתהדקו יחסי האמון בינה לבין ראש הממשלה. בשונה מכמה ח"כים מתנועת קדימה, היא כבר אימצה כלפי נתניהו סגנון ביקורתי שאין בו לשון ביבים. ובכן, כראש האופוזיציה, היא תעבור בחודשים הבאים מעין תקופת השתלמות בדרך לעיצובה, אולי, כמועמדת רצינית לראשות הממשלה בבחירות הבאות, אלה אשר לבטח יתקיימו.

עד כה השכילה לעצב דמות של פוליטיקאית שקולה. הציבור יורגל בקרוב למראה יחימוביץ', והיא מלווה במאבטח או במאבטחים, כיאה למי שמעתה ואילך תהיה, על פי חוק, לאחד מסמלי הממלכה. הציבור יצטרך להתרגל לכך כי בכל מעמד ממלכתי היא תתייצב לצד הנשיא וראש הממשלה, ובכנסת תהיה הדוברת הראשונה לאחר ראש הממשלה. היא תעמוד, אכן, בראש אופוזיציה קטנה, לא מאוחדת, שבה סיעות הקצה הן של יעקב (כצל'ה) כ"ץ ושל אחמד טיבי.

ואף על פי כן, יש לקוות שהרוב האדיר של הממשלה בכנסת לא ידרוס אלא יכבד את האופוזיציה הפרלמנטרית. במקום שבו היא נמצאת עתה, כולם היו, ועוד יהיו. הרי אצלנו אין לדעת: אולי את מקומו של מופז, המשנה לראש הממשלה, תחליף ביום מן הימים ח"כ יחימוביץ'. אנו מוכנים לעוד דרמות והפתעות. דרכה הפוליטית של יחימוביץ' זרועה מהמורות וסיכויים. אם תנהג בתבונה, ובעיקר אם תשכנע ציבור גדול בעמדותיה, אולי יירשם שמה לצידם של בגין, פרס, שרון ונתניהו: הם היו ראשי אופוזיציה לפני שעברו ללשכת ראש הממשלה. הימים האחרונים הוכיחו כי אצלנו הכל אפשרי. גם יחימוביץ' ודאי מביאה זאת בחשבון.