לפיד, מופז ומאהל הפראיירים: כל החלופות לחוק טל

לקראת פקיעת תוקפו של חוק טל בסוף יולי, מבול של הצעות חוק חלופיות הונחתו באחרונה על הציבור - העקרונות דומים, התכניות בפועל גם הן, וההבדלים נמצאים בניואנסים: שם החוק, כמה מרחיקת לכת תהיה הענישה ומי יהיה זכאי לפטור.

יאיר לפיד, למשל, הוא היחיד שמבקש לתת פטור גורף לערבים, גם משירות אזרחי. לפי תכניתו, ערבים ישרתו על בסיס התנדבותי בלבד. בעקבות הצטרפות קדימה לממשלת האחדות – הרחבה ביותר מאז 1984 – סוכם כי צוות בראשות קדימה, אותו יוביל ח"כ יוחנן פלסנר, יגבש את הנוסחה הסופית והמוסכמת לחקיקת החלופה ל"חוק טל" עד סוף יולי. לא מן הנמנע שהתכנית תשלב בתוכה אלמנטים מכל הצעות החוק שהוגשו עד כה. כדי לעשות סדר בבלאגן, ריכזנו עבורכם את עיקרי הצעות החוק.

בין הראשונים שהגישו הצעת חוק מפורטת לשוויון בנטל, הם חברי הכנסת דוד רותם ומשה (מוץ) מטלון בשם סיעת ישראל ביתנו.

שם ההצעה: "חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי".

מטרות: הסדר לפיו כל האזרחים והתושבים, כולל ערבים וחרדים, ישרתו בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, הכרה בלימוד התורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות, הכרה בנשיאה שווה בנטל כערך חשוב.

פטורים: על בסיס רפואי, אישה נשואה או הרה, מי שהשר יקבע באישור הממשלה, יחד עם ועדה משותפת לוועדות החוץ והביטחון ו-ועדת החוקה. עד אלף פטורים בשנה על בסיס "תורתו אומנותו", ועד אלף ספורטאים, אומנים וסטודנטים מצטיינים.

מהות החוק: שירות צבאי. מי שמטעמי בריאות או טעמים אחרים, שהממשלה תקבע, לא יוכל לשרת בסדיר, ישרת בשירות לאומי או אזרחי, לפחות 40 שעות שבועיות.

מילואים: שירות אזרחי של שנתיים ומעלה יחויב במילואים של עשרה ימים בשנה עד גיל 45.

תחומי שירות אזרחי: בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים, רק עבודות שללא השירות האזרחי לא היו מתבצעות, ובלי שתהיה פגיעה בעובדים קבועים.

שכר: שירות אזרחי כמו שירות סדיר. כל חייל ששירת יותר משנתיים יקבל מימון למכינה אקדמית או שנה אקדמית ראשונה חינם.

תפעול: הקמת רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה.

ענישה: משתמטים ללא פטור לא יהנו מקצבאות, מתשלומים וממענקים למשך שלוש שנים.

יעדים: תוך חמש שנים יגויסו כולם. יש התייחסות לישיבות הסדר.

"מאהל הפראיירים" הגביר את העניין הציבורי בחשיבות החוק. אנשי המאהל ניסחו הצעת חוק, יחד עם ח"כ אבי דיכטר (קדימה), שאליו הצטרפו גם חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי), איתן כבל (העבודה), אריה אלדד (האיחוד הלאומי) ועינת וילף (עצמאות). חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) ויואל חסון (קדימה) הגישו, כל אחד בנפרד, הצעות חוק דומות בעיקרן.

שם ההצעה: "חוק שירות המדינה".

מטרות: הסדר לפיו כל האזרחים והתושבים, כולל ערבים וחרדים, ישרתו בשירות צבאי, לאומי או אזרחי.

פטורים: על בסיס רפואי, אישה נשואה או הרה, מי שהשר יקבע באישור ועדת החוץ והביטחון. קביעת מכסה קבועה של אלף פטורים על בסיס "תורתו אומנותו" בשנה, "על פי הכרה בלימוד התורה כערך חשוב בחברה בישראל, ועל פי הכרה שחובת השירות של כל אזרח ישראלי הוא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית".

מהות החוק: עדיפות ראשונה לשירות צבאי. מי שלא נקרא לשירות צבאי ישרת שירות אזרחי, לפחות 40 שעות שבועיות.

מילואים: שירות אזרחי של שנתיים ומעלה יחויב במילואים של עשרה ימים בשנה עד גיל 45.

תחומי שירות אזרחי: בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים, רק עבודות שללא השירות האזרחי לא היו מתבצעות, ומבלי שתהיה פגיעה בעובדים קבועים.

שכר: לוחם ירוויח 25% יותר מתומך לחימה וכפול משכר חייל עורפי. לוחם בשירות של שנתיים לפחות, ותומך לחימה בשירות של שנתיים וחצי לפחות, יקבלו מימון מלא ללימודים במכינה קדם אקדמית. בשנה השלישית לשירות – כל המשרתים יוכלו להשלים בגרויות.

תפעול: הקמת רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה.

ענישה: משתמטים ללא פטור לא יהנו מקצבאות, מתשלומים וממענקים למשך שלוש שנים.

יעדים: תוך חמש שנים יגויסו כולם. יש התייחסות לישיבות הסדר.

שר הביטחון אהוד ברק לא נותר מאחור. הוא הורה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, לנסח הצעת חוק ממשלתית כדי לתת לה עדיפות על פני ההצעות האחרות. במקביל, יו"ר סיעתו, ח"כ עינת וילף, הגישה בשם סיעת העצמאות הצעת חוק עם עקרונות דומים. ביום ראשון שעבר, אישרה ועדת השרים לחקיקה את ההצעה של ח"כ וילף ושל ח"כ רותם, אלא שש"ס הגישה ערר ובכך הדיון עבר למליאת הכנסת. ההצעה מבוססת על שתי הצעות חוק. העקרונות:

פטורים: עד 400 פטורים על בסיס "תורתו אומנותו" בשנה.

מהות החוק: צה"ל הוא שיחליט את מי הוא מגייס, וכל השאר יופנו לשירות אזרחי-לאומי, כולל בקהילה, למשך כשנה.

שכר: צה"ל יתגמל בהדרגה את המשרתים בצה"ל בשנתיים הנוספות, ברמה דומה לשכר המינימום במשק, באופן שיאפשר להם ללמוד ולרכוש מקצוע, ואולי אף מעט כסף למחיה.

כאמור, ח"כ פלסנר יעמוד בראש הצוות הקואליציוני להגשת הצעה מוסכמת לחוק. לפני מספר שבועות, הוא סיים להכין הצעת חוק בשם קדימה, אם כי ההצעה עדיין לא הונחה על שולחן הכנסת.

שם ההצעה: "חוק חובת השירות". יחוקק גם חוק יסוד שיעגן את נורמת חובת השירות.

מטרות: קידום השוויון בנשיאה בנטל.

פטורים: עד אלף פטורים על בסיס "תורתו אומנותו" בשנה.

מהות החוק: שירות צבאי. מי שלא נקרא לשירות צבאי ישרת בשירות אזרחי.

תחומי שירות אזרחי: בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים. תינתן עדיפות לשירות במסגרות אזרחיות-ביטחוניות כמו משטרה, שב"ס, כיבוי אש ומד"א.

שכר: קביעת שכר מדורג על פי אופי ומשך השירות. מי שמשרת שירות משמעותי יותר – יקבל יותר.

ענישה: שלילת קצבאות ומענקים מהמדינה.

יעדים: בתוך חמש שנים החוק ייושם במלואו. יעד ראשון לחרדים: שליש לצבא, שליש לשירות אזרחי ושליש יקבלו פטור. השאר ייקבע על ידי השר שהסמיכה הממשלה בתקנות.

יאיר לפיד ערך כנס פעילים מיוחד כדי לפרוס את משנתו על חוק גיוס לכל. בהצעת החוק שהגה, ישנם שני הבדלים מהותיים מהצעות החוק האחרות: הוא מבקש לתת פטור לחרדים לחמש שנים בשלב ביניים, שלאחריו הם יגויסו, והערבים לא יתבקשו לשרת.

שם ההצעה: "שירות שווה לכולם".

מהות החוק: כל אזרח יגויס לשירות צבאי או אזרחי, שיימשך בין שנתיים לשלוש. בשלב המעבר, יהיו החרדים רשאים לצאת לעבוד גם ללא שירות. לדבריו, זה יביא לחיסכון של 1.5 מיליארד שקלים בשנה על תגמולים לחרדים ולישיבות, ומתרומתם לתל"ג. הסכום יוקצה לשיפור שכר המשרתים בצה"ל ולמלגות לחיילים. בתקופה זו, תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי, שתגדיר את הצרכים במשק ותנהל את מיונם, קליטתם והפעלתם של מגויסי השירות האזרחי. בשלב הקבוע, מאגר שירות יחליט מי ישרת בצבא ומי בשירות אזרחי. לצה"ל תינתן עדיפות גיוס, אבל יינתן משקל לשאלה מאיזה רקע מגיע המועמד ואם שירותו מחייב את הצבא להיערכות מיוחדת, כמו במקרה של חרדים. גודל הצבא ייקבע על פי תכנון רב שנתי ולא על פי תפיסה של "שירות לכל".

פטורים: כמות מצומצמת של פטורים על בסיס "תורתו אומנותו".

שכר: לוחמים ותומכי לחימה יקבלו משכורת מינימום החל מהשנה השניה. המשרתים בעורף ובשירות אזרחי ישרתו שנתיים. כמו כן, לוחמים ותומכי לחימה יקבלו מלגת לימודים מלאה לתואר ראשון.

ענישה: שלילת קצבאות לימודים ומחיה מלבד ביטוח לאומי.

תחומי שירות אזרחי: בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים. רק עבודות שללא השירות האזרחי לא היו מתבצעות, ומבלי שתהיה פגיעה בעובדים קבועים.

יש לציין כי על פי ההצעה, רק המגזר הערבי לא יחויב לשרת. השירות האזרחי יהיה על בסיס התנדבותי. אין התייחסות לישיבות הסדר.

ויש גם הצעות מימין. חברי הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי) גיבשו הצעה.

שם ההצעה: "חוק שירות מדינת ישראל".

מטרות: הבטחת שוויון בנטל, הסדר לפיו כולם משרתים, הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות.

מהות החוק: "הפוקד הלאומי" יחליט לאן כל מועמד ילך – לצבא או לשירות אזרחי.

מילואים: משרתים בשירות אזרחי של שנתיים ומעלה יעשו שירות מילואים של עשרה ימים בשנה עד גיל 40.

פטורים: "הפוקד הלאומי" רשאי לפטור מצטיינים בספורט, מוזיקה, ריקוד, מדעים וכן מצטייני "תורתו אומנותו". תינתן אפשרות לדחות שירות לתלמידי ישיבה, אלא אם "הפוקד הלאומי" רואה צורך בגיוסם.

ענישה: שלילת קצבאות, שלילת זכות למשכנתא מהמדינה ורכישת זכויות מקרקעין.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), מצדו, הגיש הצעת חוק הפוכה.

שם ההצעה: "ביטול גיוס חובה"

מהות החוק: יבוטל שירות החובה והשירות הצבאי יהיה על בסיס התנדבותי בלבד, עם שכר בהתאם.

לפנייה לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il

(עדכון ראשון 22:34)