וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חשיבותה של אמינות בפוליטיקה

עוזי ברעם

10.5.2012 / 11:26

אחרי שכולם ניתחו את המהלך הפוליטי על כרעיו ועל קרבו, ואחרי ששיבחו את ראש הממשלה על תרגיל מבריק וחשאי שביצר את שלטונו ומנע בחירות מוקדמות, ואחרי שפרשנים מנסים להסביר שזה תרגיל לגיטימי, אולי לא אסתטי אבל ודאי שאינו מסריח - כדאי לעצור לרגע ולנסות להסתכל על הדברים גם ממעוף הציפור. תפקידה של מנהיגות לאומית לקבוע דרך, אבל היא גם עשויה להשפיע על עיצוב רוחו של העם. על חינוך הדור הצעיר שגדל בארץ לאמון במוסדות השלטון. תפקידה של הנהגה במדינה כשלנו כולל גם חידוד החשיבה הדמוקרטית, שעומדת תמיד על בלימה בחברה שחשה מעט נצורה.

לא כדאי לשגות באשליות. התמיכה הציבורית במפלגות ובתנועות נובעת מברירת מחדל. אין אהבה לשום מנהיג ולשום תנועה. פשוט בוחרים במפלגה שהיא פחות גרועה מהאחרות. לו היו הסקרים בודקים לא רק את רמת התמיכה במפלגות אלא גם את עומק התמיכה ואת מניעיה, היו מגלים את שידוע לרבים. הציבור חונך שנים שהמערכת הפוליטית שלנו היא צינית ותככנית. על קרקע כזו יכול "תרגיל מבריק" כזה להתרחש, שהרי הציבור אינו מצפה למשהו שונה מהמערכת הפוליטית. הנוער הגדל כאן מרים גבה על מהלכו של מופז, שהרי שאול מופז מבטא את מה שחושבים על הפוליטיקה - חבורת אינטרסנטים חסרי עמוד שדרה ואופק אידיאולוגי אמיתי.

מפגן חסר תקדים של חוסר אמינות

אני יכול להבין את ליאור חורב, שכאשר בהה בין החלופות שעמדו לפני שאול מופז, בחר בחלופה שלא תרסק את קדימה ואשר תותיר לה מרחב מחיה. הוא הדין גם לגבי נתניהו, שרצה למנוע בחירות מוקדמות ועט על ההזדמנות להרחיב את ממשלתו ולמנוע בחירות לאלתר.

אבל שאול מופז הוא אדם פוליטי המתיימר להיות מנהיג של אלטרנטיבה. הוא לא יכול לחיות מהרהורי פרשנים כמו "הוא ספג מכת אמינות אבל יתאושש ממנה". הוא חייב לדעת שצעירים רבים שנמצאים בשלבי עיצוב אישיותם רואים
בו נציג אופייני של הפוליטיקה הישראלית. שאול מופז לא פגע רק בהם. הוא פגע בכל איש ציבור אמין שמנסה להופיע בפני הציבור ולהעביר מסר רעיוני או פרגמטי. כולם יהיו קורבנות, במינון זה או אחר, לחשדו של הציבור.

מכל הפרשנויות על טיבו של המהלך נעלמה הליבה - האמינות כמצפן של המנהיגות הלאומית שלנו. היו כבר מריבות פוליטיות קשות וקשוחות ונשמעו ביטויים קשים מצדדים שונים. אבל מפגן כה בוטה של חוסר אמינות הוא כמעט חסר תקדים.

כאיש פוליטי ניסיתי, ולא תמיד בהצלחה, ליצור אמות מידה שונות לעשייה הציבורית. לכן תקפתי את "התרגיל המסריח" של 1990 ללא מתן הנחות למבצעיו. נכון שעלבונה של האמינות לא התחיל היום, אבל שאול מופז העלה את העלבון בדרגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully