דה וייס

השנה חוגג דידי הררי 20 שנה של עשייה רדיופונית. בחודש הבא יחגוג יום הולדת 56. "כשאתה אומר 20 שנה ברדיו זה נשמע המון", הוא אומר. "בתחילת הדרך קיוויתי שזה מה שיקרה. ידעתי שרדיו מבחינתי זה ייעוד, לא תחנת דרך לטלוויזיה ולא בין עבודות, ולא לחכות להצעה ממפלגה כזו או אחרת. מדהים אותי ש-20 שנה אחרי נשארה בי תשוקה לרדיו כאילו שאני בשנה הראשונה שלי, ולפעמים לי זה לא מובן. אני לא יודע למה עשיתי וזה הכי אני ועדיין כל יום יש את ההמתנה ואת היום שאתה מחכה לחזור למיקרופון ולמאזינים. אולי בגלל שאני כל הזמן יוצר בתוך זה ואין משהו מונוטוני".

כבר 17 שנה שדידי הררי מגיע כל בוקר לאולפני "רדיו ללא הפסקה" בגבעתיים כדי להגיש את התוכנית "דידי לוקאלי". שלוש שנים קודם הוא עשה את זה ברשת ג'. הוא מגיע בבוקר ויוצא אחר-הצהריים. במקרה הזה הבית הפרטי שלו בו הוא מתגורר עם אשתו ושלוש בנותיו במושב בשרון הוא הבית השני שלו. הוא מכיר את כל הכפתורים, את כל האנשים ואפילו לתוך הפח הוא קולע מבלי להסתובב אחורה. בחדרים לידו ליד מקליטה דליה מזור שיחה עם רופא, מיכל אנסקי ואפרת אנזל מקליטות תכנית ראשונה, עמנואל רוזן מתכונן לשידור ורוחה של ורדה רזיאל ז'קונט, (שיצאה ל"חתיכת חופשה" על פי אחת העובדות) מרחף במסדרונות הבניין. אבל ניכר שהררי הוא הררי, זה שמביא את הרייטינג הכי גבוה, זה שעל פי דיווחים גם מביא את הצ'ק הכי גבוה הביתה וזה שמוכיח שהטלוויזיה לא הרגה את כוכב הרדיו. בינתיים.

"אני חושב שמצב הרדיו בארץ הוא לא רע בכלל יחסית לתחזית השחורות עוד מימי הווידיאו", הוא מגיב לסוגיה. "הרדיו התרבה, התפשט והוא מגיע היום לכל מקום. יש פשע גדול מאוד בכל מה שקשור לתוכניות הפיראטיות כי הן צצות כמו פטריות אחרי הגשם. על כל תחנה שמורידים עולה עוד תחנה של חרדים או ערבים ואין עליהן שליטה ואף לא כופה עליהן את החוק".

הררי, אב לשלוש בנות ונשוי כבר למעלה מעשרים שנה מספר שהוא. מה"מפגרים" שנשואים 23 שנה לאותה אישה כי הוא מאמין באהבה. "כן, אני מקבל מלא הצעות מבחורות ומה? תפרק תא אחד ותבנה תא אחר ואז לא יבואו עוד הצעות? בר רפאלי עוד לא הציעה לי כלום - עד אז אין על מה לדבר. אם בר רפאלי באה אשתי תדחוף אותי לשם".

ומה עם סטוצים?

"שזה לא בסיסטם שלך אתה אפילו לא חושב על זה. יש דיבורים ויש פלרטוטים וגם ברדיו על הגוון התכלכל אבל זה האופי שלי. אני בן של בנות. גם הומואים לא מתחילים איתי כי אני ידוע כסטרייט בונקר אבל יש כמה שפנו לאשתי והתחננו בפניה שתשכנע אותי. מסתבר שזה לא עבד". אבל מעבר לחיוך הממזרי הקבוע, השנתיים האחרונות של הררי היו הקשות בחייו. לפני כשנה וחצי נפטרה אחותו עליזה בגיל 56 לאחר שנאבקה במחלת הסרטן ולפני חודשיים נפטר אביו פרוספר (אשר) לאחר אירוע מוחי. "בשנה וחצי האחרונות חוויתי שני אסונות עצומים אצלי בבית. איבדתי את אחותי שלמרות שהיא גרה בחו"ל היא הייתה החברה הכי טובה שלי ולאחרונה איבדתי את אבא שלי. תגיד לי אתה איך חוזרים להצחיק שבועיים אחרי השבעה כשאתה עדיין עם זקן, כשאתה לפני השידור נוסע לאיש של המצבות לבחור מצבה ואחרי השידור אתה נוסע לתמוך באמא שנשארה לבד?", הוא תוהה בקול. "אלה המבחנים הרציניים שהיו לי, כמעט אמרתי לעצמי זהו מספיק צריך לעבור למשהו אחר. אני לא יכול להמשיך להצחיק יותר אבל דווקא בנקודה הזאת באיזשהו מקום הבנתי שהרדיו הוא גלגל הצלה שלי במידה מסוימת לתוך הצער והיגון ששקעתי בו. הכרחתי את עצמי לעשות סוויץ' ולשדר כאילו אין עולם חיצוני ורק בארבע לחזור לעולם האמיתי. היו פעמים שחזרתי מאבא שלי וישבתי עוד שעה וחצי ברכב בחניון של הרדיו רק כדי להתאפס".

הייתם קרובים?

"היה לנו קשר מדהים. הוא המנטור בחיים שלי. איש חכם, מלא שמחת חיים ואף פעם לא מתלונן. שזו תכונה שאני לא מצליח להבין. אני יכול להיות מלך הקוטרים ואם האף נסתם לי אני יכול לשבור צלחות מעצבים. הוא עבר דברים נוראיים ותמיד בחיוך ותמיד הכל בסדר. הוא היה אומר נעבור את פרעה נעבור גם את זה. היה לנו קשר יומי במיוחד בתקופה שהוא חלה. הייתי מספר לו דברים וזה רוקן אותי נפשית טוטאלית ואני רגע לפני שידור. בשני המקרים כשחזרתי לשדר החיבור שלי היה כשהחלטתי להקדיש לכל אחד מהם תכנית שלמה. כי המאזינים הם סוג של משפחה והרגשתי צורך לשתף. אנשים אמרו לי שהם בכו בדרכים".

יש משהו שרצית לעשות איתו ולא הספקת או משהו שעשית ואתה מצטער שעשית?

אני מצטער שדחיתי כל פעם את העניין של לשבת ולדבר איתו על הילדות שלו יותר ועל זה שהבטחתי לקחת אותו לקברי צדיקים וזה לא יצא לפועל כי הוא בדיוק חלה".

אחותך גרה 28 שנים בסן?פרנסיסקו, איך הצלחתם לשמור על קשר טוב?

"לאחותי ולי היו לנו יחסים מעולים. כל אחד מבקר את השני לפחות פעם בשנה. היא טיפוס הכי מדהים בעולם. חברים מתקופת הצבא שלה באו לנחם אותנו כי היא שמרה על קשר קבוע עם כולם. אין יומולדת שלא מגיע אליך בדיוק באותו היום ולא משנה איפה אתה בעולם כרטיס ברכה ומתנה שאתה קולט שזו מתנה שהושקעה בה מחשבה ושהיא תתאים בדיוק אליך".

לא הרגשת פספוס גדול שלא גרתם יותר קרוב אחד לשני או לפחות באותה מדינה?

"הרגשתי פספוס מאוד גדול כי אלו חיים שלמים מפוספסים וכי רצינו להיות אחד ליד השני. תמיד פנטזנו שבפנסיה שלנו ניקח בית באחד מאיי יוון ונגור ביחד כולנו ולצערי הרב זה לא יקרה. זה מחנק עצום, זה חוסר אונים. זה דחף אותי להתחיל וללמוד צילום. בשנה האחרונה אני לומד במרכז לקבלה ולא, אני לא חוזר בתשובה אבל אני מנסה ללמוד להיות אדם טוב יותר והכל כתוב שם. אני חושב שזה גם מגיע מהרצון למצוא חיבור רוחני עם אחותי ודרך הלימודים הרגשתי שאני יותר מתחבר אליה ויותר מבין מה אני צריך לעשות. אני לא אחזור בתשובה. הייתי בסוכות אצל חבר שלי בניו יורק והוא הזמין אותי לסוכה אצל הרב ברל. התפללתי ושרתי ופתאום אני שומע קול מוכר, אני מסתכל משמאלי ואני רואה את מדונה עם הבן זוג שלה והילדים שלה. אני מסתכל עליה ואני אומר זאת אישה שכבשה את העולם ברמות שאין לתאר והיא עדיין מגיעה לכאן לחפש משהו שאולי אין לה. אז מי אני? היא עברה לידי ואמרה "חג שמח" בעברית".

וזה שלא הררי לא ניסה גם טלוויזיה. רק לאחרונה הנחה את "מופע לילה", התוכנית שליוותה את "דה?וויס" ותשוב במקביל לעונה הבאה. הביקורות אעפס, לא בדיוק התלהבו: "זה היה תפור למידותיי. החלום שלי זה לא להיות בפריים טיים של ערוץ 2. אם זה יבוא בקונטקסט שיבוא לי טוב אז סבבה אבל אין לי שאיפה לזה. בכל מקרה אני תמיד מעדיף את הזמן שלפני הפריים טיים או אחריו כי שם אתה יכול להיות יותר אתה. דיי נכוויתי בתוכנית פריים טיים כי זה לא הייתי אני. אני יכול בקלות להחליף את אייל קיציס ב"ארץ נהדרת". לקיציס יש את הגימיק שלו של הפרצוף האדיש ולי יש את הדרך שלי בהגשה שהיא יותר משוחררת. אם הייתי במקום שר החוץ או שר ההסברה הייתי לוקח רק אנשי רדיו כי היכולת הוורבלית שלהם היא גבוהה".

כל כך הרבה ריאליטי שקשורים במוסיקה, ואתה לא חלק מהחגיגה.

"אמרו לי שהכי מתבקש שאני אהיה שופט בכוכב נולד. איזה טיפשי זה שלא יושב שדרן רדיו שבסופו של דבר הוא האיש שאליו מגיע של הזמרים שמשתתפים בתוכנית. לאלוהי קשת הפתרונים. באשר ל"איל גולן קורא לך" הם בחרו בירון אילן והוא בא מתחום המוסיקה המזרחית, הוא מבין מאוד גדול במוסיקה המזרחית והוא תפור מאוד יפה שם. להיות שופט שם פחות מעניין אותי אבל לעשות סוג של שיתוף פעולה זה כן מעניין אותי".

אתה חושב שיש ל"כוכב נולד" סיכוי אחרי ההצלחה של "דה?וויס"?

"אני הייתי רוצה להיות ב'דה?וויס' רק כי אני מת להסתובב על הכסא הזה. אני חושב שעכשיו הקהל יסתכל אחרת על 'כוכב נולד' כי הוא ראה אלטרנטיבה טובה מאוד אבל ימשיכו לצפות בגלל שאנחנו עם שמאוד אוהב לשיר. כמה תכניות של מוסיקה שלא תשים זה יתמלא. עוד מעט נגיע למצב שחצי מדינה שומעת חצי מדינה שרה".

מה אתה חושב על השינוי שנינט עשתה מאז "כוכב נולד"?

"אני חושב שנינט מעצם היותה הנסיכה הראשונה של הריאליטי יש לה את הפריבילגיה לעשות מה שבא לה ועכשיו היא עושה מה שטוב לה בלי לחשוב הלאה ואם זה טוב לה אז בכיף. אני אישית לא מתחבר לזה. אני כבר לא יודע מה היא צריכה לעשות כי היא הצליחה לבלבל אותי. האמת שאני כבר לא יודע מי היא. גם בשירה וגם במשחק. מהיום שנינט צעדה מחוץ לניצנים היא התמסחרה. היא עשתה מוסיקה רק אחרי שלוש שנים וגם זה היה בשיתוף עם חברת סלולרית. מצד שני זו פרנסה כי אנשים לא יכולים להתפרנס רק ממוסיקה אלא אם כן היא מופיעה בשתי חתונות בלילה".

מה דעתך על הבחירה של "איזבו" לאירוויזיון?

"אחת לכמה שנים יש ל'רשות השידור' כמה בחירות מעניינות בלשון המעטה. 'איזבו' מקצועיים מאוד אבל אני לא בטוח עד כמה הם מחוברים לאווירה הזאת. האירוויזיון הפך להיות סוג של ג'ינגלים וכמעט יש נוסחאות מדויקות איך להצליח שם. במקרה של 'איזבו' אני לא יודע כמה הם בעניין הזה".

היה מעניין אותך לשבת בוועדה הבוחרת?

"תלוי מי איתי בוועדה כי בכל מיני ועדות היו שם כמה אנשים שלא קשורים למוסיקה. אני זוכר שקראתי ששאלו את עירית לינור, שמוסיקה לא מעניינת אותה, למה היא בחרה ב'פינג פונג' היא אמרה 'כי זה נראה לי מגניב'. שאתה בוחר שיר כי זה 'מגניב' זה היה נחמד בין החבר'ה אבל לא לייצג אותנו. ההומור הפנימי הזה לא מגניב את התחת של אף אחד. אני מתנחם בזה ש'איזבו' הם לפחות להקה מקצועית".

אני מניח שאתה חושב שמאיה בוסקילה יותר מתאימה.

"חד משמעית כן. אם לוקחים את הקטע של האירוויזיון ברצינות אז חד משמעית היא הייתה צריכה ללכת. יש לה קול מדהים, לוק, הופעה מעולה. אתה לא יכול ליפול עם אחת כזאת".

את מאיה תוכל לראות בעונה הבאה של "חי בלה?לה לנד", מה אתה חושב על התוכנית?

"אני לא אהבתי את העונה הראשונה והפסקתי לראות אחרי שני פרקים כי הרגשתי שהביאו אנשים כדי להסתלבט עליהם וכדי ללעוג להם וזה הרגיז אותי אז הפסקתי לראות את זה".

אתה לא חושב שזה יכול להיות קרש מקפצה טוב?

"ממש לא, כי בעיני זה לא תורם לשום דבר. זה לא תרם לדודו אהרון ולא לאף אחד אחר שהיה שם. גם אם כאלה שחושבים שחשף אותם אז זה מסוג החשיפה שהשקיעה שלהם גדולה עוד יותר. את ג'ולייטה זה הביא יותר לתודעה שלא הייתה קודם אבל בשורה התחתונה אם לא תביא שירים טובים לא יעזור שום לה לה לנד".

אתה בעצמך היית משתתף בריאליטי כמו "רוקדים עם כוכבים"?

"פנו אלי כמה פעמים והבנות שלי הטילו וטו. אם הייתי עושה את זה בשביל הכושר כי אומרים שזה קשה פיזית. יכול להיות שאני צריך לבדוק שוב".

מה לגבי הישרדות?

"הם גם פנו אלי בהתחלה. מבחינה פיזית אין לי ספק שהייתי עומד בזה אבל אני לא בטוח שנפשית הייתי יכול לסבול כל כך הרבה אנשים במיוחד שצריך אי אחד להם ואי אחד לאגו שלהם. בכל מקרה זה מאוד משעשע לראות".

יש לך פייבוריט?

"הישבן של נטלי דדון" (צוחק).

על אף שהררי לא אוהב לדבר על זה, על השליטה הבלתי מעורערת שלו במוסיקה המזרחית על גרורותיה הלגיטימיים יותר ופחות, מטיל בשנים האחרונות צילו של אליקו. השדרן הצעיר מ"לב המדינה" שהצליח לגנוב את הזרקור אליו ולאיים על ההגמוניה של הררי. "אין לי פחד מכוכב צעיר. יש בי את הפחד שיום אחד יגמר לי אבל זה פחד שנמצא אצלי עשרים שנה ויכול להיות שהפחד הזה הוא היצרן של מה שאני עושה. אין לי פחד מאחרים. אני חושב שאני פתחתי פתח להרבה שדרי רדיו לחיות מהרדיו שזה דבר שלא היה קודם. נפתחו המון תחנות אזוריות ויש הזדמנויות להרבה אנשים וזה משמח אבל המינוס הגדול הוא שרמת הסינון שואפת לאפס, החורים במסננת הזאת כל כך גדולים שכל הג'יפה יורדת דרך המסננת ונכנסת לרדיו. אתה שומע עברית עילגת, אנשים שאין להם מושג על מה הם מדברים, טעויות בעובדות, מתי לפתוח מיקרופון ומתי לא ואנשים שהמילה כאילו זו המילה המרכזית בחייהם וזה עצוב. כשאני הגעתי לרדיו נחשבתי לילד חריג כי לא באתי במסלול האקדמי אבל היו דברים מינימליים של קורס בלשון, קורס ברדיו וכבוד למיקרופון וגם כשאני מדבר ברצף ובסלנג וב'עממיות' שבה אני מדבר הכל נשמר. המסננת הפכה להיות לג'יפה ואין גוף שיעשה סינון או מבחנים בסיסים. לא כל אחד יכול לעשות את זה. נורא מצחיק אותי שאני שומע פליטי ריאליטי או דוגמניות שאומרות לי במין כזה נונשלט 'אתה יודע בא לי לעשות רדיו' ואני אומר מאיפה החוצפה שלכן להגיד את זה שאין לכן מושג מה זה? הן אומרות לעצמן אני אשתה קפה, אלבש שמלה ורוד ואגיש תוכנית ברדיו".

יש לך דעה למה בגלי צה"ל כבר לא צומחים כוכבים?

"אני חושב שגלי צה"ל שמו להם למטרה להיות מן תכנית אקטואליה שמקושטת, כמו שמקשטים בעלי נענע, בכמה תכניות מוסיקה. את האקטואליה הם נותנים למבוגרים ואין הרבה במה לצעירים חדשניים ומאז טל ברמן לא יצא משם מישהו שמדברים עליו. המון אנשים שעובדים היום ברדיו רואים ברדיו סוג של מקפצה לטלוויזיה והם רק חושבים איך לעבור כמה שיותר מהר. מי שלא רואה ברדיו יעוד לא יוכל לעשות רדיו טוב".

בתקופה האחרונה התכנית של בני בשן מאוד מצליחה והיא משודרת באותה השעה כמו שלך, מה דעתך?

"את בני בשן הכרתי בצעירותו בגלי צה"ל וכבר אז פגשתי אותו ואמרתי לו שיש לו את החומר הזה שממנו עשויים שדרים טובים. בעיני הוא מבריק הוא שונה והוא עושה את זה. הזמזומים האלה חמודים לאלה. כולנו עם של שירה בציבור ורובנו לא זוכרים את המילים אז מזמזמים".

רגע לפני שאנחנו נפרדים, הררי כבר עסוק בטלפונים שלו. מלבד הרדיו והחלטורות הקטנות והגדולות מדובר גם באיש עסקים ששותף ברשת בתי הקפה "קקאו": "אני מאד חרמן על עסקים. ויש לי עוד רעיונות ואני מתעניין ורוצה להשקיע. אני יכול להפסיק עכשיו לעבוד ויהיה לי כסף לכל החיים, אבל אני לא אעשה את זה כי הכסף הזה מגיע רק מדברים שאני עושה ולא משום דבר אחר".