על אי השתתפותנו בפיסגת נאט"ו

ישראל אינה מוזמנת לפיסגת ברית נאט"ו שתתקיים בשיקגו בעוד כשבועיים. ההודעה הרשמית היא שמדובר בפיסגה שתעסוק בעניינים "פנימיים" של הברית, וכי לא היתה כוונה להזמין אותנו מלכתחילה. האמת היא שיש לארגון בעיות לא מעטות. העיקרית היא הפער העצום בהשקעות בביטחון בין אירופה לבין ארה"ב. מדינות אירופה, החברות בנאט"ו, מוציאות בממוצע 1.6 אחוזים מתקציביהן לצורכי ביטחון, בעוד ארה"ב מוציאה על כך 4.8 אחוזים מתקציבה. אירופה אינה מסוגלת לעמוד במשימות הביטחוניות שהיא לוקחת על עצמה, והדוגמה האחרונה היתה הטיפול בלוב: בשלב הראשון זה היה מאמץ אירופי, והמאמץ נכשל עד שארה"ב החליטה "להנהיג מאחור".

הדיון בשיקגו לא יהיה קל. האמריקנים יעמדו על הגדלת תקציבי הביטחון האירופיים, ואילו נציגי אירופה לא מעלים בדעתם להשקיע הון עתק כשכלכלותיהם קורסות. יכול להיות שלישראל באמת אין מה לחפש בדיון הזה, אנחנו מוציאים די והותר על ביטחון, אבל הסיבה לאי הזמנתנו היא עמדתה של טורקיה: ישראל תשתתף רק אם תתנצל על המרמרה.

הקשר ההדוק עם נאט"ו חשוב לישראל. נכון שמעולם לא הוצע לנו להצטרף לארגון, ונכון שאצלנו יש חשש פן חברות בברית הצפון-אטלנטית תגביל את חופש הפעילות שלנו, בעיקר במה שנוגע ליכולות אסטרטגיות. ואולם שיתוף פעולה צבאי הדוק הוא, בלי ספק, אינטרס בעל חשיבות עליונה.

במהלך השנים התהדק הקשר. אנחנו חברים בזרוע של נאט"ו, הכוללת שבע מדינות שאינן חברות בארגון, במסגרת "דיאלוג הים התיכון". ישראל חתמה עם נאט"ו על "תוכנית לשיתוף פעולה יחידני", הכוללת 27 תחומי שיתוף שונים. בפיסגת נאט"ו ב-2004, שהתקיימה באיסטנבול והשתתפו בה נציגי ישראל, הוחלט על הידוק הקשר. פחות משנה אחר כך נערך ביקור ראשון של מזכיר נאט"ו בארץ. בנובמבר 2005 אירח חיל האוויר את הכנס השנתי של חילות האוויר בפיקוד הדרומי של נאט"ו, וב-2006 קרא ראש ממשלת ספרד לשעבר, חוזה מאריה אזנר, לשילוב ישראל בנאט"ו. גם לאחרונה היו סימנים מעודדים: בפברואר הודיעה הברית כי היא שוקלת לצרף ספינת מלחמה ישראלית לכוחות הימיים שלה, הפועלים בים התיכון. מדובר, לראשונה, באפשרות לפעילות מבצעית, ולא רק בתרגול.

השתתפות ישראל בפיסגת נאט"ו היתה מובנת מאליה, אלמלא טורפדה בידי טורקיה, חברה חשובה בנאט"ו, ועובדה היא שעלה בידה להטיל וטו על השתתפותנו. מקבלי ההחלטות בירושלים חייבים לשאול את עצמם מהו המחיר שהם מוכנים לשלם - מעבר למערכת היחסים עם טורקיה - בעבור סירובם לקבל את הפשרה בנושא המרמרה, שהוצעה על ידי נציגם, עו"ד יוסי צ'חנובר, ונדחתה על ידיהם. דומה שהגיע הרגע, שבו נמחל על כבודנו ונגיע להסכם עם המדינה המוסלמית החשובה הזו. זה הרגע להיות חכמים, ולא רק צודקים בעינינו.