פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבית הלבן: שישה חודשים

      בעוד שישה חודשים בדיוק, ב-6 בנובמבר 2012, יוכרע גורלו של המירוץ לבית הלבן. ההיסטוריה מלמדת שבמרוצת חצי השנה שקדמה להכרעה, התרחשו לא פעם תמורות מפליגות במעמדם של המתמודדים על המשרה הנחשקת. כך, למשל, נהנו הנשיאים ג'ימי קרטר (ב-1980) וג'ורג' בוש האב (ב-1992) מיתרון ניכר בסקרי דעת הקהל, אך בשל משבר כלכלי מחריף ומכלול נוסף של נסיבות וגורמים (למשל, החולשה שהקרין קרטר במהלך "משבר בני הערובה"), הסתיימו הבחירות בתבוסה, ובניצחונם של רונלד רייגן (ב-1980) ושל ביל קלינטון (ב-1992).

      בשלב זה מצביעים הסקרים על שוויון בין אובמה לבין רומני. מושלה לשעבר של מסצ'וסטס יכול לשאוב עידוד מהעובדה שמצב המשק האמריקני רחוק עדיין שנות אור מפריחה ומשגשוג, וכן מהעובדה ששיעור האבטלה עומד עדיין על 8.2 אחוזים. שיעור זה חייב להצטמצם באופן משמעותי כדי להעניק לאובמה סיכוי, שכן מאז תום מלחמת העולם השנייה הצליח נשיא מכהן אחד בלבד - רייגן ב-1984 - להיבחר לתקופת כהונה שנייה כאשר רף האבטלה חצה את מחסום שבעת האחוזים.

      אך גם המשוכות הניצבות לאורך מסלולו של רומני גבוהות ומאיימות. מעל לכל ניצב האתגר הקשה של התנתקות חד-צדדית מבסיס הכוח השמרני והדתי של מפלגתו, וזאת כדי לנתב את עצמו לעבר המרכז הפוליטי עתיר הקולות, שבטבורו ציבור העצמאיים מאוכזבי אובמה. אלא שעד כה טרם הצליח המועמד הרפובליקני למצוא את האיזון בין שימור תמיכת האגף האידיאולוגי של התנועה הרפובליקנית לבין גיוס מאגרי המצביעים הפרגמטיים והמתונים.

      רומני מתקשה לפרוץ אל המרכז הפוליטי

      לא זו בלבד שבמהלך הפריימריז פנייתו החדשה של רומני ימינה עוררה עליו את זעמם של קהלי יעד דוגמת ההיספנים (על רקע תמיכתו בחוק הגירה נוקשה, שנועד לפגוע במעמד מהגרים בלתי חוקיים ממקסיקו), הוא כבול על ידי עמדות הפלג הפונדמנטליסטי שבמפלגתו. אגף נוקשה זה אינו חוסך במאמצים כדי להבטיח שרומני יצעד במשעול אידיאולוגי וערכי צר.

      ביטוי בולט לסד מגביל זה אפשר לראות בהתפטרות דוברו לענייני חוץ וביטחון, ריצ'רד גרנל, בלחצם של נציגי הזרם השמרני-דתי במחנה הרפובליקני, כי הוא הומוסקסואל (וכמה מהתבטאויותיו האחרונות חרגו ממרחב התקינות הפוליטית בסוגיות מגדר). העובדה שרומני לא העניק גיבוי לגרנל מלמדת עד כמה קשה משימתו לפרוץ אל המרכז הפוליטי, שבו תלוי גורלו.

      בניגוד לערפל האופף את שדה הקרב הנשיאותי, שוררת בהירות חלקית בכל הקשור למישור הקונגרסיונלי. בזירה זו ניצבת המפלגה הרפובליקנית בפני ההזדמנות לכבוש מחדש את הרוב בסנאט (ולשמור על מעמדה כסיעת הרוב גם בבית הנבחרים).

      אם יתממש תסריט זה, ייאלץ אובמה - גם אם יצליח לזכות - להתמודד מול קונגרס לעומתי על שני בתיו, דבר שיקטין במידה ניכרת את מרחב התמרון וחופש הפעולה הנשיאותיים, כולל בזיקה לישראל. כל זאת יתברר סופית ב-6 בנובמבר 2012.