פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבכירים פוגעים בסיכוי לגייס את העולם נגד אירן

      איזו רוח עוועים נחה על אהוד אולמרט ומאיר דגן (השלישי בחבורתם, גבי אשכנזי, שמר דווקא על איפוק) שנסעו לוועידת הג'רוזלם פוסט בניו יורק והתבטאו כאילו הם בכנס של השדולה הפרו-פלשתינית? דגן, שהחל את החתירה תחת המדיניות הישראלית לבלימת מיזם הגרעין האיראני - נבונה או שגויה - הגיע כדי אמירות ששר ישראלי משקר ושכך זה החל בגרמניה. מה דומה לגרמניה? יש פה שריפת רייכסטאג? ליל בדולח מאורגן מטעם הממלכה? 1938 או קודם? ואולי אחר כך?

      כבר נאמר כי המעשה שהחל בו דגן והמשיך ביתר שאת יובל דיסקין, פוגע ביכולתה של ישראל לנסות את כוחה בבלימת האיראנים. הם פוגעים לא ביכולת התקיפה של מתקני הגרעין על ידי ישראל, אלא בסיכוי לגייס את העולם להפעיל סנקציות כה חריפות, שייתרו את הצורך במהלך צבאי נגד שלטון האייתוללות.

      שעתו של הוויכוח אם לתקוף אם לאו רחוקה עדיין, אם כי לשונם של דגן ודיסקין קירבה אותו. זה ויכוח לגיטימי, שחייב להתנהל בכובד ראש וברצינות ובאחריות. דגן ודיסקין ורבים וטובים אחרים סבורים כי אסור לתקוף, ודעתם חייבת להישמע. הם חדורי תחושת שליחות, מין "משיחיות" כזאת, אם להשתמש במונח השגוי שבפי ראש השב"כ לשעבר.

      עתה נניח כי הממשלה החוקית, הנשענת על רוב פרלמנטרי, אינה מקבלת את דעתם וקובעת מועד לתקיפה. האם הם יעזו להודיע מה התאריך כדי לסכל את המהלך בשם אותה תחושת שליחות נעלה, "משיחית"? אני משוכנע שישיבו בשלילה, אבל הם נגררים ונגרפים למקומות אסורים בוויכוחים ובדיונים המתקיימים בלהט בחברות דמוקרטיות. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו." האם דגן ודיסקין נעדרו בנעוריהם מהשיעור בחוכמת ישראל בבית הספר?

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      שעתו של הוויכוח אם לתקוף אם לאו רחוקה עדיין, אם כי לשונם של דגן ודיסקין קירבה אותו

      כן גם אולמרט. הוא לא היה מוצא להם פרודה, מולקולה אחת, של צידוק אילו החזיק עדיין בתפקידו. אך בבואו להתנער מהכל, הצדיק גם את לשונם חסרת האחריות של דגן ודיסקין. גם הוא עצמו אמר דברים בלתי סבירים. אחרי ששבר את האיסור הציוני האחרון, שלא תהיה שיבת צאצאי פליטים פלשתינים '48-מ לתחומי ישראל, קונן בניו יורק לא על אבו מאזן, שדחה את הצעתו הוותרנית חסרת התקדים ונטולת האחריות, אלא כאילו שרים בממשלתו יעצו לנשיא הפלשתיני לא לחתום על ההסכם עימו.

      מי מאמין? רק מפני שקונדוליסה רייס טענה כך? אבל גם אם יש דברים בגו - עיני מי הוא מבקש לנקר? אבו מאזן לא יחתום על טיוטת השלום הטובה ביותר שהוצעה אי פעם לפלשתינים רק מפני ששרים ישראלים יעצו לו להימנע מכך? למה? כי השרים בממשלת אולמרט התכוונו להציע לפלשתינים עוד ויתורים?

      גם אני סבור כי הממשלה אינה עושה דייה לחדש את המשא ומתן עם הפלשתינים, ולפחות את ניראותה כמעוניינת מאוד בהסדר מדיני. היא פסיבית מדי. אבל אולמרט ודיסקין יודעים כי מי שמחבל זה 12 שנים במו"מ מאז ועידת קמפדיוויד הוא בראש ובראשונה אבו מאזן, המסרב להעניק לו הזדמנות. להצדיק את אבו מאזן על חשבון שמם הטוב של שרים אנונימיים, שוודאי לא היו מציעים לאבו מאזן יותר מאולמרט עצמו?

      נשמע כמו שידור מתחנת רדיו פלשתינית שהוצבה בלב ניו יורק.