היכן היושרה שלו?

השתלחותו הלשונית חסרת הרסן של יובל דיסקין בבנימין נתניהו ובאהוד ברק עוררה תגובה של "הגיע להם". שכן הוא כיהן כראש השב"כ ושיתף עימם פעולה, והם התעלמו ממה שידעו כי דיסקין לוקה ב"אני ואני ואני", וכמעט אינו סופר איש בסביבתו.

הוא נהנה ממוניטין של איש מקצוע ראוי, ובהנהגתו העצים השב"כ את ההצלחות המבצעיות שניכרו כבר בימי קודמו אבי דיכטר. הוא היה סיפור הצלחה בלחימה בטרור, אבל נחל את הכישלון הגדול בתולדות השב"כ מאז רצח יצחק רבין. בתקופת כהונתו החזיקה הזרוע הצבאית של חמאס בגלעד שליט ברצועת עזה הסמוכה לישראל, ודיסקין לא הביא מידע שיוביל לשחרורו. הוא גם לא הניח על שולחן הממשלה הצעה לפעולה חלופית שתיאלץ את החוטפים לשחרר את החייל הישראלי.

שליט נחטף באמצע 2006, ואחרי שנתיים או שלוש שלא הצליח "להביא את הסחורה" צריך היה דיסקין "להיכבד ולשבת בביתו", אך נתניהו וברק לא הירשו לעצמם לשחררו מתפקידו, וטעו.

כך אירע שנאלצו לצפות החל משלשום בתמונה מביכה ומבוימת היטב: דיסקין נשאל בעניין איראן. הוא הגיב כי נתניהו וברק מתנהגים כשני משיחים. לפתע שלף מכיסו האחורי פתק עם ציטוט בלתי מתאים מפי הנביא זכריה: "...הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע, והוא עני ורוכב על חמור בן אתונות". הוא עושה נכון בפנותו עתה לעולם העסקים ולא ללימוד תנ"ך בתיכון.

בעיקר שעל ההתבטאות הכמו-תרבותית הזאת מעיבה סוגיה אישית. הן דיסקין היה מעוניין מאוד להתמנות לראש המוסד בחסות השניים שאינו סומך עליהם, ואילו נענתה לו הממשלה כי אז היה מוסיף לשתף פעולה עם מי שהוא מציג כ"משיחי שקר".

היכן היושרה שלו? מה עוד, שנתניהו העז לא לשעות לעצתו ומינה את יורם כהן לראש השב"כ ולא את מועמדו; וגם זאת - שדיסקין סירב למסור למיכה לינדנשטראוס את שלל חומרי החקירה שהיו בידי השב"כ בפרשת המסמך של בועז הרפז וגבי אשכנזי. ובכן עד כמה העניין האישי ממלא תפקיד בגיוס הנביא זכריה על צידו?

ראוי לבור את המוץ מן התבן בדבריו, שהם בגרעינם כאלה: אמנם יש סכנה שאיראן חותרת לייצר פצצה גרעינית, אבל טעות להאמין לנתניהו ולברק כי בכוחה של ישראל לסכל זאת בפעילות צבאית. לפי דיסקין פעולה כזאת תזרז את בניית הפצצה האיראנית. מדוע תאיץ? לכל היותר יכול דיסקין לטעון כי העיכוב יהיה קצר מועד בהשוואה למה שמייחלים מתוצאותיה של תקיפה צבאית. אבל אין בה כדי להאיץ.

קטונתי מלהכריע בין נתניהו וברק ואחרים לבין מאיר דגן ויובל דיסקין, וכנראה גם גבי אשכנזי. דבר אחד ברור: ישראל חייבת להביע נכונות להפעיל את מלוא עוצמתה הצבאית אם היא רוצה לקדם את הסיכוי - סיכוי בלבד - שהעולם ילחץ בהצלחה על איראן לסגת ממיזם הגרעין שלה. ההתבטאויות של דגן ודיסקין מחבלות בסיכוי זה וגורמות נזק רב יותר מכל מה שהמורשעת בעבירות פליליות חמורות, ענת קם קמה למענו בשנים האחרונות.