באופקים הכוח נגמר

פפריקה אדומה, שנשפכת על המדרכה המקורה במרכז המסחרי של אופקים, היא ערימה מודגשת מאוד באפרוריות המשמימה שמסביבה. חנות התבלינים, הפיצוחים ושאר טובין ומתוקים שמאחוריה, דומה בחזיתה לשאר החנויות. עמודים שצבעם דהה מחזיקים גג הצללה מעל שורה של דלתות אחידות. בניגוד לאחרות, דלתה שלה פתוחה: "אתה רואה את השיח היבש הזה, שמתגלגל כמו בעיר מדברית, נטושה כמעט, בתמונות מסרטי מערבונים? ככה אופקים", אומר המוכר, "פורים לא היה. יום העצמאות? יהיו כמה אמנים מקומיים או אומן בגרוש. זאת אופקים של היום". בקפה שמול העירייה מציירים היושבים תמונה דומה: "פעם היו כאן אירועים. הייתה עיר. היום אין כלום. מה שיש – מתמוטט. העיר מתה". עובד עירייה מבוגר, היושב מול קפה אספרסו כפול בכוס זכוכית מבהיקה, גזר על פיו שתיקה, אבל ראשו מהנהן בהסכמה.

הטענות – אל צביקה גרינגולד, יושב ראש הועדה הממונה. האיש המוכר כ"כוח צביקה" מקרבות השריון ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הוויכוחים בינו לבין אלו הקוראים להדיחו, כוח "אנטי צביקה", מתנהלים באופן עקיף. פעילי ההתארגנות הזאת מציפים את צפון הנגב בשלטים, שולחים מסרים בדואר הרשת למערכות תקשורת ותושבי העיר וכן מכתבים לנבחרי הציבור והמדינאים. גרינגולד עונה בעיקר באמצעות תגובות למערכות העיתונים דרך משרד יחסי הציבור או הדובר וכתשובה לשאלות שהוא נשאל בפי פוליטיקאים.

אין הידברות - וכשאין הידברות, יש קיפאון: "העיר נראית נורא", קבע רוני בן חמו, יליד המקום, בן 46 ולמען הגילוי הנאות צריך לומר שהוא גם בעל שאיפות פוליטיות. הוא מפרט: "זה מתבטא בחוץ ובפנים. בחוץ: אין כמעט גינון, רק ברחובות הראשיים. מטפלים רק ברחובות הראשיים. החינוך הידרדר לרמה שלא הכרנו. הגירעון צמח לגבהים עצומים. כמעט 15 מיליון שקלים (גרינגולד אגב, מדבר על חובות בהיקף הרבה יותר גבוה. ר.ש). בסקר של שביעות רצון התושב, העיר במקום הראשון מלמטה. הכל משותק כאן".

הפעיל החברתי סעדיה גוזלן, אף הוא מאופקים, התרגז לפני שנתיים וחצי כשקרא ראיון שהעניק גרינגולד למוסף "ישראל השבוע" של ישראל היום. הכעס הזה תורגם לטור חריף ועוקצני שלושה שבועות אחר כך במקומון של אופקים והוא לא סר ממנו עד היום: "הוא תיאר את עצמו כקיבוצניק לבן, בלונדי תכול עיניים ולמרות נתוני הפתיחה האלה הוא הצליח ליצור שיתוף פעולה עם התושבים", זעם גוזלן, בחדרו הקטן באוניברסיטת בן גוריון, שם הוא שוקד על הדוקטורט שלו. "הוא לא מכיר את המערכת המוניציפלית בכלל, הוא לא יודע איך היא עובדת ולא למד את זה. עד היום למשל, הוא לא עומד בתכנית ההבראה. יש בעיר מגרש כדורגל, שבו משתמשים למשחקי ליגה ופעילות של וותיקים, ילדים ונוער. המגרש הזה משותק ומחוסר תקציב ואנחנו צריכים ללכת לשחק במקום אחר. בשבוע שעבר שיחקנו ברהט. כשבחרו בו, הסתמכו על כך שהוא "כוח צביקה" בכבודו ובעצמו. אז מה? אין לו שום קשר להבנת המערכת והעיר".

דמויות מרכזיות אחרות באופקים, סיפרו על מינוי מקורבים, על שינויים תכופים במתנ"ס ובשאר מחלקות העירייה, על חוסר למידה וגם על התנהלות אישית שאינה מקובלת בחברה אנושית רגילה. בין היתר סיפרו על כך שהוא ממעיט לקבל אנשים ולדבר איתם. השבוע הוא אמר: "הכל זה אמירות חסרות בסיס. בשלוש וחצי שנים שאני עומד בראש הרשות, העיר התקדמה בצורה מדהימה בהרבה תחומים".

שני: יש לי שאלה, צביקה, כמה פעמים היית באופקים, לפני שהתמנית כראש הוועדה הממונה?

גרינגולד: "אף פעם!".

שני: "אף פעם?".

גרינגולד: "לא, לא הייתי אף פעם. עסקתי בתחומים אחרים: בניהול, בתעשייה וכדומה".

שני: "אז איך הסכמת לקבל את התפקיד הזה?".

גרינגולד: "אחרי מלחמת לבנון השנייה, חשתי תחושות קשות על מה שקורה בארץ. החלטתי לנסות לחזור לעשייה ציבורית, כדי לחזק את מדינת ישראל. לא רציתי להיות ראש ממשלה אבל לעשות משהו משמעותי. רצתי לבחירות במועצה אזורית משגב. במסגרת הקמפיין שלי שם נחשפתי לבעיה בתחום של יחס בין ערבים ויהודים בגליל. הסתבר לי, שלא רק שלא גמרנו את הקמת המדינה, לא התחלנו. הייתי קשור פוליטית לקדימה. הם היו ערים לעובדה שאני מחפש עשייה בתחום הציוני. כשנודע להם שיש צורך בראש ועדה ממונה באופקים אחרי ששניים נפלו, דיבר איתי אבישי כהן, יושב ראש המטה המוניציפלי בקדימה והציע לי את המשרה הזאת".

באופקים לא יאהבו את נימת הדברים האלה. "מה הוא, פטרון שלנו?", ישאלו גוזלן ובן חמו ואנשים אחרים, הקשורים למטה הפעילים שהוקם כדי להחליף אותו. יהיה עליהם לזכור: ועדה ממונה באופקים הוקמה לאחר שראש העיר לא הצליח במשימתו ולכן היה צורך להציב במקום באופן זמני, אדם שיוכל לאזן את תקציבי הרשות ולהציב אותה על מסלול התקדמות. אלו הרואים עצמם מועמדים להחליפו יאהבו יותר לשמוע את הדברים שבהם הוא הודה: "את גיבנת הגירעון קיבלתי בירושה. היא הצטברה ליותר מ-42 מיליון שקלים כחוב לבנקים ועוד מיליונים נוספים בחובות אחרים. בשלב הזה אנחנו במסלול של צמצום החוב ואם הכל ילך כשורה, בתוך שנה וחצי העירייה תהיה מאוזנת".

כמו מבקריו, גם לו יש מה לומר בנושא 'אי התפתחות העיר': "עלינו מאפס ל-4,000 בנושא של שיווק קרקעות לדיור. רבע מתוכן כבר שווק והשאר בתהליכים. בתחום החינוך ביצענו שיפורים במבנים, שידרגנו כיתות והפכנו אותן לחכמות, שיפרנו את יכולות המורים מבחינה טכנולוגית ובעניין הבגרויות – בניתוח ענייני, אחרי הורדת החינוך החרדי ואחרים, בסך הכל אני מקבל מידע שיש עלייה במספר הזכאים במחזור הנוכחי". גרינגולד דחה בשלווה גם את הטענות הקשורות לחילופי כוח אדם וטענות אחרות. גם הוא יודע שמצבה של העיר קשה ובשל כך צומצמו פעילויות המוניות. אופקים ציננה את התלהבותו מעט, במה שקשור לעשייה ציונית וגם הכותרת "כוח צביקה", כבר לא עושה את זה. בעתיד הנראה לו לעין יש תקופת צינון וחופשת התרגעות לפני כל דבר אחר. העשייה הציונית תחכה קצת.

אופקים עלתה לכותרות במאבקיה למען העובדים (אומן, עובדי העירייה ואחרים). היא שימשה כאחת מתחנות היציאה להמונים, ערב יישום תכנית ההתנתקות מגוש קטיף והוזכרה לא מעט, כערי שדה רבות, בהקשרים פליליים. צירופה לרשימת הערים שבהן מכהנות ועדות קרואות, לא העניקה לה נקודות זכות. הערים ברשימה הן לרוב בינוניות או קטנות, שבהן ממונים לתפקידי מפתח אנשים בלתי מתאימים. לא פעם, אלו הם קרובי משפחה או מקורבים אחרים.

תפקידו הרשמי של ראש הרשות, הוא לנהל את התקציב, תוך שמירה על איזון בין הצרכים של התושבים והרשות לבין יכולות הביצוע. תפקידו הבלתי רשמי הוא לתרגם את הרחש-בחש ביישוב, לעשייה ציבורית. טעותם של תושבי אופקים הייתה, שהם בחרו להציב כראש העיר אדם שלא יכול היה לעמוד בתפקידים האלה. את המלחמה לעצמאות, כפי שהם מגדירים את מאבקם, עליהם לנהל מול משרד הפנים, שהציב את גרינגולד בראשות המועצה הממונה. לכאורה, אפשר להניח שמאבק באיש יביא אותו עצמו לבקש את החלפתו. באופן מעשי, הדבר תלוי בראש הוועדה הממונה ובשר. עד לבחירות, יש עוד קצת יותר משנה וחצי. קשה להניח, שמשהו ישתנה בתקופה הזאת ושהשר יתרשם מאוד לרעה עד כדי כך שיחליט להחליף את גרינגולד או להכריז על בחירות מוקדמות. טוב יעשו אלו המבקשים להדיח את גרינגולד, אם במקום לקיים מאבק, יפעלו לקידום יוזמות לטובת התושבים, כדי לשפר את מעמדם לקראת ההתמודדות על רשות העיר.

לכל הטורים של "המוביל הדרומי"