שר החוץ אביגדור ליברמן התייחס היום (שבת) לאווירת הבחירות הקרבה והקריאות השונות לפיזור הכנסת. בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2 אמר ליברמן כי לאחר שתובא הצעת "ישראל ביתנו" לחקיקת חוק גיוס חדש - ב-9 במאי, "ניתן יהיה לעשות הערכה אמיתית לגבי מועד הבחירות". לדבריו, "ישראל ביתנו היא מפלגת שלטון אחראית והאינטרס הלאומי הוא שהבחירות יתקיימו במועדן. אני לא מחפש סיבות למשברים או שליטה".
עם זאת, הדגיש ליברמן, "אנחנו לא בני ערובה", והתייחס לפרק הדת ומדינה בהסכם הקואליציוני בין מפלגתו לבין הליכוד, הכולל בין היתר חקיקת חוקי גיור תוך שלושה חודשים: "עברו שלוש שנים, וניסינו את כל המהלכים של הידברות. ההתחייבות שלנו לקואליציה נגמרה - יש התחייבות לבוחר". כמו כן, הוא הכחיש הדיווחים על עסקת טיעון בחקירת החשדות לשוחד נגדו: "אין הצעה לעסקת טיעון. אני לא רואה סיבה להצעה כזו".
ליברמן מתח גם ביקורת חריפה על "הבכירים לשעבר ובהווה שהחליטו לפטפט את עצמנו לדעת". בהתייחסות להתבטאויותיו של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בסוף השבוע האחרון אמר שר החוץ כי "כל הדברת הזו מיותרת לחלוטין", וביקר גם את "הרמטכ"ל ושר הביטחון שאומרים דברים הפוכים בהפרש של יום יומיים". "הדבר הזה בלתי סביר", אמר ליברמן על הדברים הסותרים שאמרו השניים ביום העצמאות לגבי אירן.
"יובל דיסקין היה ראש שב"כ מעולה, אבל אם אתה לא סומך על ראש הממשלה או שר הביטחון היית צריך להתפטר ולא לחכות לסוף קדנציה", אמר ליברמן, וניצל את ההזדמנות להעביר ביקורת גם על בכירי משרד החוץ, אשר לדבריו, מתבטאים בפומבי נגד מדיניות המשרד רק מתוך שיקולים אישיים. בתגובה ישירה לטענותיו של דיסקין נגד ראש הממשלה ושר הביטחון ציין ליברמן כי "ההחלטות אינן מתקבלות בין נתניהו וברק בלבד. הם מתקבלות בקבינט או במליאת הממשלה. אין שני אנשים בממשלה הזו, יש שלושים שרים".
ליברמן, שעמד השבוע בלב מתקפה חריפה מבכירים מצריים בשל דיווחים לפיהם אמר כי "מצרים מהווה סכנה גדולה יותר מאירן", סירב להתייחס לפרסום לפיו העביר מסמך לראש הממשלה הממליץ על הקמה מחדש של הגיס הדרומי. "משרד החוץ זה משרד שמייצר הרבה ניירות, אי אפשר להתייחס לכל נייר", אך הוסיף כי "אנחנו עוקבים בדריכות אחר הנעשה במצרים. הסכמנו בנסיבות מיוחדות להסכים לכניסת שבעה גדודים לסיני ואנחנו מקווים שהמצרים יתגברו על כל הבעיות שאינן קשורות למדינת ישראל".
האופוזיציה קוראת להקדמת הבחירות
כאמור, הקולות להקדמת הבחירות הולכים ומתגברים. יו"ר מפלגת קדימה, חבר הכנסת שאול מופז, כתב היום בעמוד הפייסבוק שלו כי "ימיה של ממשלת נתניהו קצובים וספורים", וקרא לראש הממשלה "להתחיל במגעים גלויים על מנת להגיע בהקדם לתאריך מוסכם לבחירות כלליות". מופז איים כי אם לא יעשה כך, "קדימה תניח הצעת חוק לפיזור הכנסת כבר בשבוע הבא".
גם מרצ הודיעה היום כי תעלה השבוע הצעת חוק לפיזור הכנסת הנוכחית. יו"ר המפלגה, חברת הכנסת זהבה גלאון, מסרה כי "ממשלת נתניהו הרעה צריכה ללכת הביתה", והרחיבה כי "מרצ רוצה לפרק את הממשלה לא כדי לחבור ולהצטרף אליה, אלא כדי להחליף אותה בממשלה אחרת, טובה יותר למדינת ישראל".
התקפות מפלגות האופוזיציה מגיעות יום לאחר שסיעת העבודה הודיעה כי תעלה להצבעה בתחילת מושב הקיץ, שייפתח ביום שני, הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-18. על פי ההצעה, הכנסת תתפזר לפני גמר כהונתה, והבחירות לכנסת ה-19 יתקיימו שלושה חודשים לאחר פרסום החוק. על הצעת החוק חתומים כל חברי סיעת העבודה, ובראשם יו"ר המפלגה, ח"כ שלי יחימוביץ'. "אחרי שלוש שנות ממשלת נתניהו, הגיעה מדינת ישראל לפערים חסרי תקדים בין עוני לעושר, לשחיקה דוהרת במצבו של מעמד הביניים, לשיא בינלאומי בהעסקת עובדי קבלן, ולמקום האחרון ברשימת מדינות ה-OECD בשיעור ההשתתפות של המדינה בהוצאה האזרחית של תושביה", היא אמרה.