המדינה: לשנות את מדיניות הבניה בשטחים, צריך לראות את התמונה הכוללת

המדינה הגישה הבוקר (שישי) לבג"ץ בקשה לקיים דיון נוסף בהריסתם של חמישה בתים בשכונת גבעת האולפנה בהתנחלות בית אל, למרות התחייבות קומת לפנות את הבתים. עד כה הודתה המדינה כי המבנים נבנו על קרקע פרטית השייכת לפלסטינים, עד ה-1 במאי השנה – יום שלישי הקרוב.

ההחלטה על פינוי הבתים התקבלה בעקבות ישיבה בראשות ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ושרים נוספים, לפיה תוסר בניה על קרקע פרטית ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת עתירה שהגיש ארגון "יש דין", בשם בעלי הקרקע הפלסטינים, בחן המינהל האזרחי את עסקת מכירת הקרקעות, ונקבע כי לא ניתן אישור מהרשויות לעסקה, וכי מי שככל הנראה מכר את הקרקעות, לא היה הבעלים של הקרקע. בעקבות הודעת המדינה, ניתן פסק דין לפיו העתירה מיצתה את עצמה.

השר בני בגין: צריך להימנע ממחיר הטעות

למרות התחייבות המדינה, החליטו השבוע שרי פורום השמינייה ושרים נוספים לבקש דחייה של מועד ביצוע הפינוי. עוד הוחלט כי תוקם ועדה שתבחן את הסוגיה. בישיבה אמר שר הביטחון, אהוד ברק, כי מערכת ביטחון תומכת בפינוי השכונה ובמציאת קרקע חלופית בתחומי המועצה בית אל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סבר כי יש לפעול למציאת פתרון משפטי, שיאפשר להשאיר את תושבי השכונה בבתיהם.

בבקשה היום, שהוגשה באמצעות אסנת מנדל ואורי קידר מפרקליטות המדינה, הודיעה המדינה כי הממשלה מבקשת לשקול מחדש את דרך יישום המדיניות שנקבעה ביחס לבניה בשטחים. לטענת המדינה, בתקופה האחרונה היו מקרים רבים שבהם הוחלט על הריסת בתים, בין השאר בגבעת אסף ובמגרון. "לאל אחד מאירועים אלה, כשלעצמו, יש השלכות רחבות, קל וחומר הצטברות של אירועים אלה בזה אחר זה". לכן, נכתב, החליט הדרג המדיני לקיים חשיבה מחודשת על סדר העדיפויות של אכיפת החוק ביהודה ושומרון, "המשלבת לצד ההיבטים התכנוניים והקנייניים גם שיקולים מדיניים, ציבוריים ומבצעיים". בפרקליטות מבהירים כי אכיפת צווי הריסה שנבנו על קרקע פרטית תישאר בעדיפות גבוהה, אולם הוסיפו כי "לא ניתן עוד לקבוע את סדר העדיפויות של האכיפה באיו"ש מבלי לראות את התמונה הכוללת ואת ההקשר".

ביחס לבית אל נכתב כי היישוב בית אל הוא יישוב ותיק שהוקם בשנות ה-70, ו"אין מדובר באחד המאחזים הבלתי חוקיים החדשים או נקודות היישוב הבלתי חוקיות בהם מתמקדת עיקר האכיפה". לפי הבקשה, בתים רבים ביישוב נבנו על קרקע פרטית עוד משנת ה-80, ולכן יש קושי בתכנון הבניה במקום. כמו כן, המדיה מתייחסת לכך כי ביום ראשון יקיים בג"ץ דיון בבקשה לדחות הריסה של שני שלדי מבנים במזרח בית אל, אותם התחייבה המדינה לפנות עד תחילת חודש זה. ראש הממשלה, צוין, פנה לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שזה ינסה למצוא פתרון לסוגיית הריסת מבנים בבית אל.

כמו כן, המדינה מבקשת להשעות את ההחלטה עד שיסתיים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לבעלות על הקרקע, "וזאת מתוך השקפה שאין להרוס בניה מסוג זה אשר ייתכן ובעתיד יכריע בית המשפט בטענת הרכישה בניגוד לעמדת העותרים".

עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון "יש דין" שמייצג את העותרים, אמר בתגובה כי "ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על שלטון החוק. הרצון הפוליטי לאפשר גזל של אדמות פלסטיניות פוגע בערכים שעליהם הוקמה מדינת ישראל".

ניסיון קודם של המדינה לבקש מבג"ץ לדחות פסק דין התרחש לפני חודש, והסתיים במפלה לפרקליטות, לאחר שהשופטים דחו את הבקשה להעניק אורכה של שלוש שנים לפינוי המאחז מגרון. השופטים מתחו ביקורת על כך שההסכם הושג ב"זמן פציעות", וכתבו בפסק הדין כי "שיקול ההסכמה והפינוי בדרכי שלום הוא שיקול כבד משקל. ואולם, אין הוא שיקול בלעדי ומכריע המסיג לאחור באופן מוחלט את כל יתר השיקולים ובהם בראש ובראשונה השיקול של פגיעה בקניין הפרטי, והשיקול של הפגיעה בשלטון החוק".

במקביל, ביום ראשון יקיים בג"ץ דיון בבקשת המדינה לדחות הריסה של שני שלדי מבנים במזרח בית אל, אותם התחייבה המדינה לפנות עד תחילת חודש זה. בתחילת החודש, יומיים לפני המועד האחרון עליו התחייבה המדינה כדי לפנות את הבתים, שנבנו על אדמה פלסטינית פרטית, ביקשה המדינה לדחות בחודשיים לערך את מימוש צווי ההריסה של המבנים. המדינה נימקה את הבקשה בשיקולים מבצעיים ובכך ש"הדרג המדיני, בראשות ראש הממשלה, מבקש להידרש לסוגיה מושא העתירה פעם נוספת". יצוין כי בניגוד לגבעת האולפנה ומגרון, במקרה זה טרם ניתן פסק דין על ידי בג"ץ.