פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עצמאות: ה"צומוד" הציוני

      בתקופת המאבק על הגולן, שהייתי אחד מראשיו, אימצנו כמעט כהמנון את השיר "אין לי ארץ אחרת", כמסר לדבקותנו באדמתנו, ביישובינו. לימים סיפר לנו אהוד מנור, בהופעה באחד מיישובי הגולן, שהוא כתב את השיר בתקופת מלחמת לבנון כביטוי להתנגדותו החריפה.

      לכאורה, קיימת סתירה בין שיר מחאה על מלחמת לבנון לגיוסו למאבק נגד נסיגה מהגולן. כך, לפחות על פי החלוקה המקובלת בין "שמאל" ל"ימין". ואולם באותה הופעה אמר מנור שאין הוא רואה כל סתירה כזאת.

      מה המסר של השיר? מנור לא כתב שאין לו ארץ אחרת, כי ישראל היא הארץ הטובה ביותר והנפלאה ביותר וכי הכי כיף לחיות בה. להפך, הוא שר "אין לי ארץ אחרת / גם אם אדמתי בוערת". המחאה שלו פנתה לשני יעדים. מצד אחד הוא מחה נגד המציאות שלא היתה לרוחו, ומצד אחר הוא מחה נגד המדברים בסגנון של "נמאס לי לחיות בארץ הזאת", שהיו נפוצים אז בחוגים מסוימים, ונגד מעשים של שבירת כלים ושמיטת אחריות דוגמת סרבנות בצה"ל.

      דברים דומים כתב מנור גם לאחר מלחמת יום הכיפורים בשירו "ללכת שבי אחרייך": "לשאת חלום מבטן, מדורות, / לשאול באביבייך נחמה / לחיות על פני ובתוכי האדמה / הנוראה והיפה הזאת". גם כאן הוא לא ניסה לטייח. לעיתים אדמת הארץ היא נוראה, כמו במלחמה הנוראה ההיא. אבל אנו נושאים חלום מדורות, ויש לנו אחריות להגשמתו. והאחריות הזאת מתבטאת, בראש ובראשונה, בחיים בארץ, בדבקות בלתי מותנית בה.

      הדבקות המוחלטת של מנור בארץ עמדה במבחן המחיר הכבד ביותר - נפילת אחיו הצעיר, יהודה, במלחמת ההתשה. בכאבה העמוק הביעה אמו של אהוד מנור חרטה על עלייתה לארץ. בתגובה, כתב מנור את השיר "יליד הארץ": "אבא, שר אני לך / על שיום אחד / קמת ותלך. / אמא, זה השיר הוא לך, / על ימי לכתך / אחרי אבי לכאן / שמש בא אל החלון / ענף ירוק מלילה נעור / וילד שפקח עיניו לשמש / כאן בארץ אל / בצל כרמל, / ליד הנחל".

      מהות היהדות היא מחויבות לתיקון עולם

      לעיתים נדמה ששכחנו את המסר הציוני הבסיסי - מסר של מחויבות מוחלטת, בלתי מותנית, לארץ ולמדינה. כאשר טייקונים מאיימים שלא ישקיעו בארץ אם המיסים יעלו, כאשר מתמחים עומדים בתור לוויזה בשגרירות קנדה בעת מאבק הרופאים - עלינו לשלול את האיומים הללו מכל וכל. על החברה הישראלית לאמץ מסר של צומוד - ישיבתנו על האדמה, לא רק כאומה, אלא גם כבודדים, היא בלתי מותנית. איננו ישראלים על תנאי.

      לומר שאנו מרוצים מהכל? שאין ביקורת? שאין לנו בעיות? שיש להשלים עם הכשלים? לא ולא. אין להשלים עם הכשלים, יש להתמודד עם הבעיות, כי מהות היהדות היא מחויבות לתיקון עולם. ואולם ה"צומוד", הדבקות בארץ, הוא הבסיס לתיקון. משמעות ה"צומוד" הוא שאיננו ישראלים על תנאי המצפים ש"מישהו שם למעלה" יפתור לנו את הבעיות, ואם לא - נלך למקום אחר. נחיה בארץ בכל מקרה, ללא סימני השאלה. משמעות ה"צומוד" היא להיות ישראלי ויהודי טוטאלי.