לפרק את החונטה של האוצר

עו"ד ערן חרמוני סבור שהכוח האמיתי במדינה לא נמצא אצל נבחרי הציבור, אלא אוחזים בו בחזקה דווקא פקידי האוצר. לטענתו הם עוסקים ב"ייבוש" השירות הציבורי, תופעה שיש לעקור

  • משרד האוצר
עו"ד ערן חרמוני

אחת ההצגות המשובחות ביותר היא הדמוקרטיה הישראלית. הכל לכאורה עובד כמו שצריך: אחת לארבע שנים מתקיימות בחירות, כל אחד מאיתנו מקבל את הזכות לבחור את נציגיו ברשות המחוקקת, זאת שממנה לאחר מכן את הרשות המבצעת. חברי הכנסת מחוקקים חוקים, השרים וראש הממשלה מקבלים ומבצעים החלטות אשר מיושמות על ידי הבירוקרטיה הממשלתית ואנו רשאים להחליף את חברי הכנסת והשרים בבחירות הבאות, אם לא היינו מרוצים כמובן.

האמת היא שאנו חיים בתיאטרון של אבסורד, ובמדינת ישראל כבר מזמן התהפכו להן היוצרות: ההחלטות האמיתיות מתקבלות על ידי חבורה של פקידים הצפונים במשרד האוצר ברחוב קפלן 1 בירושלים, וקובעי המדיניות אינם אלא על תקן של קישוט לגחמות האוצר. ואילו האחרון נועד להראות לעם היושב בציון כי ההחלטות "כאילו" מתקבלות על ידי הממשלה והכנסת.

ישנה הכרה רווחת בעובדה שהכוח נמצא אצל פקידי האוצר ואין סיכוי לאף רפורמה או החלטה משמעותית במדינת ישראל לבוא לידי יישום אם לא התקבלה הסכמתם של "אדוני הארץ האמיתיים". לעתים הבעיה בישראל איננה רק באי קבלת החלטות נדרשות, אלא בעובדה כי כשאפילו מתקבלות החלטות כדין על ידי הכנסת או הממשלה, הן מוכשלות בשלבי הביצוע בשיטות שונות ומשונות על ידי האוצר עד שלבסוף נופחות את נשמתן.

"אדוני הארץ האמיתיים"

ומאיפה נובעת התנהלות זו של האוצר? במקרה הטוב - מתחושת שליחות של מי המשוכנעים כי מעשיהם שומרים על הקופה הציבורית והכלכלה הישראלית, ובמקרים אחרים ולא מעטים - התנהלות זו נובעת ממי שמבקשים ליישם אידיאולוגיה כלכלית ניאו-ליברלית, ללא כל קשר או התחשבות בעמדת קובעי המדיניות. ובמקרה הפחות טוב נגזרת ההתנהלות מהמחשבה על הג'וב הבא – הג'וב בשירות הטייקונים כמובן.
וברגע שהעבירו החלטותיהם, אנשי האוצר אינם בוחלים באמצעים לממשן. דוגמא מדאיגה היא שיטת ה"ייבוש" שבאה ליצור את הבעיה על מנת שיהא צורך בפתרון שעליו מלכתחילה חשבו באוצר. בשיטה זו מבקש האוצר להפריט עוד שירות ציבורי, אולם על מנת להצדיק את החלטתו הוא מקדים לייבש את אותו השירות הציבורי כדי להביאו לידי כישלון ידוע מראש אשר ישמש את התירוץ להפרטתו מאחר "שנכשל על פי כל המדדים".

כמובן שייבוש השירות הציבורי נעשה על חשבונו של הציבור כולו ואף עלול במקרים מסוימים לסכן חיי אדם הלכה למעשה. דוגמאות להתנהלות זו ניתן למצוא למכביר ואפילו הממונה הפורש על השכר באוצר, אילן לוין, הודה בקיומה של השיטה. נשק נוסף ורב עוצמה המצוי בידי האוצר הוא חוק ההסדרים שמאפשר לו להעביר במסגרת ההצבעות על תקציב המדינה, באבחה אחת וללא יכולת לקיים דיון מהותי וענייני, מאות החלטות על גזירות כלכליות, הקפאת חוקים, הפרטות, שינויים מבניים וכו'. כך מקבלים אנשי האוצר מתנה משמיים בדמות מטה קסם שמאפשר להם לחוקק כמעט כל דבר שרק ירצו.
נוסף על כך, ההתנהגות הדורסנית של אנשי האוצר שמהלכת אימים על שרים, ראשי רשויות, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות הנה סוד גלוי ואפילו שרים מכובדים שנדמים כדמויות בעלות כוח ועוצמה חוששים לומר בפומבי את מה שישמחו לשתף בשיחות סגורות: פקידי האוצר כבר מזמן עברו את הגבול. זה כמובן רחוק מלהיות הבעיה של הפוליטיקאים זו הבעיה של כולנו מהטעם הפשוט שאנשי האוצר אינם דמויות נבחרות וממילא אינם עומדים למבחן האזרחים. על כן אמונותינו, תפישות עולמנו, ערכינו ושאיפותינו המכובדים לא יוכלו לבוא לידי ביטוי כאשר באוצר יחשבו אחרת.

בל נטעה, אנשי האוצר פילסו את דרכם בוואקום שהשאירה המערכת הפוליטית והאזרחית. ולצד זאת נדמה כי שר האוצר הנוכחי ד"ר יובל שטייניץ העלה לשיאים חדשים את מדד הרפיסות של שר בפני פקידיו והוא מקפיד לומר אמן אחר כל מצמוץ שיוצא מכיוונם. כאשר אנו מדברים על צדק חברתי, צמצום פערים וקבלת החלטות שמתכתבת עם המציאות היומיומית של אזרחי ישראל, כדאי שנדע כי הצעד הראשון שנדרש הוא השבת הכוח לידי הציבור ונציגיו, והחזרת פקידי האוצר למקומם הטבעי: זרוע ביצועית של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות ותו לא.

הכותב הוא יו"ר קבוצת "קול ישראלי" לציונות וסוציאל-דמוקרטיה, ושימש כיו"ר המשמרת הצעירה הארצית במפלגת העבודה בשנים 2004-2008.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully