מדהים: צפו בצילומים הכי יפים אי פעם של החלל

טלסקופ החלל של נאס"א, "האבל", מציין בימים אלה 25 שנים לשיגורו. טלסקופ האבל נמצא במסלול נמוך סביב כדור הארץ, בגובה של כ-589 ק"מ, מחוץ לאטמוספירה. עד כה הוא אסף יותר מ-50 טרה בייט של מידע, שזה שווה ערך לכ-50 מיליון ספרים.

הנה המיטב שלו מהשנים האלה

"התמונה הזו פורסמה לכבוד יום ההולדת ה-22 של האבל, תמונה חדשה של ערפילית הטרנטולה, מקום לידתם של כוכבים חדשים,", אמר ג'ון גרונספלד, אחד מהאסטרונאטים שביקרו בטלסקופ בכדי לתקנו. "התמונה מראה את השלבים של לידת כוכבים, החל מהשלב העוברי – בהם הם בני כמה אלפי שנים בלבד ועדיין עטופים בפקעות של גזים אפלים, ועד לענקים שמתים בגיל צעיר בפיצוצי סופרנובה. האבל מראה לנו צבירי כוכבים בגילאים שונים, מ-2 מיליון שנים ועד 25 מיליון שנה".

מרוחקת כ-24 מיליון שנות אור מכדור הארץ. סביב הגרעין הבהיר שלה ישנו אזור עשיר באבק אשר בולע את האור המגיע אליו. מראה זה העניק לה את שמה, אך היא מכונה לעתים גם "עין רשעה" או "גלקסיית היפהפייה הנרדמת".

צביר כוכבים פתוח, הנמצא בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-1,600 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

משתרעת על יותר מ-300 שנות אור, והינה אחד מאזורי יצירת הכוכבים הגדולים ביותר של הגלקסיה שלנו. ענן הגז והאבק האדיר הזה הוליד את אטה קארינה, הנמצא במרחק 10,000 שנות אור מכדור הארץ, היה פעם הכוכב השני בבהירותו בשמיים.

בערפילית נמצא גם קומץ כוכבים אחים מעט פחות מסיביים ממנו. כשכוכבים כה מסיביים נולדים – הם מתחילים מיד לקרוע לגזרים את הענן שיצר אותם, דבר הגורם לקבוצות של כוכבים חדשים להיווצר מתוך הגז והאבק. התהליך נמשך כלפי חוץ, גורם ליצירת דורות חדשים של כוכבים. יכול להיות שהשמש שלנו נוצרה בסביבה דומה.

ערפילית פלנטרית הנמצאת בקבוצת הכוכבים דרקון, במרחק של כ-3,000 שנות אור מכדור הארץ. היא ערפילית פלנטרית קלאסית, השלב הקצר אך המרהיב בחייו של כוכב דמוי שמש. הכוכב הגווע המרכזי של ערפילית זו, יצר ככל הנראה את התבנית הפשוטה החיצונית של קליפות אבק בעלות מרכז משותף, על ידי השלת שכבותיו החיצוניות בסדרת עוויתות סדירות. יחד עם זאת, אופן היצירה של המבנה הפנימי המורכב יותר אינו מובן עדיין היטב. העין הקוסמית, הנראית היטב בתמונת האבל זו, הינה בקוטר של יותר מחצי שנת אור. יתכן כי בהביטנו אל עין החתול, אנו חוזים בעתידה של השמש שלנו, הצפויה להכנס לשלב הערפילית הפלנטרית בתוך כ-5 מיליארד שנים.

נמצאת בתוך קבוצת הכוכבים חד-קרן, במרחק של כ-3,000 שנות אור מכדור הארץ. זהו למעשה עמוד גז ואבק - אזור מערבולתי של יצירת כוכבים. אורך חלקו‬ ‫העליון של החרוט מגיע לכדי 5.2 שנות אור.

שארית סופרנובה (כוכב מאסיבי מתפוצץ שכילה את אספקת האנרגיה שלו מהיתוך גרעיני וקרס אל תוך עצמו) בקבוצת הכוכבים שור. הערפילית נוצרה בסופרנובה 1054, הסופרנובה הבהירה ביותר שנצפתה על ידי אסטרונומים סינים וערבים ב-1054. היא נמצאת במרחק 5,850 שנות-אור מכדור הארץ וגודלה כ-6 שנות אור, אך היא ממשיכה להתפשט.

ערפילית הסרטן היא ערפילית גזית, המורכבת בעיקר ממימן ומהליום. מראה הערפילית שנוצרה בעקבות הסופר-נובה, משמר עד היום את זכר התהליך: גם כיום היא נראית מבעד לעדשת הטלסקופ כמו התפוצצות של אור.

צביר פתוח של כוכבים בקבוצת הכוכבים זנב הנחש, המוקף בענני אבק וגז היוצרים ערפילית פליטה והיא במרחק של כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ. התמונה הזו מוכרת כ"עמודי הבריאה" והיא מראה אזור גדול בו מתבצע תהליך יצירת כוכבים. המדענים סבורים שהאזורים האפלים בערפילית הם אבי-טיפוס של כוכבים.

ערפילית פלנטרית הנמצאת במרחק 650 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים דלי. היא אחת מהערפיליות הקרובות ביותר לכדור הארץ, גילה מוערך ב-10,600 שנים והיא משתרעת על פני 2.5 שנות אור. הצילום הזה של האבל זכה לכינוי "עינו של אלוהים", אך למעשה זהו ענן גז שנוצר בסוף חייו של כוכב דמוי שמש. שרידי הליבה המרכזית עתידים להפוך להיות כוכב ננס לבן וזוהר באור קורן.

שביל החלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש שלנו, אחת ממיליארדים רבים של גלקסיות ביקום. צילום האינפרא אדום הזה של שביל החלב,משמש חוקרים לעקוב אחר תגובות הכוכבים לשינויים בסביבתם.

קוטר שביל החלב הוא כ-100,000 שנות אור, עוביו כ-1,000 שנות אור, והוא מכיל כ-200 מיליארד כוכבים כדוגמת השמש שלנו ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים, הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשנייה. מניחים כי במרכז שביל החלב מצוי חור שחור, אשר סביבו סובבות כל השמשות בגלקסיה, וזאת עקב כוחות כבידה חזקים הפועלים באזור זה, שאין בו גרם שמימי שניתן לצפייה.

ערפילית מפוזרת מרשימה בקבוצת הכוכבים אוריון. הערפילית, הקרויה ממוקמת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש. היא מהווה ערפילית פליטה, החזרה ובליעה, וגודלה מוערך ב-24 שנות אור. הענן הקוסמי הזה הוא גם בית החרושת הקרוב ביותר לייצור כוכבים והאסטרונומים מעריכים כי יש בו כאלף כוכבים צעירים.

גלקסייה הנמצאת במרחק 28 מיליון שנות אור מכדור הארץ. המסה שלה היא כשל 800 מיליון שמשות ואורכה 50 אלף שנות אור. אחד המאפיינים המרשימים בה הוא שביל האבק החוצה בתפיחה הקדמית שלה. שביל האבק הוא למעשה טבעת סימטרית המקיפה את תפיחת הגלקסיה ורוב הגז המימני הקר והאבק שוכנים בתוך טבעת זו.

גלקסייה ספירלית, השוכנת בקבוצת הכוכבים כלבי ציד ומרחקה משביל החלב הוא כ-23 מיליון שנות אור. היא דומה במימדיה לשביל החלב שלנו. זו גלקסיה מיוחדת כיוון שהיא מצויה באינטראקציה עם גלקסיה קטנה נוספת החולפת לידה במשך מיליוני השנים האחרונות, כאשר כוחות הגאות שהיא מפעילה על הגלקסיה גורמים ליצירה מוגברת של כוכבים מסיביים.

האורות המנצנצים הללו הם רק חלק קטן מתוך צביר הכוכבים NGC90, הנמצאת בתוך ענן מגלן הקטן - גלקסיה ננסית, שנעה בסמוך לשביל החלב ממרחק של כ-197,000 שנות אור, מה שהופך אותה לגלקסיה הרביעית הקרובה ביותר לשביל החלב.

התפרצות כוכב המוכרת בשם V838 Mon והנמצאת במרחק 20 אלף שנות אור מכדור הארץ, והיא קרוב לוודאי המקור של שכבת הגז שהכוכב עצמו מאיר כעת. זוהי הילת אבק עצומת מימדים, המקיפה ענק אדום וכמה כוכבים זוהרים במרכזה. ההילה מורכבת מאבק שהתפשט לאורך של מיליארדי קילומטרים - אל תוך החלל הבינכוכבי. האבק הבינכוכבי מואר מהקרינה הנפלטת מהענק האדום הנמצא במרכז התמונה.

קבוצה של חמש גלקסיות, השרויות ב"ריקוד קוסמי" במרחק כ-300 מיליון שנות אור מאתנו. ארבע מבין חמש הגלקסיות מושכות זו בזו בזכות כוח המשיכה, אולם השם אינו תואם את המציאות, משום שאחד מחברי ה"קבוצה" לכאורה, NGC 7320 (למעלה משמאל) היא גלקסיה שנמצאת במקרה בקו ראיה והיא קרובה פי 7 לכדור הארץ מאשר שאר הגלקסיות.

כבר יותר מ-300 שנים מתרחשת באטמוספירה של צדק סופה אנטיציקלונית ענקית, שזכתה לשם "הכתם האדום הגדול". אבל ב-2006 הופיעה סופה אדומה נוספת שיצרה מספר "כתמים לבנים". כאשר צולמה התמונה הזו ע"י האבל ב-2008, הופתעו המדענים לגלות כי סופה אדומה שלישית הופיעה. הם העריכו כי הסופות נוצרות בשל שינויי מזג אוויר על הכוכב, אולם סיבת היווצרותם האמיתית עדייו אינה ידועה. כדי להמחיש את גודלו של צדק, הסופה הלבנה העגולה שנמצאת ישירות מתחת לכתם האדום הגדול היא בערך בגודלו של כדור הארץ.

התמונה החדה והברורה ביותר באור הנראה של "החלל העמוק", כלומר של הגלקסיות הרחוקות, ובכך אנו מקבלים הצצה אחורה בזמן לעבר היקום הצעיר. האור מגלקסיות אלו מגיע אלינו כ-13 מיליארד שנה לאחר שהוא עזב אותן, והגלקסיות בתמונות מצולמות כפי שהן היו בעבר, כ-700 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול. זוהי התמונה העמוקה ביותר של היקום אשר אי פעם צולמה. תמונה זו חשפה למעלה מ-10 אלף גלקסיות.