אחת המחלוקות הגדולות ביותר בין התביעה להגנה במהלך משפט הוא נושא תעודות החיסיון על חומרי חקירה מסווגים, והזמן שלוקח להוציא אותה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עודד מודריק, ככל הנראה מאס בהתנהלות של רשויות אכיפת החוק בנושא, ומתח ביקרות נוקבת על המשטרה והפרקליטות, על בתי המשפט ואפילו על עצמו. "אם לא יחול מפנה בתחום, אצטרך לשקול העברת ההחלטה לגורמים בכירים בפרקליטות או לשר לביטחון הפנים", כתב בהחלטה שנתן אתמול.
את תעודות חיסיון מוציא השר לביטחון הפנים, לבקשת המשטרה והפרקליטות, והיא קובעות איזה חומר הרלוונטי להגנת נאשם לא ניתן להעביר לידי ההגנה בשל פגיעה אפשרית במקורות משטרתיים או חשיפת נושאים סודיים אחרים. כאשר נאשמים נמצאים במעצר, מוגשת לרוב בקשה למתן אורכה להוצאת התעודה, מכיוון שמדובר בהליך שכולל פגישות בין גורמים מוסמכים בפרקליטות לבין קציני מודיעין משטרתיים, בדיקה נוספת במטה הארצי של המשטרה וכן הכנת התעודה בלשכת השר לביטחון הפנים צעדים שקשה להספיק בזמן הקצר בין המעצר להגשת כתב האישום.
השופט מודריק דן בכתב אישום שהוגש לפני כשבועיים נגד שני נאשמים בעבירות סמים והתפרצות לדירה. לאחר הגשת כתב האישום, העניק בית המשפט אורכה של עשרה ימים להגשת בקשת חיסיון, ולאחר מכן ניתנו לפרקליטות 45 ימים נוספים לשם כך. הנוהל המקובל, שעוגן בפסקי דין של בית המשפט העליון, קובע כי בית המשפט מעניק אורכה. לרוב, מדובר בפרק זמן שבין 30-45 יום, כאשר פעמים רבות, עד להוצאת התעודה הרשמית מועברת לידי ההגנה פרפראזה של החומר המדובר. לא פעם מתנגדים לכך הסנגורים, מכיוון שלטענתם עד שלא מוציאים את התעודה, אין באפשרותם לבחון כראוי את כל חומר ההגנה. במהלך דיון שהתקיים בפני השופט מודריק, אמר פרקליטו של אחד הנאשמים, עו"ד גיא פרידמן, כי להערכתו ישנו חומר מהותי שלא הועבר להגנה, וכי אין באפשרותו להשיב לכתב האישום עד שלא תוצא תעודת החיסיון, והוא לא יוכל לבחון את החומר. מנגד, התובעת בדיון אמרה כי הוצאת התעודה אינה בשליטתה וכי מדובר בהליך ממושך, אולם היא תנסה לזרזו.
"מדוע צריך התהליך להימשך חודש וחצי?"
השופט מודריק לא התרשם מהתנהלות המשטרה והפרקליטות: "דעתי אינה נוחה מההתנהלות המקובלת בעניין הוצאת תעודת חיסיון", כתב בהחלטתו לדחות את המענה לכתב האישום. הוא הבהיר כי בקשה שכזו צריכה להיות מוגשת לכל המאוחר בתוך מספר ימים לאחר הגשת כתב האישום. "השופטים, וגם אני בכלל אלה, נותנים אורכה להוצאת תעודת חיסיון בלי היסוסים רבים. הדבר אינו תקין", הוסיף. "לא ברור לי, וניסיוני בתחום הזה אינו מבוטל, מדוע צריך התהליך של הוצאת תעודת חיסיון להימשך כחודש וחצי".
הוא הבהיר כי "המשטרה הרי יודעת מה היא מבקשת להשאיר בחיסיון ומה היא מוכנה לגלות. בוודאי שהיא יודעת את זה במועד שבו מסוכם חומר החקירה ומועבר לפרקליטות להגשת כתב אישום. במועד הזה צריך להתארגן להוצאת תעודה ואין שום סיבה שהתהליך יארך יותר משבוע עד עשרה ימים. אם התהליך מתארך יותר מפרק זמן זה, אין זאת אלא משום שהגורמים השונים שמעיינים בחומר אינם עושים זאת בפרק הזמן הראוי". השופט מודריק הורה להעביר עותק מהחלטתו לפרקליטת מחוז תל אביב, כשהוא מבהיר כי "אם לא יחול מפנה בתחום הזה, אצטרך לשקול במקרים אחרים העברת ההחלטה לגורמים בכירים יותר בפרקליטות המדינה או לשר לביטחון הפנים".
עו"ד פרידמן ברך על ההחלטה. "אני משוכנע כי אין זו אשמת הפרקליטות, אלא אשמה של גורמים במשטרה, שכפי שכתב השופט מודריק, אינם עושים מלאכתם בפרק הזמן הראוי. אני מקווה שההחלטה הזאת תהיה האחרונה בנושא, ושהיא תבשר על התנהלות אחרת", אמר.
מדוברות משרד המשפטים נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו את החלטת בית המשפט, ולכשתתקבל תגיב פרקליטת המחוז לבית המשפט, בצורה מפורטת ובהקדם, כמקובל".